-
לינק
-
תקציר
המאמר מציע מודל משמעותי להערכת קורסים מתוקשבים ולמידה מקוונת באמצעות מודל הערכה מעניין בשם Concentric Support Model. מודל הערכה זה מזהה 46 יסודות של תמיכה בקורסים מתוקשבים תוך הדגמת הזיקה שלהם ל-7 תחומי פעילות. רשימת היסודות יש בה כדי להוות רשימת תיוג להערכה לצורך תכנון והערכה של קורסים מתוקשבים איכותיים. עפ"י מודל Concentric Support Model, האלמנטים של תמיכה נדרשת בקורס מקוון הם מגוונים למדי והם מדגישים מעגלי תמיכה מצד הפקולטה, תמיכה פרטנית בסטודנטים עצמם, יסודות של תכנים בקורס, ייצוגי מערכות הניהול הממוחשבות, תמיכה טכנית, הדרכה פנימית, תמיכה קבוצתית ועוד. לצורך תיקוף מודל הערכה זה מפורטים בטבלה האלמנטים והקריטריונים השונים עפ"י משקלים רצויים לשקלול מרכיבי ההערכה. המודל גובש ע"י ד"ר Elizabeth Osika, מאוניברסיטת שיקאגו.
-
סיכום
המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות: פרופסיונליזם, פרוגרמטיזם ומדיניות (Shulman, L.S.)
-
סיכום
המאמר מתאר ניסוי שנערך ע"י מרכז המידע של מכון סאלד במסגרתו נערכו סדנאות להקניית מיומנויות מידע לתלמידי כיתות יא-יב'. במסגרת מרכז המידע של מכון סאלד הוקם בית ספר למיומנויות מידע הפועל שנים אחדות. השלבים ללימוד מיומנויות המידע עובדו על סמך עבודותיהם של מספר חוקרים בתחום. דרכי ההקניה של מיומנויות המידע המונהגות במכון מתבססות בעיקר על "שבעת שלבי הלמידה" של Markless & Lincoln (1986). בתהליך ההקניה של מיומנויות המידע לתלמידים נמצא כי קיימים קשיים בכמה וכמה תחומים קוגניטביים (רות טיטלבאום)
-
סיכום
מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .
-
לינק
מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).
-
לינק
המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי מכללה להכשרת מורים . נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית. (שמאי גלנדר)
-
לינק
רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.
-
תקציר
מטרת המאמר לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור). במחקר השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול. במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים (M.Pilar Jimenez-Alexandre, Anxela Bugallo Rodriguez, Richard A.Dusch)
-
לינק
החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)
-
לינק
ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)
-
לינק
השוליאות, מסגרת המוצעת לתלמידים במסלול לתעודת הוראה בתל-חי, הנה קורס בחירה, ללא משבצת זמן בשנתון המכללה, ללא סילבוס עם מטרות שנקבעו מראש או רשימה ביבליוגרפית נתונה. ייחודיותו של הקורס טמונה בחד-פעמיות שלו, הנובעת מהאוטונומיה שהוא מאפשר למורה ולתלמיד, ללמוד משהו ייחודי לשניהם: זוהי "תפירה סלונית" מעוצבת על פי המידות האישיות, הטעם האישי ויכולת התקשורת הבין אישית של שותפים, שהסכימו להתנסות בלמידה בעלת אפשרויות פתוחות: הרפתקה לימודית בשניים. (חביבה דרגי)
-
לינק
ההתפתחות בתחומי ההערכה האותנטית בעולם החינוך הניעה את Jon Mueller מארה"ב לרכז בצורה שיטתית סקירות רקע בנושא. כדאי להכיר את האוסף מתודי באינטרנט בנושאי הערכה אותנטית שפיתח Jon Mueller כמבוא לנושא מתפתח זה ולהכרת יסודותיו. אוסף הסקירות וההסברים המקושר בהיפרטקסט כולל תיאור הנדבכים העיקריים של ההערכה האותנטית , הערכה של מטלות אותנטיות, סטנדרטים להערכה אותנטית , הערכת תיקי עבודות ( פורטפוליו) ועוד דוגמאות מתחומי ההערכה האותנטית. כמו כן , הורחבה היריעה של הנושא עם מקורות מידע נוספים חשובים בתחומי ההערכה האותנטית .
-
סיכום
מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).
