-
לינק
המאמר מציג הערכה של תוכנית הכשרה מקוצרת שהוצבה במטרה להתגבר על מחסור במורים ועל איכות ההוראה במסצ'וסטס בארה"ב.ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטרות התוכנית המקוצרת, שהתקיימה לאורך מספר שנים והוערכה לאחר כמה שנות הפעלה, לא הושגו.מדובר בגיוס אנשים מוכשרים שלא הייתה להם בהכרח התנסות קודמת בהוראה וחלקם אף לא היה מגיע להוראה ללא האפשרות שניתנה להם להתכשר למקצוע במשך 7 שבועות ולהיות משובצים לאחר מכן לעבודה בבתי ספר. הדגש היה על שיבוץ בבתי ספר בעלי קשיים, באזורים בעלי קשיים. לא יהיה זה חכם להשקיע מימון לגישה שבמקרה זה הביאה למספרים נמוכים של מורים שיש בהם צורך רב. לאור המחסור במורים מובן שקובעי המדיניות בכל הרמות רוצים לנסות צורות חלופיות של הכשרת מורים. עקרוני אבל שכאשר מממנים יוזמות כלאה, יש לעשות זאת ברוח של ניסוי שנעשה ברצינות, בשקיפות ובאובייקטיביות המאפיינים ניסוי אמיתי ( Fowler, C.R ).
-
סיכום
רפורמה או שינוי חינוכי חדשני הוא תהליך מורכב ביותר, שהצלחתו או כישלונו תלויים במשחק ההדדי של מאפייני השינוי עצמו ושל הסביבה החינוכית אותה מבקשים לשנות. הסקירה מבקשת להציג את הגורמים המסתמנים, על פי המחקרים שנבדקו, כבעלי ההשפעה השיטתית והמשמעותית ביותר על היישום וההמשכיות של רפורמות חינוכיות. (צפרית גרינברג, ציון שורק)
-
לינק
בסקירת ספרות, העוסקת בתחומי עתיד מגוונים, זיהה המחבר, ד"ר דוד פסיג, מיומנות חשיבה חדשה בעלת מאפיינים של אינטליגנציה עתידית מסדר גבוה. במאמר זה הוא בוחן את המאפיינים של מיומנות החשיבה הזו אותה הוא מכנה 'השבחה'. קיימים שני סוגים של "השבחה"–השבחה של קונצפציות, והשבחה של כלים. בתהליך השבחה של מידע עתידי זיהה המחבר ששה שלבים: כוונה מלכתחילה, תהליך, תוצר, הערכה, לעיתים גם כוונה בדיעבד, והמשכיות. במאמר זה הוא מגדיר ומסביר את חשיבות מיומנות ההשבחה בתהליכי חינוך והכשרה לקראת העתיד.
-
לינק
במהלך השנים האחרונות יזמו מדינות רבות מאמצים מקיפים לרפורמה בחינוך, החשיבה השיטתית שביסוד מרבית הרפורמות מבוססת על סטנדרטים והיא נשמעת לכאורה הגיונית, אך מחקר שנערך לאחרונה מטעם המשרד למתן דין וחשבון בחינוך של מדינת קנטאקי (Hambleton et al., 1995) מצביע על כך שעלייה בתוצאות מבחנים במדינה זו היא פונקציה של מיומנויות גוברות של תלמידים בעמידה במבחנים, ולא עדות ללמידה מוגברת. (Brooks Martin, G., Grennon-Brooks, Jacueline)
-
לינק
תמונת המצב בארץ כיום היא שרוב בתי הספר טוענים שהם עוד לא הפנימו את ההערכה החיצונית וכבר הם נדרשים לבצע הערכה פנימית. להציע שילוב בין שתי סוגי ההערכות זה קל, אבל צריך ליצור תנאים כדי שהן תוכלנה להתקיים זו לצד זו. הדיאלוג הנדרש בין שתי סוגי ההערכה מחייב העברה דו-סטרית של מידע, כך לדוגמא, לא יהיה דיאלוג כאשר מתקיימות בחינות מיצ"ב וביה"ס עצמו לא אוסף מידע. (דוד נבו)
-
לינק
נקודת המוצא היא שהערכה במתמטיקה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד, הן ברמת התלמידים והן ברמה הבית-ספרית. מחקרים מצביעים על כך שהערכה מעצבת המתבצעת כחלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד תורמת ללומד ומקדמת אותו (NCTM, 2000). בפרק יש התייחסות נפרדת להערכת תלמידים במתמטיקה (סעיף 2) ולהערכת הוראת המתמטיקה בבית הספר (סעיף 3). בהקשר לתלמידים, בצד ההתייחסות לדרכי ההערכה הרווחות כיום מובאות הצעות לשינויים שיכולים להביא לשיפור ולקידום הלמידה. בהקשר להוראת המתמטיקה בבית הספר, מובאת הצעה לתכנית כוללת להערכת החינוך המתמטי ברמה בית-ספרית, שמטרתה ליצור מנגנון מבוקר שיביא ללמידה ברמה המערכתית. (מנור)
-
לינק
המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).
