-
לינק
-
סיכום
כותבי המאמר בחנו במחקרם את הקשר בין חוויות במהלך החיים התפתחות הנתיבה המקצועית של מורים, באמצעות ניתוח סיפורי חיים של מתכשרים להוראה, כולל התנסויות וציפיות מרכזיות מהתקופה שלפני הכניסה לחיים מקצועיים. הבנה זו מאפשרת, לדעתם, לבחון החלטות של בחירה בהוראה, רעיונות על הוראה ולמידה והחלטות בדבר נתיבי קריירה עתידית. שאלות המחקר היו: (1)אילו התנסויות חיים משפיעות על כיוון מקצועי?; (2) באילו דרכים מעצבות התנסויות חיים דעות על מקצוע ההוראה ועל הוראה ולמידה?; (3) כיצד חוזים מתכשרים להוראה את הנתיבה המקצועית שלהם לאורך החיים?
-
לינק
הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).
-
לינק
המחקר הנוכחי העריך את השפעתה של תוספת של משחק סימולציה עם פיגום מושגי חיצוני, המציג מצגות של ידע פורמלי, על היכולת של הלומדים לפתור בעיות בעקבות המשחק, ועל התפיסות של הלומדים לגבי למידה, שטף והנאה מהמשחק. המשתתפים שהיו בגיל ממוצע של 10 שנים, הוקצו רנדומלית לשלושה תנאי ניסוי: תנאי של "למידה ומשחק" שהציג ראשית את הפיגום ולאחר מכן את המשחק, תנאי של "משחק ולמידה", ותנאי של "משחק בלבד". אף על פי שלא נמצאו הישגים משמעותיים בפתרון בעיות בעקבות ההתערבות, התלמידים שלמדו עם הפיגום החיצוני לפני המשחק ביצעו באופן משמעותי טוב יותר בהערכה של פתרון בעיות לאחר המשחק. הוספת הפיגום החיצוני (תמיכה חיצונית) לפני המשחק הפחיתה את הלמידה הנתפסת של התלמידים (Barzilai, Sarit and Blau, Ina, 2014).
-
לינק
המאמר דן בשימוש בשיטות להשתתפות גמישה בתכנון של פעילויות בגן ילדים הנתמכות על ידי טכנולוגיה. המאמר מתאר את פרדיגמת התכנון האוניברסלי עבור למידה (universal design for learning (UDL) ואת היישום שלה לפעילויות בכיתה. מספר מונחים ומושגים המרכזיים לניהול השתתפות גמישה מוגדרים, ביניהם פעולה, ביטוי, ומעורבות. לאחר מכן, ניתן מדגם של צעדים שהוצעו עבור תכנון שיעור תוך שימוש בתכנון אוניברסלי עבור למידה (UDL) ובהשתתפות גמישה (Parette, Jr., Howard P. and Blum, Craig, 2014).
-
סיכום
מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים (Caudle, L.A., & Moran, M.J).
-
לינק
אחת ההתפתחויות המשמעותיות יותר בתחומי החינוך המתוקשב הם בתי הספר התיכוניים הוירטואליים הפועלים בישראל ובעולם . כאן מדובר בשינוי פדגוגי מהותי , שינוי פרדיגמה של כל תהליך ההוראה-למידה ( לא רק כלים מתוקשבים , אלא גם אינטראקציה אחרת בין הלומד לבין המורה/מנחה) והסקירה המועילה של רחל לוין וענת קדם על תיכון הוירטואלי של מט"ח מוסיפה לנו מידע והבנה לגבי תהליכי הלמידה , ההוראה וההערכה במיזם מתוקשב משמעותי זה ( רחל לוין וענת קדם).
-
לינק
חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה. בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה.
-
לינק
הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).
-
לינק
המבחנים הבין לאומיים מטלטלים את מדינות המערב…..אז מה הבעיה? מערכות החינוך או מדידה או שניהם…..ולא תאמינו איך שוודיה מדרדרת…מרתק .התוצאות של התלמידים מבריטניה, מארה"ב ומרוב אירופה המערבית נעו מ"ממוצע" ל"עלוב". לעומת זאת, התלמידים משנגחאי הגיעו לראש הטבלה בפער ניכר, ואליהם הצטרפו גם התלמידים מסינגפור, מהונג קונג, מטייוואן ומדרום קוריאה שכולם התקבצו בקצה הגבוה של הטבלה (D. D. GUTTENPLAN, 2013).
