-
סיכום
-
סיכום
מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.
-
לינק
רוב המהפכות בחינוך הן מהפכות מתוכננות, הן מונעות על ידי אינטרסים פוליטיים, כלכליים או דתיים. אבל המהפכה של החינוך המדיד היא מהפכה שקטה שהתרחשה כמעט באקראי. למעשה היא מעולם לא הוכרזה כמהפכה. ובכל זאת היא הולידה את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת החינוך בישראל ובמערכות חינוך בעולם כולו. מדובר על ההשפעה המהפכנית של המבחנים הבין-לאומיים על מערכות חינוך לאומיות. הציונים במבחנים הבין-לאומיים הפכו מכלי הערכה חינוכי לכלי הערכה משקי, המשפיע על החלטות חינוכיות תוך התעלמות מערכים חינוכיים ופדגוגיים כגון דמוקרטיה בחינוך (יולי תמיר).
-
סיכום
-
סיכוםהטמעת החינוך הסביבתי בבתי הספר ושאלת יישומה של אידיאולוגיית הצדק סביבתי – נקודת המבט של עובדי ההוראה
מאמר זה בוחן את שאלת מקומו של החינוך הסביבתי בסביבה הבית ספרית תוך שהוא מתמקד בתפיסותיהם של עובדי ההוראה. מחברי המאמר מניחים, שתפיסות עובדי ההוראה את עצמם כאנשי מקצוע, את מערכת החינוך ואת סביבת עבודתם היא קריטית להבנת תחום הוראת החינוך הסביבתי וליכולתו לקדם תפיסות של צדק סביבתי בפרט. המאמר מתמקד בשיח של אנשי מקצוע, שנמצאים בחזית העשייה בחינוך הסביבתי. אלה כוללים מורות שנבחרו להוביל את החינוך הסביבתי בבית ספרם, מדריכים בתוכנית "ילדים מובילים שינוי" ומנהלים של בתי ספר שבהם מוטמע החינוך הסביבתי. באמצעות ראיונות עומק עם שחקנים אלה בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישובים עירוניים ועירוניים מבקשים מחברי המאמר להראות כיצד משתתפי המחקר מבינים את אופי החינוך הסביבתי ומקומו בבית הספר וכיצד הם מעריכים את יכולותיהם המקצועיות בתחום זה.
-
תקציר
המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (לאה קוזמינסקי, 2017).
-
סיכום
-
סיכום
-
לינק
כבר בתחילת המאה שעברה ביקש פילוסוף החינוך האמריקאי החשוב ג'ון דיואי להתמודד עם שאלת ההשפעה של הטכנולוגיה והמדע על החברה, ובעיקר עם השימוש השלילי שנעשה בהם. דיואי (1952-1859) שאף לחזק את הפעילות הדמוקרטית, לקדם את מדעי החברה, להעמיק את ההתבוננות האסתטית ולפתח גישה של "הומניזם דתי". מאמר זה בוחן רעיונות אלה ומציע בהתבסס על דיואי לראות בניסיון האסתטי-קונטמפלטיבי מרכיב הכרחי בריסון ובהכוונה של תוצרי המדע המעשי.
-
סיכום
בעשורים האחרונים גדל העניין בחקר התפתחות מקצועית של מורי מורים, אולם רוב המחקרים הם מחקרים מקומיים המציעים תובנות בנושא במדינות שונות. חרף הצורך הגדל בחילופי מידע בנושא, מיזמים מחקריים משווים בין-לאומיים עדיין מועטים. אחד הממצאים שעלה בכמה מחקרים הוא שינוי המיקוד האישי של מורי מורים מתחילים מיכולות ניהול כיתה ליכולות של צמיחה כמורה וכאדם, והתמקדות בבירור המשמעות של המעבר מתפקיד של מורה לתפקיד של מכשיר מורים או "מורה מסדר שני". מורי מורים מנוסים צריכים להתמודד עם לחץ מוסדי לעמידה בסטנדרטים גבוהים, לבצע מחקרים ולהצליח במכרזים ובהשגת מענקים. מחקרים הצביעו על השונות בסוגי למידה בהתפתחות מקצועית של מורי מורים החל מלמידה פורמלית ולא-פורמלית ועד פעולות דליברטיביות לקידום יכולות אישיות, השתתפות במחקרים אקדמיים, בסמינרים ובסדנאות, קבלה ומתן משוב מחברי צוות ופעילויות אישיות וקבוצתיות המקדמות התמקצעות. מן המחקרים עולה העיסוק במחקר כפעילות חשובה ביותר בהקשר של התפתחות אישית וחדשנות הוראתית (Van der Klink, M., Kools, Q, Avissar, G., White, S., & Sakata, T).
-
סיכום
המחקר הנוכחי בוחן עמדות של מורים במערכת היסודית והעל-יסודית באזור כפרי במדינה דרום-מערבית בארה"ב בנוגע לשיתוף פעולה עם הורים לילדים עם מוגבלויות בהמשך להשתתפות המורים בתוכנית פיתוח מקצועי, הכוללת צפייה בסרט ודיון בו. שאלת המחקר היא אם מורים שהשתתפו בתהליך של פיתוח מקצועי מבוסס-טכנולוגיה פיתחו הבנה מוגברת של הנושאים שהטרידו את אותם הורים לאחר האזנה לסיפוריהם וככל שהתפתחה הבנה כזו, אם היא שרדה לאורך זמן. המחקר משיב בחיוב על שאלת המחקר ומפנה לתימות מרכזיות שעלו בריאיונות לפיהם ניתן ללמוד על מישורי התרומה של תוכנית לפיתוח מקצועי לתפיסות של מורים בנוגע לשיתוף הפעולה עם הורי התלמידים.
-
סיכום
המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.
-
מאמר מלא
אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).
-
סיכום
ההתנסות המעשית של המתכשר להוראה מתקיימת בגני הילדים ובבתי הספר בליווי המוסדות האקדמיים המכשירים כדי שהמורה החדש ישתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך. תכנית "אקדמיה-כיתה" מעמיקה את הקשר בין האקדמיה לשדה, כחלק מהתכנית הלאומית לקידום הכשרה והוראה משמעותית בכל רמות החינוך. בבתי הספר שבהם מתנסים סטודנטים במסגרת תכנית "אקדמיה-כיתה" קיים פוטנציאל להוראה בצמד של מורה מכשיר וסטודנט מתכשר להוראה. מטרתו של נייר עמדה זה היא לאפיין את הפדגוגיה והפרקטיקה של הוראה בצמד מתוך רצון לסייע למורים המכשירים ולסטודנטים ביישום ההוראה המשותפת בכיתה. במטרה לכסות את כל האפשרויות שיש בהוראה בצמד, צוות החשיבה פיתח מודל אחד המורכב משלושה חלקים: הוראה טורית, הוראה מקבילה והוראה דיאדית.
-
תקציר
מאמר זה מתאר את הפיתוח של אפליקציה אינטראקטיבית שניתן להשתמש בה בהוראת אנגלית כשפה שנייה תוך שימוש בסיפורי ילדים במכשירים ניידים. מטרת מחקר ניסויי זה היא לגלות את הפוטנציאל של שימוש באפליקציה הניידת האינטראקטיבית שפותחה לשיפור מיומנויות למידה, כגון אוצר מלים, הגיה, הקשבה והבנה של הלומדים את השפה האנגלית ללא עזרת המורה. החידוש במחקר המוצג במאמר זה הוא שימוש במנוע זיהוי דיבור בטלפון הנייד כדי לזהות מילים הנאמרות על ידי הלומד בניסיון ללמד הגיה נכונה של מלים. הלמידה היא אינטראקטיבית ומתרחשת על גבי טלפון נייד (Cavus, Nadire; Ibrahim, Dogan, 2017).
-
תקציר
ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה.
-
לינק
המאגר של Capterra ממויין על פי קטגוריות (מעל 400 קטגוריות!), כאשר בכל קטגוריה מוגדרת יש רשימה מפורטת ובה תיאור של התוכנה/יישום מתוקשב וגם דירוג עפ"י חוות דעת (review של משתמשים). ניתן ללמוד רבות על התוכנות/יישומים מתוקשבים הקיימים בתחום מקצועי מסוים באמצעות הרשימה השיטתית המאוגדת באחת מקטגוריית הנושאים במאגר Capterra. הדירוג ע"י חברת Capterra, הנחשבת כסמכות מקצועית לדירוג תוכנות בנושאים שונים, יכול להקל רבות על מידענים או מנהלי תוכן המבקשים לראות ולגבש חלופות ליישומים מתוקשבים בעולם ולקבלת הערכה של משתמשים לגבי התוכנה או היישום המתוקשב (עמי סלנט).
-
לינק
הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותה של פרופ' לאה אחדות. הדוח מתמקד בשלושה נושאים, ולכל אחד מהם מוקדש פרק נפרד. הפרק הראשון עוסק בנתוני אורך, מחקרי אורך, וחשיבותם למחקרים בתחום החינוך ולעיצובה של מדיניות חינוך יעילה ומועילה. הפרק השני בוחן את הנתונים המינהליים הקיימים בישראל בתחום החינוך, ואת הנגשתם על ידי הגופים השונים המחזיקים בהם, לצורכי מחקר ולצורכי ניהול של מדיניות חינוך. הפרק השלישי בוחן את המצב החוקי והרגולטורי בישראל בנוגע לשמירה על פרטיות מושאי הנתונים בעת הנגשת נתונים מינהליים לצורכי מחקר, וכן מציג גישות ושיטות שונות להערכת הסיכון לפגיעה בפרטיות ולהפחתתו (עודד בושריאן).
-
לינק
חשיבה מסדר גבוה היא מצב מורכב של חשיבה שלעתים קרובות יוצרת פתרונות מרובים, בפעילויות כגון ניתוח, הערכה וסינתזה. חשיבה כזו כוללת חוסר ודאות, יישום של קריטריונים מרובים, ויסות עצמי ורפלקציה. מחקר זה עוסק ביצירת משחקים לימודיים באמצעות מחוללי משחקים מקוונים כאמצעי לחיזוק מיומנויות חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים בבית הספר היסודי.
-
לינק
הגלובליזציה והמדיה החדשה שינו באופן ניכר את המשמעות של להיות בר-אוריין בחברה כיום. כמחנכים, חשוב שנעשה שימוש במחקר עכשווי כדי לתרום לאפשרויות האוריינות שאנו מציעים לתלמידינו. מאמר זה בוחן חלק מהמחקר העכשווי לגבי רב אוריינות וכיצד ניתן להשתמש בו כדי לשנות פרקטיקה כיתתית באמצעות שימוש בבלוגים ווידאו-בלוגים (La Caze, Sarah, 2017).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין