כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .

Mark Smithers , מומחה ללמידה מתוקשבת וטכנולוגיות למידה, סבור כי למרות הביקורת הנוכחית של סגלי ההוראה באוניברסיטאות בארה"ב כנגד קורסי הMOOC , מדובר בשינוי מהותי שימשיך להתפתח , לצבור תנופה ולהתקיים כחלק מהותי מהלמידה בעתיד. הקורסים המקוונים מסוג MOOC אינם בהכרח אופנה חולפת אלא התפתחות שתמשיך להתרחב בעתיד. הקורסים המקוונים מסוג MOOC הם עדיין בשלבי התפתחות ראשונים ולכן צפויים בהן שיפורים רבים בהמשך ( Mark Smithers ).

מחקר זה בוחן את ההשפעה של הערכת הדיונים המקוונים של הסטודנטים. מערך המחקר שימש כדי להבין את הביטוי לידע וללמידה של הסטודנטים בהקשרים של "דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים "במבחן הסופי". הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון (An-Chih Cheng , Michelle E. Jordan and Diane L. Schallert , 2013).

במאמר זה, המחברים מזהים את ההשלכות עבור הוראה ולמידה המופיעות כאשר עבודת הסטודנטים שניתנת להערכה הופכת לזמינה לעיני אחרים באמצעות המדיה החברתית (Jenny Waycott , Judithe Sheard , Celia Thompson and Rosemary Clerehan, 2013).

ממצאיו של דו"ח מתוך מחקר הערכה באנגליה, הבוחן את הישימות וההשפעה הפדגוגית בהענקת מכשירי טאבלט לכל אחד מהתלמידים בבית הספר. הדו"ח מסכם ממצאים ממחקר הערכה הבוחן את הישימות ואת ההשפעה החינוכית של מתן טאבלט לכל תלמיד בבית הספר. השלב השלישי במחקר עירב בתי ספר בעלי הישגים גבוהים (במטרה לשפר את התנסות בלמידה) ובתי ספר בעלי הישגים נמוכים. עבור בתי הספר בקטגוריה השנייה, הטאבלטים נתפסו כחלק חיוני לשיפור הסטנדרט של ההוראה, וכאמצעי לערב מחדש את התלמידים ואת הצוות.

מחקר זה חוקר את ההשפעה של הערכת הדיונים הכתובים המקוונים של הסטודנטים. מערך שתיים על שתיים שימש כדי להבין את הפגנת הידע של הסטודנטים ואת הלמידה שלהם בהקשרים של דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים לגבי "המבחן המסכם".הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון ואת השימוש שלהם בצעדים רטוריים; ושידיעה ולמידה הן קונסטרוקטים קשורים אך מובחנים (Cheng, An-Chih; Jordan, Michelle E.; Schallert, Diane L, 2013).

בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן. בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר ( לימור דומב).

המורה והמחנך דביר קפלן מסביר ומדגים את התפיסה של תגים דיגיטליים בהערכת תלמידים בביה"ס באמצעות ביאור נושא התגים הדיגיטליים, ההיסטוריה שלו והפריסה שלו בעולם ובארץ כיום. לשם הבהרה הוא מוסיף סרטון קצר שיפזר חלק מהערפל הסובב את הנושא. תג דיגיטלי הוא קובץ של תמונה הקרוי “תג” לרוב קובץ התמונה יהיה קשור באופן ישיר לנושא, לדוגמא, אם תלמיד הוכיח בכיתה שהוא שולט בנושא השברים באמצעות השלמת שלבים שונים לאורך תהליך הלמידה, הוא יקבל בסוף “תג" כלומר תמונה המציגה את ההישג שלו ( דביר קפלן ) .

סקירה מועילה של אפרת מעטוף, הכותבת בבלוג המועיל והמעודכן שלה , על התנסות ברשת החברתית "גוגל פלוס" : "הפלטפורמה מהווה סביבה בה ניתן לקיים אינטראקציה עם קהלים שונים – אנשי חינוך ותלמידים.מורים יכולים לנצל את הסביבה ליצירת קשרים עם בעלי עניין דומה וגם ליצירת קבוצות למידה (פתוחות וסגורות). לסביבה זו מספר יתרונות על פני Facebook אותם מונה אפרת בסקירה ".