-
לינק
להשפעה השלילית המתמשכת של המבחנים הסטנדרטיים כמנגנון העיקרי של אחריותיות שאושר בארה"ב במסגרת החוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) יש השפעה הרסנית על הוראה ולמידה בבתי הספר בארה"ב . מחבר המאמר מציין שכמורי מורים, עלינו להיות יצירתיים וזהירים בבואנו ללמד מורים לעתיד על הסכנות באמון רב מדי בציוני מבחנים ותכניות הערכה. אולם שינוי יכול, ואכן אולי חייב, להתחיל להתרחב בכיתה אחת בכל פעם. בהתייחס לכל האנשים והגורמים החינוכיים בארה"ב הנמצאים בחזית בצאתם נגד ההשפעה של המבחנים, נראה שמורי המורים בארה"ב , על פי רוב, בולטים בהיעדרם ( Dave Powell).
-
סיכום
המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).
-
לינק
-
לינק
בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).
-
לינק
המטרה של מחקר זה, הינה, לבחון את הערכה העצמית אקדמית והנוכחות החברתית בלימוד פנים אל פנים ובגרסה מקוונת של הקורס אצל לומדים ולבחון את ההשפעות של שני משתנים אלה על ההישגים וההנאה בלמידה. התוצאות הראו שגם הערכה עצמית אקדמית וגם נוכחות חברתית הם פקטורים חשובים הקשורים בחזקה להישגים והנאת סטודנטים אבל אינם שווי משקל. סטודנטים הלומדים פנים אל פנים, רכשו נוכחות חברתית גבוהה משמעותית מאשר הסטודנטים בקורס המקוון ( Zhan, Zehui , Mei, Hu).
-
לינק
מחקר שנערך לאחרונה בבית ספר יסודי בארה"ב במטרה לבדוק את השילוב בין סביבה לימודית מתוקשבת באינטרנט ולמידה חווייתית ( או למידת גילוי או למידה בסביבה הרפתקנית, המינוח באנגלית הוא adventure learning-AL). ממצאי המחקר מוכיחים כי השילוב הפדגוגי בין למידה חווייתית וסביבות מתוקשבת מגביר בצורה משמעותית את ההנעה של התלמידים ללמידה , המעורבות החיובית בתהליכי הלמידה והסקרנות. במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גם אפשרויות השילוב של הערכה מעצבת בתהליך הלמידה. חלק מהלמידה המקוונת היה למידה סינכרונית באינטרנט וחלק באמצעות מכשירים ניידים
-
לינק
במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).
-
לינק
מטרתו של מאמר זה היא לנהל דיון בסוגיה: האם תהליכים המכוונים להגברת ההכלה בחינוך סותרים תהליכים המכוונים להעלאת ההישגיות בחינוך, או שמא מדובר בתהליכים היכולים להיות משלימים זה לזה. בית הספר נדרש לשתי משימות סותרות. מצד אחד הוא נדרש לתפקד באופן מסורתי – בעיקר כארגון להנחלת השכלה, ומנגד הוא נדרש להכלה חברתית והתאמת המסגרת לכל הלומדים בה. שילוב בין שתי מטרות אלו היא כיום משימתו המרכזית של בית הספר ( מיכל ראזר, דוד מיטלברג, מיכאל מוטולה ונעה בר-חושן) .
-
לינק
המחברת מלמדת בבית ספר לחינוך מיוחד ופונה לשר החינוך הבריטי, שהודיע כי יקצץ בעוזרי ההוראה. היא מתארת את עבודתם של עוזרי ההוראה בבית הספר לחינוך מיוחד, שבו היא מלמדת. המחברת טוענת גם כי עוזרי הוראה מרוויחים שכר נמוך מאוד עבור כישוריהם ועבודתם. ובבית הספר שבו היא עובדת עוזרי ההוראה עושים עבודתם עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים משום שהם רוצים לשפר את חייהם עבורם.(Cherryl Drabble, 2013).
-
לינק
פרקטיקות הוראה חדשניות כגון: למידה מבוססת חקירה (inquiry-based learning (IBL) מהוות זמן רב נושא לדיון בקרב מתמטיקאים ומורים למדעים.יש לשקול כיצד לקדם הבנה של למידה מבוססת חקירה בהוראה היומיומית. כדי להבטיח הבנה כזו של למידה מבוססת חקירה במגוון של הקשרים שונים, יש לתכנן מודל הכולל אסטרטגיות של הפצה ושל יישום. במאמר זה, המחברים מציגים את התכנון של מודל ממוקד וגמיש כפי שפותח בתוך הפרויקט הבינלאומי PRIMAS, במימון האיחוד האירופאי (Maa?, Katja; Doorman, Michiel, 2013).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין