המאמר מתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר. יש לשים לב להבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית. המאמר מדגיש את הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה , למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות( .Simons, H).

משה"ח החל בחודש האחרון בפיילוט ארצי להערכת מורים המשתתפים ברפורמת אופק חדש. בפורטל עובדי הוראה של משה"ח מצוין, כי במשך שנים רבות מעריכים מנהלי בתיה"ס את המורים, כל אחד בדרכו; בזמנים שונים, בכלים שונים וביחס להיבטים שונים. עוד מצוין, כי אופק חדש מזמן הליך הערכה רציף, מסודר ואחיד לכלל המערכת, לצורך קידום או אי קידום של מורים. למטרה זו נבנה כלי אחיד להערכת מורים, המאפשר לזהות צרכים ברמת הפרט, ביה"ס והמערכת כולה. לבקשת עיתון "קו לחינוך" נמסרו ממשה"ח פרטים נוספים על הכלי להערכת מורים, שבו נעשה שימוש בפיילוט. מהמשרד נמסר, כי הכלי פותח על ידי הראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה, בשיתוף פעולה הדוק עם צוות מקצועי של משה"ח, נציגי המורים והמנהלים.

חקר תהליך השיפוט של בודקי הבחינות הוא תחום מוזנח למדי במחקר החינוכי בכלל ובמחקרי הערכה בפרט. לכן, מחקרה המאלף של Victoria Crisp על תהליכי השיפוט של בודקי בחינות באנגליה יש בו כדי לתרום רבות להבנת תהליכי ההערכה והמגבלות הקוגניטיביות שלהן. במחקרה האיכותני ניתחה Victoria-Crisp את תהליכי השיפוט של 6 בוחנים מיומנים בתחומי הגיאוגרפיה. שיטת המחקר התבססה על זיהוי קוגניטיבי של תהליכי השיפוט כפי שביטאו זאת המורים הבוחנים/בודקי הבחינות בקול רם. ממצאים ראשונים מצביעים על כך שתהליך מתן הציון הוא הרבה יותר מורכב מאשר היה ידוע עד כה ויש חשיבות להבנייתו הנכונה והמאוזנת. הניתוח הקוגניטיבי זיהה את דפוסי ההתנהגות המעריכה של הבוחנים ובעקבותיו הוצע מודל אפשרי להערכה נכונה ומתן ציונים ע"י מעריכי בחינות. ( ד"ר Victoria-Crisp היא המומחית המובילה באנגליה להיבטים פסיכולוגיים של תהליכי הערכה, היא המדענית הראשית של Cambridge Assessment) .

המאמר הוא סקירה מנתחת של מחקרים העוסקים בנושא יעילות ואיכות ההוראה. מהם התנאים הבית-ספריים המשפיעים על יעילות ההוראה? – המאמצים להיטיב את ההוראה ואת הישגי התלמידים בעיקר בבתי ספר באוכלוסיות חלשות במיוחד דורשים, בין היתר, התמקדות בתנאי העבודה של המורים ובהם: העסקת מורים המלמדים בתחום ההתמחות שלהם, זמן פנוי לעבודה עם עמיתים, נגישות ללמידה, לחומרי למידה ולטכנולוגיה וקבלת משוב מסייע על ההוראה. בתי ספר שהתאפיינו בהוראה איכותית היו בעלי מחויבות קבוצתית ללמידת תלמידים במסגרות קולבורטיביות, שהעדיפו עבודת מורים שיתופית ולא אינדיווידואלית, ושההנחה היא שניתוח, הערכה וניסוי בתיאום עם עמיתים הם התנאים הטובים ביותר שבהם מורים מתקדמים. כפי שנראה כלי הערכת יעילות ההוראה הקיימים היום הם פחות מהימנים לשיפוט המורה הבודד מאשר להערכה של כיתות ובתי ספר שלמים. דגש יתר על מבחנים מתוקננים (Standardized tests) להערכת תלמידים ומורים מסתכן בהתמקדות רבה מידי בהגדרה צרה של כשירויות בסיסיות על חשבון ההתפתחות הנדרשת ממורה ומלומד במאה ה-21. להגדרת יעילות הוראה יש צורך בכלי הערכה חדשים ובתהליכים שיאפשרו איסוף של מדידות רבות של צמיחה אקדמית לאורך זמן ( Barnett, B).

טענת המאמר היא שלמרות מאמצים רבים יש סיכון של איבוד השגת המטרות האמתיות של שימוש בהערכה מעצבת. לדעת הכותבים הבעיה טמונה בהנחה השגויה אך המקובלת שהערכה מעצבת היא סוג ייחודי של כלי מדידה , ולא – תהליך התומך ומקדם הוראה ולמידה. הבחנה זו היא הבחנה קריטית לא רק לצורך ההבנה כיצד פועלת ההערכה המעצבת, אלא גם למימוש ההבטחה הטמונה בה לתלמידים ולחברה ( Heritage, M).

מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר. פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע. ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם ( יריב פניגר) .

מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.

ספר זה מביא לקורא הישראלי נושאים שונים וגישות שונות בהערכת תכניות ופרויקטים ממיטב החוקרים בתחום. מלבד היותו כתוב בעברית ייחודו בכך שהוא מציג עבודות הערכה שנעשו בארץ בהקשר החברתי והתרבותי של ישראל. פועל יוצא מכך הוא שהשדה שבו נעשתה ההערכה מוכר לקורא. בספר מוצגות גישות פרקטיות ותיאורטיות לתחום ההערכה, כמו הערכה בפעולה, שימוש במודל הלוגי, שימוש בוידיאו בהערכה, הערכת מיזמים מורכבים או שימוש בחשיבת מערכות בהערכה. לצד אלו מוצגות סוגיות כמו הערכה בשיתוף, שימוש בנתונים, מקומה של אתיקה בהערכה, מקומן של המטרות, מי הם המעריכים בישראל ומה מקומה של התיאוריה בהערכה ( עורכות: מירי לוין-רוזליס, ריקי סויה ).

באנגליה נערכים בשנתיים האחרונות כמה וכמה ניסויים ארציים לבדיקת התקפות של מערכות הערכה ממוחשבות בבתי הספר היסודיים. המאמר הנוכחי מתאר פרויקט ניסוי שנערך באנגליה ונועד לבדוק את היכולות של מורים בביה"ס יסודי לתכנן מבחן ממוחשב לתלמידי כיתות יסוד המתמודדים עם הקניית ורכישת מיומנויות קריאה. הניסוי הממוחשב על צגי המחשבים נערך בקרב תלמידים בגילאי 5-7 ( 1345 תלמידים מ26 בתי ספר). המערכת הממוחשבת להערכת יכולות קריאה נועדה להצביע על קשיי הקריאה של התלמידים והתקדמותם תוך ריכוז וניתוח מידע מסייע למורים על פרופילים של תלמידים מתקשים בקריאה. המטרה הייתה להכשיר את המורים לגבש תמונה מצב דיאגנוסטית על הפרופילים של התלמידים המתמודדים עם קריאה מונחית. ממצאי המחקר מלמדים כי הנחייה מתאימה יכולה לסייע לכך שהמורים עצמם יוכלו לתכנן במערכת הממוחשבת את כל שלבי הבדיקה הממוחשבת וניתוח התוצאות בגישת הערכה מעצבת. ( Marian Sainsbury and Tom Benton ).

עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת, ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית , הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה , שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה אינה נכללת בזהות זו.הכשרה מקצועית ויצירת זהות מקצועית ניתנות להבנה, במושגי בורדייה (BOURDIEU) כהפנמת השייכות לשדה ורכישת הכלים וסוגי ההון המתאימים למשחק בו. על פי בורדייה, ההון שהמורים אוחזים בו הוא הון תרבותי, ומכאן גם נגזרת זהותם המקצועית. אולם שדה ההערכה , בנוסף להיותו שדה מקצועי, הוא גם שדה כוחני. בשדה ההערכה החינוכית בישראל כמו בעולם, משחקים כוחות פוליטיים משמעותיים ביותר. אולם מושאי ההערכה המרכזיים, שעלולים להיות מושפעים ממעשה ההערכה יותר מכל אחד אחר , קרי המורים, אינם חלק מהשדה, ומיומנויות הערכה למימיהן אינן חלק מזהותם המקצועית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שמערכת הכשרת עובדי ההוראה בישראל אינה מעריכה נכון את סוג ההון שהמורים נזקקים לו בשדה ההערכה, אינה תופשת אותו כחלק מזהותם , ואינה מקנה להם אותו, ובכך משאירה אותם חסרי כלים להתמודדות בשדה ההערכה (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות) .

כתבה שהתפרסמה בינואר 2010 באתר האינטרנט של ה-BBC מדווחת על דוח של ועדת חינוך פרלמנטארית שהתפרסמה בינואר 2010 . הוועדה כמובן איננה ממליצה לבטל הערכות, וגם לא מבחנים. אבל לשון הכתבה מעניינת ביותר מבחינת מה שמתואר בתור הכיוון הרצוי כדי להגיע להערכה משמעותית. הועדה ממליצה לחזק את ההערכה הבית ספרית המבוססת על שיקולי ההערכה של מורים. הוועדה ממליצה על עוד יסוד חשוב בהכנת הערכות – לא למסור את מלאכת ההערכה לידיים חיצוניות, אלא לסמוך על המורים – "trust the teachers". שינוי מערכתי כזה לא רק יחסוך כסף רב אלא גם יחסוך את הזמן הרב שמקדישים המורים להכנת התלמידים לבחינות הנורמטיביות החיצוניות.

תלקיטי עבודות (פורטפוליו) של סטודנטים משמשים יותר ויותר להערכה של יכולות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אבל התוצאות לגבי תוקף המבנה של הערכת התלקיטים הן מעורבות. מטרתו של מחקר זה היא לזהות האם הקריטריונים להערכה יכולים לשפר את התוכן, את הטיעון ואת התקשורת במהלך שיפוט של תלקיטי העבודות של הסטודנטים. ששה מורים/מרצים נתנו ציונים ל-32 תלקיטי עבודות של סטודנטים. המורים/מרצים עבדו בצמדים, כאשר פעם אחת הם נתנו ציונים ללא שימוש בקריטריונים להערכה ופעם אחת המורים נתנו ציונים לפי קריטריונים להערכה. ניתן לסכם שהאיכות של הערכת המורה את תלקיט העבודות היא נמוכה, ושהשימוש בקריטריונים להערכה יכול להגביר את האיכות הזו ( Marieke Van der Schaaf; Liesbeth Baartman; Frans Prins ).