בחקר מקרה זה, המחברים חקרו קבוצה מהמרכז לאנימציה, סביבת הוראה להשכלה גבוהה שטיפחה בהצלחה יצירתיות קבוצתית ותוצאות למידה באמצעות למידה מבוססת בעיות. החוקרים שקלו את הפעולות ואת התרבות של הקהילה הזו שהיו קשורים להערכה, ואת האופן שבו הפרקטיקות שקשורות להערכה שיפרו את פתרון הבעיות היצירתי של חברי הקהילה. המחברים מתארים את פרקטיקות ההערכה שלהם בהקשר של העקרונות הנובעים מ"סטנדרטים להערכה של קהילות משותפות" (Joint Committees' Evaluation Standards), שהם סטנדרטים להערכה שבהם השתמשו מעריכים מקצועיים (West, Richard E., Williams, Greg S., and Williams, David D. , 2013).

טמ"ה (טבלת מדידה והערכה) היא גישה רבת־פנים המהווה חלופה יעילה ומשמעותית לקביעת ערך מספרי בעבור מיומנויות, משכל, התקדמות והישגים. בבואם להעריך סטודנטים, יסתפקו רוב המורים במתן ציון מספרי; ואמנם, על פי רוב, ציון שכזה הוא כל שנדרש על ידי מוסדות החינוך. אלא שמורים רבים ומרבית הסטודנטים חשים בקיומו של פער מתסכל בין טבעו המצמצם של ציון מספרי פשוט לבין האופי המורכב של עבודת הסטודנט – מידת השקעתו, מאמציו והישגיו. אישית, נתקל כותב המאמר , ד"ר אשלי טוביאס בבעיה זו בעבודתו כמורה לתאטרון, כמדריך דרמה וכמכשיר מורים לתאטרון ולדרמה. את טמ"ה – חלופה למדידה ולהערכה – הוא פיתח בעקבות ניסיונו הרב בהוראה, בהכשרה ובהנחיה, ולנוכח ההבנה כי אין די בציון מספרי בודד, גבוה או נמוך ככל שיהיה, אלא יש צורך בראייה רחבה של התהליך (אשלי טוביאס) .

המחקר שופך אור על הדרכים שבהן מורים תופסים את טובת התלמידים שלהם. ההנחה היא שטובת הילד היא זו שצריכה להנחות כל החלטה באשר לחינוכו והיא קשורה תמיד לערכים ולאידיאלים באשר לחינוך טוב. למורים יש רעיונות שונים לגבי חינוך טוב והדבר מתבטא בפדגוגיה ובתפיסת טובת התלמיד ( Van Kan, C., Ponte, P., & Verloop, N) .

מחקר זה מתמקד בנקודות מבט של פרחי הוראה בהתיחס להיבט איך התהליך של השלמת הערכת הביצועים של מורים בקליפורניה Performance Assessment for California Teachers (PACT), השפיעה עליהם מבחינה אקדמית, אישית ומקצועית. נקודות מבט של פרחי הוראה נרכשו תוך שימוש בכלי עבודה לביצוע סקרים המורכב משאלות פתוחות. בנוסף לכך, רמות הביטחון העצמי, המשתייך גם הוא, למשימת הערכת המרכיבים של PACT כמו,תכנון, תכניות לימוד, הוראה, הערכה, רפלקציה, ושפה אקדמית, PACT ( Okhremtchouk, I., Newell, P., & Rosa, R).

כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה. על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה ( אורלי גוטליב ).

במאמר זה, המחברת חוקרת את ההתנסויות של מורים בארבעה בתי ספר תיכוניים בלונדון שהשתתפו בקהילות למידה למורים, שהוגדרו כפגישות שבהן הלמידה המקצועית נתמכה כאשר הם למדו על הערכה עבור למידה (Assessment for Learning (AfL)). הטענה לגבי קהילות אלה היא שהן מובילות לשיפורים בהוראה ובלמידה, במקום שבו דבקים בעקרונות התכנון הבאים: במקום שבו המנהיגים מכבדים ומעריכים את הצורך שזוהה על ידי המשתתפים כבעל חשיבות עבורם; הם מבוססי בית ספר וחיוניים לפעולות של בית הספר; יש שיתוף פעולה בין המורים; ויש תשומה מתוך בית הספר ומעבר לכך כדי לתמוך בלמידה התיאורטית והמעשית של המורים (Hargreaves, E. , 2013).