-
לינק
השפעת תכניות לימודים חדשות בארץ על הישגים בתחום הקוגניטיבי והאפקטיבי ועל עמדות צוות ההוראה כלפיהן. מסיכום הממצאים עולה כי תכניות הלימודים החדשות מצליחות להשפיע באופן חיובי בעיקר על הישגי המינימום והשליטה בתכנים – בעוד שהשפעתן על תפקוד התלמידים ברמות החשיבה השונות היא לכל היותר גבולית. בתחום האפקטיבי, השפעות התכניות אינן מובהקות כלל – לא לגבי התלמידים ולא לגבי צוות ההוראה שלהם. ממצאים אלו מצביעים על הצורך להסיק את מרב המסקנות האפשריות ולתת את הדעת על מרב ההשלכות לגבי המשך תהליך פיתוח תכניות הלימודים בכל אחד מתחומי הדעת – הן לגבי ההישגים בתחום הקוגניטיבי והן לגבי התחום האפקטיבי. כן ניתן להיעזר בממצאי המחקר כמדד התייחסות והשוואה בתהליך פיתוח של מערכי הערכה בית ספריים (נשר, תשמ"ה; פדואה, תשנ"א). יש לשער, ששיתוף רב יותר של המנהלים והמורים בתכנון ובהערכה עשוי אף הוא לסייע רבות בשינויים החינוכיים הרצויים (נילי פורת)
-
לינק
האירוע – קיום "המבחן שבו סטודנט שואל את השאלות" (מסש"ש) – הוא יישומה של אסטרטגיית הוראה-הערכה לא קונוונציונלית במסגרת הקורס "מבוא לכימיה אורגנית מודרנית לתלמידי ביולוגיה" (המכשירים את עצמם להוראת הביולוגיה) בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. המרכיב המרכזי של המסש"ש הוא שיעור-בחינה בעל-פה, שבו המרצה של הקורס נבחן על ידי תלמידיו, דהיינו המרצה (במקרה זה, המחבר) מטיל על כל אחד מן התלמידים את המשימה לחבר שאלות מבחן ולהגישן (בכתב) למרצה, וחלק מן השאלות יועלה לדיון במסגרת שיעור-בחינה, המתקיים כפי שיפורט להלן. מתוך השאלות שעליהן לא דנים במסגרת שיעור-בחינה, נבחרת סדרה של שאלות, המוגשת אחר כך לכל התלמידים במתכונת של מבחן בית (Take Home Examination). (אורי צולר)
-
לינק
חקר מוקיר הינו מתודולוגיה חדישה להובלת שינוי וצמיחה בארגונים. המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם בונים ומגדירים יחד את השאיפות לעתיד בנושא הנחקר ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף. בשנים האחרונות הולך וגדל היישום של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry ) גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'. לאור משקל הגדל של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry) בתחומי שיטות המחקר וההערכה , מצאנו לנכון לרכז אסופת מקורות מידע בנושא , כולל מבחר מאמרים על היישום בחינוך .
-
סיכום
הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)
-
סיכום
הפיכתה של ההערכה האלטרנטיבית, ל"להיט" בקנה מידה עולמי גורמת לעתים להיסחפות יתר אחרי יתרונותיה, מבלי לבחון לעומק את המשמעות הרחבה שלה, ובכלל זה, הבעייתיות הטמונה בה. הראיון עם ד"ר מנוחה בירנבוים, מתמקד בבעייתיות דווקא, ולא על-מנת להרתיע מהשימוש בהערכה אלטרנטיבית, אלא כדי להביא בחשבון את הקשיים הטמונים בה. שתי הבעיות המרכזיות, כפי שמגדירה זאת ד"ר בירנבוים, הן: א. איכות ההערכה (הנמדדת במידת האובייקטיביות שלה) ב. קשר בין ההערכה לדרכי הוראה.
-
לינק
נדרשת רפורמה כוללת במערך בחינות הבגרות, שבמסגרתה יועברו בחינות הבגרות (במתכונת הקיימת או כעבודות מחקר אקדמיות) לאחריות בתי הספר, למעט שלוש בחינות יסודיות – באנגלית, מתמטיקה ועברית, שיישארו בשליטה מלאה של משרד החינוך. כבר היום קובע בית הספר 50% מציון הבגרות באמצעות ציוני המגן. אחריות מלאה של בית הספר על ההערכה הרשמית של ההישגים – עם הסדרת מנגנוני פיקוח ובקרה ארציים על מהימנות התהליך – תאפשר לבתי הספר להעמיק בלימוד החומר תוך כדי פיתוח מיומנויות חשיבה ותתרום לשינוי מעמד המורים. אלה ייתפשו כפדגוגים, שניתן לסמוך עליהם שיחברו ויבדקו בחינות כפי שסומכים עליהם כי יכינו את התלמידים לקראתן (מנדי רבינוביץ ) .
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין