מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).

מחקר זה מתמקד בהתאמה שבין מפת מושגים -CMaps שלוקחים בחשבון במיוחד, את המורכבות הרבה של חומר הלימוד. קבוצת תלמידי כיתה ו' יצרו CMaps עבור שני נושאי לימוד בדרגת קושי משתנה. ההתאמה בין מורכבות CMaps לבין מבחן הסיום הייתה קטנה אך בעלת משמעות רבה בשני חומרי הלמידה. קיימת מורכבות של CMaps יחסית לידע ארוך הטווח בחומר הלימוד הקשה, אבל לא בהקשר לאחד הקל. יתרה מכך, המספר הרב של שגיאות טכניות עושה את זה כמעט בלתי אפשרי להעריך את הידע של התלמידים ( Conradty, C. C., & Bogner, F. X) .

הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .

הערכה היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בכלל וממעשה ההוראה בפרט. למרות זאת, בכל הוועדות שדנו בהרחבה בתהליכי הכשרת המורים ובמה שמורים צריכים לדעת, לא דנו כלל בהערכה – לא בהערכת המורים את תלמידיהם ולא בהערכת המורים את עבודת עצמם. זה היה המצב עד שהוקם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך" המכונה "ועדת דוברת". למסקנות ועדת דוברת היו שתי השלכות מעשיות: הקמה של רשות ארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה), והחלטה לשלב רכז הערכה בכל בית ספר בישראל. אולם, מבדיקה של הנעשה בתחום של הכשרת עובדי הוראה, מתברר שאין חשיבה מערכתית ואין מדיניות באשר לידע המקצועי הנדרש למורים בנושא הערכה (מירי לוין-רוזליס, 2012).

הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

הגישה של תכנית המתוארת במאמר דורשת מהמורים בגרמניה לשפר את ההוראה שלהם, בדרך של שיתוף פעולה ובהתייחסות לתחומים של בעיות חינוכיות בכיתה. פותחה תפיסה של יומן עבודה צוותי כדי לכוון את שיטת יומן העבודה כשיטה ואמצעי לתמיכה בהערכת ההתפתחות המקצועית של מורים. קבלת השיטה על ידי המורים, הינה, תנאי מקדים ומרכזי לשימוש מוצלח ביומן העבודה. לכן השיטה העיקרית שנחקרה במאמר זה, הייתה, איך המורים העריכו את יומן העבודה הצוותי ( Friedrich, A., Ostermeier, C., Diercks, U., Krebs, I., & Stadler, M).

בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה (שלומית אבדור , 2012).

בעקבות מחקר בינלאומי ישתנו מבחני פיז"ה לראשונה מזה עשור ובקרוב התלמידים ייבחנו בניהול מו"מ, בעבודת צוות ובאוריינות כלכלית. מבחני פיז"ה המסורתיים, המציגים דירוג של מערכות החינוך ברחבי העולם, ישתנו בקרוב מהיסוד. בעשור האחרון עסקו המבחנים בתכנים כמו מתמטיקה והבנת הנקרא, אולם בעקבות מסקנות של צוות בינלאומי מיוחד ייבחנו בקרוב התלמידים בתחומים כמו קבלת החלטות וניהול משברים (עמרי מניב ).

אסופת מאמרים חדשה בנושאי הערכה רחבת-היקף ( הערכה ארצית) זוכה להתעניינות ושבחים בעולם המחקר החינוכי בחו"ל. הספר בעריכת Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau מכיל כמה פרקים מועילים מאד שנכתבו ע"י החוקרים המובילים בתחומי הערכה בחינוך בארה"ב , קנדה ומדינות אירופה. בחלקו הראשון מציגים המומחים את הבעיות המתודולוגיות של ביצוע הערכות מקיפות במערכות חינוך בעולם (Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau ).

תקציר של ספר שהוא מדריך מעשי המספק למורים תהליך צעד אחר צעד ליישום מערך של אסטרטגיות לשאלת שאלות הידוע כ"מעגל שאלת שאלות" (Questioning Cycle). אסטרטגיה זו תומכת במורים בתכנון ובשאלת שאלות, בהערכת תגובת התלמידים, ובמעקב אחר תגובות אלה שאמצעות שאלות נוספות כדי להרחיב את החשיבה (Esther Fusco, 2012).

במאמר זה, המחבר טוען שיש להעריך את הכלים להערכת המורים לא רק לגבי היכולת שלהם למדוד במדויק את הביצוע של המורה, אלא גם לגבי כמה טוב הם מיידעים ותומכים בהתפתחות השוטפת של המורה. המחבר מתבונן בשתי גישות לרפורמה של הערכת המורה: אמצעים בעלי ערך מוסף והערכות המבוססות על סטנדרטים. המחבר מנתח את שתי הגישות הללו הן ככלי מדידה והן ככלים להתפתחות מקצועית, תוך הארת היתרונות, החסרונות, והפוטנציאל הלא מנוצל של כל אחת מהן (Papay, John P., 2012).

מחקר זה מדווח על ההשפעות של הערכת עמיתים מקוונת, בצורה של דירוג עמיתים ומשוב עמיתים, על הלמידה של התלמידים. במחקר השתתפו 181 תלמידי תיכון העוסקים בהערכת עמיתים באמצעות מערכת מקוונת – iLap. תוצאות המחקר מראות כי למתן הערכות של סטודנטים בצורת משוב המזהה בעיות ומציע פתרונות , היה מנבא משמעותי של הביצועים של המעריכים עצמם, וכי משוב אפקטיבי חיובי קשור לביצועי המוערכים ( Lu, Jingyan. Law, Nancy) .