המחקר האמפירי המוצג במאמר זה בדק את ההתפתחות של מורים מתחילים תוך הדגשת חשיבות ההקשר המוסדי ביכולתם לשלב טכנולוגיה בהוראה. המחקר בחן שתי מורות מתחילות במהלך עבודתן בכיתה וכיצד ההקשר המוסדי שבו עבדו השפיע על החלטותיהם ההוראתיות לגבי שימוש בטכנולוגיה עם תלמידיהם. התוצאות הבליטו את האתגרים שמורים מתחילים עומדים בפניהם וכיצד אתגרים אלה משפיעים על ההחלטות שלהם. התוצאות גם הדגישו את החשיבות של ההקשר בהערכת ההחלטות של המורים ויכולותיהם לגבי שימוש בטכנולוגיה בהוראה. (Clausen,J. M.)

הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).

למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

מוסדות להשכלה גבוהה מתחילים לתכנן תוכניות לקליטת הבוגרים של תוכניות ההכשרה המשתלבים בהוראה. ההנחה המרכזית היא שלאחר סיום ההכשרה הבוגרים רק מתחילים את תהליך ההתכשרות להוראה. במאמר מתוארת תכנית קליטה שכזו. המתחים שעלו בתהליך התכנון שלה למורים מתחילים אילצה את המתכננים לחשוב על דרכים לקישור ולגישור בין התיאוריה לבין ההוראה הממשית. בתהליך נשמעו קולותיהם של המורים המתחילים, של היועצים והמורים הותיקים ושל אנשי האוניברסיטה, והיה צורך לשמוע את כולם ולהיענות לצרכי המורים המתחילים שהושמעו בהם. (Stanulis,N.R., Burrill, G., Theis Ames,K.)

מטרת המסמך שיצא לאור ע"י אגף ת"ל במשרד החינוך, היא לטפח למידה בגישת החקר שתשלב ביצוע של מטלות המערבות את התלמידים בעשייה לשם מציאת פתרונות לבעיות אזרחיות. מטלת הביצוע היא משימה מאתגרת לתלמידים ואינה נעשית בלחץ של זמן. מטלת הביצוע היא מטלה מורכבת המציגה בעיה ומאפשרת מתן פתרונות מעשיים שונים לבעיה. מטלת הביצוע באזרחות תבוצע במסגרת קבוצתית המשלבת למידה ועבודה אישית ייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה. המסמך מפרט את המהלכים הנדרשים בתכנון מטלת הביצוע כמטלת הערכה (חנה אדן, ורדה אשכנזי)

מהי, אם בכלל, ההשפעה של מבחנים עתירי-סיכון, שהם מבחנים בעלי השלכות חשובות על הנבחן, על תוכנית הלימודים? מבחנים עתירי-סיכון –מבחן הוא עתיר סיכון כאשר תוצאותיו משמשות לקבלת החלטות חשובות המשפיעות על תלמידים, מורים, מנהלים, קהילות, בתי ספר ומחוזות. במונחים ספציפיים מדובר על החלטות בדבר עלית כיתה, כניסה לתיכון ולפעמים משכורות מורים ומנהלים והחלטות לגבי קביעות. בעידן האחריותיות השפעות התוצאות (stakes) גדלות גם מפני שהן מדווחות לציבור. מסקירת המחקרים ניתן לראות שמורים, במקרים רבים, מלמדים בהתאמה לדרישות בסביבות של מבחנים עתירי-סיכון. הם מצמצמים את תוכניות הלימודים לנושאים הנדרשים במבחנים, מלמדים יחידות ידע מקוטעות לפי מבנה המבחנים ונוקטים בהוראה ממוקדת-מורה. רק במקרים מועטים מבחנים אלה פועלים לכיוונים הנוגדים של הרחבה, אינטגרציית ידע וגישה של לומד במרכז ( Au, W ) .