מאמר זה מספק חקר מקרה ודיון במודל של תכנון תכנית הלימודים תוך שימוש בטכנולוגיה בהקשר של שלבי ההכשרה ההתחלתיים בהכשרת מורים.המאמר מתאר את השינוי בחשיבה על התכנון שלקח את תכנית להכשרת מורים המתמחה בנושא של אוריינות מבוגרים ממודל שלימד פנים אל פנים למודל שבו הטכנולוגיה פועלת כ"מכניזם להעברה" וכמרחב ללמידה מבוססת בעיות ( Sara Hattersley, 2014).

האתגר בבניה של סביבה מתוקשבת שתשמש להנחייה וליווי של תהליכי חקר הוא שיש לה כמה בוסים בעלי מטרות שונות בו זמנית: המורה והתלמידים. המורה זקוק לסביבה כדי לארגן את העבודה עם צוותי התלמידים – כלומר המורה משתמש בסביבה לצורך ניהול פרויקט בצוותים, הערכה מעצבת של איכות התהליך, עבודת הצוות ותוצרי הביניים והערכה מסכמת של התוצרים הסופיים. התלמידים זקוקים לסביבה כדי לקדם את החקר שלהם: להתחיל, לעבור בין השלבים ולהפיק את תוצרי הביניים, לקיים דיונים ולקבל החלטות משותפות, לשפר תוצרים ולהציג את התוצרים הסופיים. בסקירה המועילה מאד מפרטת ד"ר גילמור קשת אילו סביבות Web 2.0 עשויות להתאים?

בשנים האחרונות, בעיה משמעותית אשר באה לידי ביטוי בחיפוש להפיק תועלת מהפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיה בבתי הספר היא שמורים ותיקים אינם מוכנים לשלב משאבים אלו בפרקטיקות שלהם. מאמר זה מכוון לשפוך אור על סוגיית חוסר העניין על ידי הצגה של ממצאים מבוססים אמפירית מבחינה בת חמש שנים של תיאוריה מעוגנת בשדה לגבי הפרקטיקות של הטכנולוגיה בקרב קבוצה קטנה של מורים ותיקים (Orlando, Joanne, 2014).

במחקר זה המחברת בחנה כיצד המשתנים: עצמאות בהוראה, מטרות ההוראה, סגנון ההוראה ותפיסות המורים את מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) פועלים יחד בתהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי בסביבות הוראה שונות. המחברת סיכמה כי יכולתנו להשפיע על המאפיינים הפדגוגיים של המורה, אשר משמשים מנגנונים בתהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי ומשפיעים על תוצרי ההוראה, הם מרכיב חשוב בתהליך של שינוי טכנולוגי בחינוך של המאה ה-21 (Wengrowicz, Niva, 2014).

הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

המחקר מתכוון לנתח בלוגים כמרחבי למידה המסייעים לתהליך המשוב על ידי הצעת האמצעים של שימוש במשוב לגבי הערכה כמכשיר עבור רפלקציה גדולה יותר של הסטודנט. במהלך השיעורים המורים סיפקו משוב מתמשך לגבי עבודת הסטודנטים הן משוב בכתב באמצעות בלוגים והן משוב בעל פה באמצעות פגישות שבועיות. המחברים מסכמים שבאמצעות משוב טוב (מהיר, ממוקד בהתקדמות של הסטודנטים, קבוע ומגיע ממקורות שונים) הסטודנטים יכולים לשפר את האיכות של המשימות שלהם ובכך לתרום להתקדמות ולהבנה עמוקה יותר של הסטודנטים(Ion, Georgeta; Stingu, Mihaela, 2014).

המטרה העיקרית של מחקר זה היא לחקור את היעילות של שימוש בתוכן וידאו משלים בהוראת מולטימדיה. שילוב של קטעי וידאו במצגות של הרצאה במולטימדיה עשוי להגביר את התפיסה של הסטודנטים לגבי המידע החשוב ואת המוטיבציה שלהם ללמידה. מחקר זה הראה שסגמנטציה של חומרי הוראה עם קטעי וידאו משלימים עשויה לשפר את ההצגה ואת הארגון של ההרצאה כדי להשיג הוראה ולמידה אפקטיביות (Milos Ljubojevic, Vojkan Vaskovic, Srecko Stankovic, and Jelena Vaskovic, 2014).