מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).

השפעת תכניות לימודים חדשות בארץ על הישגים בתחום הקוגניטיבי והאפקטיבי ועל עמדות צוות ההוראה כלפיהן. מסיכום הממצאים עולה כי תכניות הלימודים החדשות מצליחות להשפיע באופן חיובי בעיקר על הישגי המינימום והשליטה בתכנים – בעוד שהשפעתן על תפקוד התלמידים ברמות החשיבה השונות היא לכל היותר גבולית. בתחום האפקטיבי, השפעות התכניות אינן מובהקות כלל – לא לגבי התלמידים ולא לגבי צוות ההוראה שלהם. ממצאים אלו מצביעים על הצורך להסיק את מרב המסקנות האפשריות ולתת את הדעת על מרב ההשלכות לגבי המשך תהליך פיתוח תכניות הלימודים בכל אחד מתחומי הדעת – הן לגבי ההישגים בתחום הקוגניטיבי והן לגבי התחום האפקטיבי. כן ניתן להיעזר בממצאי המחקר כמדד התייחסות והשוואה בתהליך פיתוח של מערכי הערכה בית ספריים (נשר, תשמ"ה; פדואה, תשנ"א). יש לשער, ששיתוף רב יותר של המנהלים והמורים בתכנון ובהערכה עשוי אף הוא לסייע רבות בשינויים החינוכיים הרצויים (נילי פורת)

חקר מוקיר הינו מתודולוגיה חדישה להובלת שינוי וצמיחה בארגונים. המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם בונים ומגדירים יחד את השאיפות לעתיד בנושא הנחקר ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף. בשנים האחרונות הולך וגדל היישום של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry ) גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'. לאור משקל הגדל של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry) בתחומי שיטות המחקר וההערכה , מצאנו לנכון לרכז אסופת מקורות מידע בנושא , כולל מבחר מאמרים על היישום בחינוך .

ד"ר ברוקס סבור כי עלינו למצוא בסביבת בית הספר דרכים להראות את איי הכישרון של התלמיד . אם בית הספר יהווה עבור התלמיד מקום שבו מאירים את צדדיו החזקים דווקא ולא את פגמיו, סביר, שהוא יהיה בעל הנעה גדולה יותר ללמוד ולהשיג. אף על פי , שכל התלמידים ראויים לכך שאיי הכישרון שלהם יאותרו וישמשו בסיס לבנייה , הרי שבמקרה של תלמידים חסרי בטחון ביכולתם ללמוד , הצורך בכך הרבה יותר דחוף. לאור ניסיונו , מצא ד"ר ברוקס , שאם נוכל למצוא ולחזק את תחומי הכוח של תלמידים אלו , הם יפגינו יותר נכונות לצאת ולהתמודד עם משימות שהיו עד עתה בעייתיות עבורם. (רוברט ברוקס)

ספרו של דוב דרום "אקלים של צמיחה נחשב בזמנו ספר פדגוגי-ערכי חשוב , אך במהלך השנים נדחק הצידה שלא בצדק . תודות למפעל הדיגיטאלי החשוב של מט"ח ,הספרייה הדיגיטאלית "כותר" יש לו סיכוי להוות שוב משנה פדגוגית-ערכית סדורה למורים ולמכשירי מורים. בספרו של דב דרום מודגשות ארבע איכויות הומניסטיות מרכזיות:1. הוליסטי – חינוך שמעמיד במרכז את האדם בשלמותו. הוא עוסק במגוון רחב של מיומנויות – החל בקריאה, כתיבה וחשבון וכלה בפתרון בעיות תקשורת והבנה איש את עצמו ואת הזולת.2. הומני – חינוך שמסייע ללומדים להגיע ליתר הערכה וכבוד לעצמם ולזולתם, מעודד שיתוף פעולה ויישוב קונפליקטים בדרך משא ומתן וההידברות.3. רלוונטי- חינוך שקשור קשר הדוק לחייו של הלומד, לשאיפתו לרכוש דעת, לצמוח, לאהוב ולמצוא משמעות לקיומו.4. התנסותי – חינוך שיוצר אקלים לימודי הספוג אתגר ותמיכה כאחד, מעודד מעורבות ויצירתיות, ומחשיב את הייחודיות של כל לומד, צרכיו ומטרותיו.