-
לינק
מודל "קהילות אטלס" ("Atlas Communities”) הוקם בשנת 1992 והנו פרויקט משותף של ארבעה ארגונים: "הקואליציה לבתי-ספר חיוניים" ("Coalition for the Essential Schools, "התוכנית לפיתוח החינוך" ("Educational Development Program"), "התכנית לפיתוח בתי-ספר" ("School Development Program"), ו"פרויקט אפס" של אוניברסיטת הרווארד ("Project Zero" at "Harvard University"). מודל זה משלב בין הרעיונות השונים של כל ארגון (שוויון הזדמנויות, בית הספר כקהילה, ריבוי אינטליגנציות ו -“pathways") לשם יצירת מודל ייחודי ומקיף. המודל תומך בבתי ספר מגן חובה ועד תיכון, המעוניינים להפוך ל"קהילות לימוד דמוקרטיות". (יאיר גד)
-
לינק
-
לינק
המחקר התפתח מתוך רצון לבחון ולהעריך את יכולתם של תלמידים וסטודנטים לשאול שאלות בהקשר המדעי-טכנולוגי-סביבתי-חברתי (STES) ובעקבות כך להסיק מסקנות לגבי דרכי ההוראה/למידה ותכני הלימוד הרלוונטיים. מטרת המחקר הייתה להעריך יכולת שאילת שאלות של סטודנטים במהלך קבלת החלטות בהקשר לבעיה רלוונטית מחיי היום-יום בעלת היבטים מדעיים – טכנולוגיים – סביבתיים – חברתיים. יכולת שאילת השאלות נבחנה בשני שלבים של קבלת החלטה: בשלב ראשוני לאחר הצגת הבעיה ובשלב של איסוף מידע הנדרש לבחירת האלטרנטיבה הרצויה לצורך קבלת ההחלטה. שאלות המחקר היו: 1. מהו מספר השאלות הממוצע שנשאלו על-ידי הסטודנטים בשלבים השונים? 2. מהי רמת החשיבה של השאלות שנשאלו? (אורי צולר, אורית הרשקוביץ, דוד בן חיים)
-
מאמר מלא
המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)
-
סיכום
מדינות רבות בארה"ב פיתחו תוכניות הסמכה אלטרנטיביות לחינוך הגיל הרך וחינוך מיוחד בכדי להתגבר על בעיה של מחסור בכוח אדם, רובן מקצרות את תהליך ההסמכה הפתוח רק לבעלי תואר. המאמר מתרכז בתכנית שכזו במדינת נבאדה, שאמורה בסופו של דבר להעניק תואר ראשון בחינוך לבוגריה בדגש על חינוך הגיל הרך. הבוגרים אמורים להיות מורים "כלליים", אך בתמיכה של מומחים (מורים לחינוך מיוחד, תרפיסטים) יהיו מסוגלים לעבוד במגוון סביבות לפיתוח תוכניות עבור ילדים בעלי יכולות שונות. הם מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה ולעבודת צוות עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות וכן בני משפחה של הילדים. רוב המשתתפים בתכנית, רוכשים ניסיון רב על ידי עבודת שטח וניתן להעריך ששיעור ההישרדות שלהם במקצוע יהיה ארוך יותר מאשר מועמדים מסורתיים להוראה. כמו כן הם בעלי הבנה טובה יותר לגבי תוכניות לימודים מאוחדות בחינוך המכליל וזכו להיות מעורבים באופן אקטיבי בהצגת תכנים ויישומם כבר במהלך הכשרתם. (Yaoying Xu, Jeffrey Gelfer, John Filler)
-
סיכום
המאמר מדגים סוגים של קבוצות למידה של מורים (TSG) אשר מאורגנות ונתמכות על ידי מורים, במטרה לעזור להם לחזק את התפתחותם המקצועית בתחומים בעלי עניין משותף. בקבוצות אלה, המורים הם האחראיים ללמידה העצמאית שלהם, ומקביל שואפים להגשים מטרות אישיות באמצעות אינטראקציה עם אחרים. סביבת התמיכה והאמון השוררת בקבוצות מאפשרת למורים להביע את הבנתם לגבי למידה והוראה ולאתגר אמונות ישנות. יתרונות של TSG מרובים כיוון שהן מאפשרות אינטגרציה בין צרכים אינדיבידואלים וצרכי בית הספר, וכיוון שהלמידה בהן מתמקדת בצמיחה ושינוי. הקבוצות מבנות תלות-הדדית חיובית בקרב מורים באמצעות אינטראקציות פנים מול פנים, מחזקות מיומנויות של מנהיגות ומספקות התנסויות חדשות בעשיית החלטות, תקשורת ופתרון קונפליקטים.(Shirley Lefever-Davis, Cindy Wilson, Elizabeth Moore, Andrea Kent, Scott Hopkins)
-
לינק
מורים טוענים ששיחות של תלמידי בית הספר יסודי מלאים בהתייחסויות לסטנדרטים. שימת לב לביטויים אלו מאפשרת לנו להבין כיצד תלמידים חושבים ולומדים. אם נכלול חשיבה של תלמידים על סטנדרטים בתהליכי הלמידה נוכל להבין טוב יותר מה אנחנו רוצים לחזק בלמידה. כמו כן זה ילמד תלמידים כיצד סטנדרט מתפתח, דבר שיהיה משמעותי גם ללימודיהם בהמשך. (אליזבא אץ הרבט, אלי בן שאולי)
-
מאמר מלא
מחקר הגישוש, בניגוד למחקר הייעודי, הוא מחקר שנעשה לצורך קבלת החלטות הנוגעות למחקר ייעודי מקיף שמתעתדים לבצע. מחקר ייעודי חוקר אובייקטים מעולמות התוכן של הדיסציפלינה שהוא מופעל בה, ואילו מחקר גישוש נועד לאסוף ידע על אודות מרכיבי מחקר שונים.במובן זה, מושא הידע של מחקר הגישוש הוא צר יותר מזה של המחקר הייעודי. המאמר מונה סוגים שונים של מחקרי גישוש (מחקרים טרומיים או מקדימים) הנבדלים ביניהם בסוג הבדיקות שנעשות בהם. (צחי אשכנזי)
-
סיכום
תנועת הסטנדרטים בארה"ב חייבה כל תלמיד בכיתות ג'-ח' לעבור כל שנה מבחנים על פי סטנדרטים בקריאה ובמתמטיקה וכל אזור תוגמל או הוענש על-פי הישגי התלמידים. במאמר זה הכותבים מפרטים כמה בעיות הנוגעות לתכנית הבחינות הנ"ל. לדעתם המתכונת הנוכחית מתעלמת מהייחודיות של החינוך האמריקאי ומביאה במקום זאת מבחנים שתוצאותיהם הטלת סנקציות על הלומדים, על המורים ועל בתי הספר. הכותבים מתמקדים בקשיים החינוכיים העולים מחוק NCLB שלדעתם מכוון לגישה אחידה בתוכניות הלימודים הפוגעת באיכות החינוך, ומתארים שורה של בעיות המסבירות את הצורך בתוכנית שונה. (Zittleman, K. & Sadker, D)
-
לינק
פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .
-
לינק
התחום הכולל סטנדרטים, אקרדיטציה, רישוי ותעודות נבנה מחדש בדרכים משמעותיות ביותר. תהליך זה מטביע את חותמו והפך את תקופתנו לעידן הסטנדרטים, במקביל לתקופות אחרות שאופיינו ע"י מהלכים חינוכיים משמעותיים. תנועת הסטנדרטים ככלל מאופיינת במספר קווים ובהם, בין היתר, העמקת אי-האמון בהכשרת מורים, שינוי במיקוד השליטה כשהמדינה היא הדומיננטית, המשגה מחודשת של רישוי ושלטון והמשגה מחודשת של אופי הסטנדרטים תוך מתן מקום מרכזי לביצוע ולתוצרים. מטרת המאמר היא להרחיב את הדיון בשלושה הנושאים הנזכרים למעלה שכן שיש להם נגיעה חשובה להכשרת מורים, גם אם אין ביניהם קשר הכרחי. השאלות שהמאמר מעלה הן: א. מדוע תנועת הסטנדרטים בהכשרת מורים קנתה לה שליטה במהירות רבה ומה הפיתוי הטמון בה לקובעי המדיניות?; ב. האם הסטנדרטים וההערכה של המדינה עלולים לפגוע במאמצים של שלטון עצמי של אנשי המקצוע ובתהליכי אקרדיטציה קיימים ?; ג. מהן ההטיות הקיימות במבחני נייר ועיפרון הבודקים ידע תוכן פדגוגי? ( Tellez, K ) .
-
לינק
הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.
-
לינק
קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה. בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין