-
מאמר מלא
כותב המאמר, המלמד שנים בקורסים מתוקשבים מציע כמה וכמה עצות מעשיות וטיפים לשיפור כל סוגי האינטראקציה בקורס מתוקשב באופן שיובילו להצלחת הקורס המתוקשב במכללה בארה"ב. העצות המפורטות במאמר מתייחסות לשלושה קטגוריות עיקריות של אינטראקטיביות: לומד- מדריך, לומד-לומד, לומד- תכני הקורס. לכל אורך המאמר, המחבר מבחין בין תקשורת סינכרונית לבין תקשורת אסינכרונית ומתייחס לכלים כגון Instant Messaging וגם פורומים מתוקשבים אסינכרוניים באתר הקורס (Mabrito, Mark).
-
תקציר
-
סיכום
לאחרונה, חלו שינויים מרחיקי לכת במאגר החינוכי הגדול בעולם, מאגר ERIC האמריקאי. השינויים לוו בחקיקה חדשה בקונגרס האמריקאי ועוררו זעזועים לא מעטים בקהילת המחקר החינוכי בארה"ב אשר תרמה במשך שנים תקצירים למערכת ERIC עפ"י תחומי התמחות. יחד עם זאת, המערכת החדשה לדליית מידע מצליחה להיות יותר אפקטיבית מבחינת צרכי החוקר הבודד בשדה שכן היא מציעה פשטות וידידותיות בדליית המידע. (עמי סלנט)
-
תקציר
מטרת המחקר להגביר את האינטראקציות ורמת החשיבה הרפלקטיבית בקורס "יסודות החינוך" שנערך באוניברסיטת Texas Pan-American. פותח מודל השילב את שיטות ההוראה בלמידה מרחוק והכתה המסורתית, ועוצב ממשק מקוון שנעשה בו שימוש בתדירות גבוהה מעבר לשעות הלימוד בכתה. כמו כן פותחו מנגנונים להערכה עצמית כגון מבחני ידע מקוונים. המודל המשולב הרחיב את ההזדמנויות להשתתפות וחשיבה רפלקטיבית. (Martha Jeanne Yanes)
-
תקציר
-
סיכום
המאמר מציג ניתוח של דגמים שונים של פורטפוליו ככלי להערכת סטודנטים להוראה בנורבגיה. דגמי פורטפוליו משתנים על פי תפישת מוסד ההכשרה ובזיקה לדיסציפלינות שונות. כמו כן מתייחס המאמר להיבט הדיגיטלי שבבנייה ובשימוש בפורטפוליו ולערך המוסף שיש בשימוש מסוג זה.המאמר כולל, בחלקו הראשון, מסגרת מודל כללי לניתוח פורטפוליו ובחלקו השני – תיאור וריאציות שונות וניתוחן בזיקה למסגרת זו. מחברי המאמר ממליצים על קישור בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת תוך מעבר ממבחנים מסורתיים להערכה המבוססת על פורטפוליו. מודל הניתוח המוצג מדגיש שיתופיות, רפלקציה, פיתוח קריטריונים, הערכה עצמית והערכת עמיתים. העברת המיקוד מהערכה מסכמת להערכה מעצבת מאפשרת ניצול רב יותר של פוטנציאל הלמידה הטמון בבניית פורטפוליו. (Dysthe & Steiner Engelsen)
-
סיכום
-
תקציר
המאמר עוסק בשיטה לניתוח אירועים כמייצגת כלי המסייע להעברה בלמידה. סטודנט להוראה המתאמן בשיטה זו משתמש בידע תיאורטי שרכש ומנצלו כדי להתמודד עם בעיות בכיתה. שיטה זו מאפשרת ללומד להכיר מגוון אפשרויות לשימוש בחומר הנלמד, ו"מנווטת אותו לבצע העברה. סטודנט המתאמן בשיטה זאת עוסק באופן פעיל ורפלקטיבי במצבים שדומים למצבים אמיתיים בשדה. המאמר מדגים ניתוח אירוע ומעלה הצעות אופרטיביות לשילוב השיטה בתכנית הלימודים. (ציפורה שויצקי)
-
מאמר מלא
במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך", הציג ד"ר וונלסקי בהרצאתו ארבע קטגוריות עיקריות של רפורמות בינלאומיות: א."השכלה לכל" שהחלה ברבע האחרון של המאה ה-19 ב.רפורמות מבניות, בייחוד לאחר מלחמות העולם אשר גיוונו את תכניות הלימודים בהתאם לצרכי שוק העבודה (בי"ס עיוני ומקצועי) ג.בתי הספר האפקטיביים – המתמקדת בשיפור ההישגים והתאפיינה בשתי מגמות שונות: בתי ספר בניהול עצמי והטעמת עקרונות שוק בחינוך. ד.רפורמות ממוקדות למידה המתגבשות ומייצגות את שנות האלפיים וכלכלת השירותים החדשה כאשר ישנה התבוננות אל תוך שוק העבודה והדרישות מהיחיד והפרופיל הנדרש ממנו. המאפיין העיקרי של הרפורמה הוא Problem Based Learning. ההשלכות לכך, בין השאר, הן הרחבת משקל ההערכה הבית-ספרית, תחליפים למבנה הכיתה המסורתית ולמידה המתמשכת לכל אורך החיים. (עמי וולנסקי)
-
סיכום
מטרת המאמר לבחון את שימושיו של התלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. במאמר מועלות שתי טענות עיקריות: א. למרות שכיחות השימוש במבדקי תוצאה בשיעורים לחינוך גופני, ניתן להפיק תועלת רבה מהתלקיט ככלי להשבחת הלמידה של מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות. ב. כדי שמורים לחינוך הגופני ישתמשו ביעילות בתלקיט בעבודתם המעשית במסגרות למידה בית ספריות, יש לאפשר למתכשר להוראה להכין תלקיט ולהיחשף ליתרונות של כלי זה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הכשרתו. (סימה זך, רוני לידור)
-
מאמר מלא
מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.
-
לינק
בשנה האחרונה חל מהפך לטובה ביישומי הלמידה מרחוק באותם אוניברסיטאות ומכללות בעולם המשתמשות במערכת הלמידה מרחוק מסוג WebCT. השינוי לטובה התאפשר בזכות גרסה חדשה של המערכת הידועה בשם 3.00 WebCT Vista. המערכת החדשנית מציעה אפשרויות גמישות יותר של הורדת מודולים שלמים ונפרדים של יחידות לימוד מתוקשבות למחשב האישי, תבניות קליטה מותאמות לקורסים שונים ומגוונים, יכולת הוליסטית למעקב אחר על השתתפות הלומד בפורומים מתוקשבים, נתוני הערכה סטטיסטיים עפ"י שאלות ומטלות, כלים משופרים לניהול תוכן על ידי המרצים ולניהול מטלות של הלומדים. ההערכה נכתבה ע"י צוות הלמידה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה בקנדה ( Barbara Morningstar Jeremy Schubert Kristine Thibeault )
-
תקציר
מחקר שבוצע בשני בתי ספר קהילתיים על יסודיים. שניהם בתי ספר חילוניים המצויים במרכז הארץ. מן הממצאים: למרות שלכאורה התנהלו יחסי הנהלת בית הספר עם ההורים הפעילים על מי מנוחות תוך הערכה הדדית, הרי למעשה הם התנהלו בצל איום מתמיד שנבע לא ממעשיהם של ההורים אלא מכוחם הפוטנציאלי. קהילתיות בית ספרית בשני בתי הספר הנחקרים לא הביאה להגברת אוריינטציה דמוקרטית.ניתן היה לזהות שלושה מעגלי שייכות: שייכות לקהילה הבית ספרית, שייכות לעיר בה מצוי בית הספר ושייכות לקהילה המדומיינת אליה משתייכת אוכלוסיית בית הספר.קשה להפריד בין מעגלי השייכות השונים אך בכל זאת קיימים מאפיינים לכל מעגל שייכות. השייכות הבית ספרית היא האמוציונלית ביותר (דוד קמיר).
-
סיכום
התפיסות המסורתיות של למידה מפנות את מקומן אט-אט לתפיסות חדשות יותר, המדגישות את שליטתו ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה. התמורות בתהליכי הוראה/למידה מחייבות היערכות שונה גם בתחום ההערכה. לפיכך מתעוררות דילמות בנוגע למקומה ועיתויה של הרפלקציה בהוראה שיש להן השלכות על הכשרת מורים. המחברות מציעות לבנות תכנית הדרגתית רב-שנתית: שנה א' תוקדש להקניית ידע תיאורטי בלבד בנושא הרפלקציה, והחל משנה ב', כאשר פרחי ההוראה מתחילים ללמד בכיתות, יוקדשו שיחות המשוב עם המדריך הפדגוגי לטיפוח מובנה של התהליך הרפלקטיבי. (ניבה ולנשטין, ניצה מרק-זגדון)
-
לינק
במבחן הבינלאומי האחרון PISA 2000 שבו השתתפה ישראל, השיגו התלמידים הישראליים תוצאות נמוכות במיוחד באוריינות קריאה – מקום 30 בדרוג הבינלאומי (ממוצע של 452 נקודות, סטית תקן 109). המבחן הפגיש את התלמידים עם מגוון רחב של טקסטים (רציפים ובלתי רציפים) שנלקחו ממקורות שונים. לאור זאת, הופעלה בשנת הלימודים תשס"ה בקרב תלמידי כיתות ט' תכנית התערבות רחבת היקף שהתמקדה בממדי הבנת הנקרא, במטרה לשפר את תפקודם של התלמידים בתחום זה. במסגרת תכנית זו נערכו השתלמויות למורים וחוברו חומרי לימוד חדשניים, שנלמדו בשיעורי הלשון וההבעה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. (מזל שיניאק)
-
סיכום
המאמר מתאר את השינויים העתידיים הצפויים להתחולל במערכות חינוך, וכיצד הם עשויים להשפיע על תפקוד המורים ותפקידם, ועל הכשרתם לקראת מילוי המשימות החדשות. על המורה יהיה להקדיש משאבים רבים להתפתחותו המקצועית, לשלוט במגוון מאגרי המידע הקיימים, להעמיק את ידיעותיו בתחום מומחיותו, אך גם לרכוש ידע בתחומים שאינם קשורים לנושא מומחיותו. שליטה במגוון מאגרי הידע תדרוש מהמורה להיות לומד לכל החיים. אפשר לצפות שמידת ההטרוגניות של התלמידים תהיה בעתיד רבה יותר מהיום, ועל המורה יהיה להציג פתיחות מרבית ולהעניק לפרט את הלגיטימציה לטפח את העדפותיו גם אם הן נוגדות את ה"זרם המרכזי". (רונית בוגלר)
-
סיכום
-
לינק
בעשורים האחרונים דרמות טלוויזיוניות מתעדות תהליכים חברתיים ומספרות את סיפורם בדרכים מרתקות, מבדרות ומרגשות, ובתוך כך מעלות בעיות ומביאות אותן לדיון ולחשיבה משותפת בקרב קהלים גדולים ומגוונים. הספר דרמה טלוויזיונית מציע התנסות ב"קריאה" של טקסטים דרמטיים טלוויזיוניים, רובם מתוך רפרטואר הדרמה הטלוויזיונית הישראלית. בחלקו הראשון של הספר מוצעים הסברים למושגים משדה המחקר של הדרמה הטלוויזיונית. בחלקו השני של הספר ארבעה פרקי מחקר הנוגעים להיבטים שונים של דרמה הטלוויזיונית בישראל (דן אוריין)
-
סיכום
המאמר בוחן את המאפיינים, העקרונות ואסטרטגיות ההוראה וההערכה של תהליך הכשרת מורים במערכת החינוך להוראה המשלבת תקשוב. הממצאים שהוצגו התבססו על השתלמויות שהתקיימו בשנים 2000-1998 במחלקה להשתלמויות עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. דגם ההוראה שהופעל בהשתלמויות התבסס על מודל להכשרת מורים של סמואל ופרייס והורכב משלושה שלבים מרכזיים של הקנייה, התנסות והערכה. על בסיס הממצאים המחברות קובעות כי רצוי לשלב בצורה משמעותית את הלמידה באמצעות תקשוב בתהליכי הכשרת מורים, אך יש להבנות זאת כחלק אינטגרלי מתהליך ההכשרה ובהתבסס על רציונל פדגוגי קונסטרוקטיביסטי. (עינת איגר, נועה באומן, ציפי יעקב, דפנה רביב)
-
תקציר
המחקר בחן את תרומת ההוראה-למידה באמצעות למידה מקוונת בקורס סדנאי להוראת המדעים. נחקרו 75 סטודנטים בהתמחות שנה ב' אשר חולקו בין שתי מרצות. 25 מתוכם למדו באמצעות הוראה-למידה מקוונת והשאר בקורס במתכונת המסורתית. נמצא כי מרבית הסטודנטים בחרו ללמוד בקורס המקוון משיקולי זמן. גם הסטודנטים בעלי יכולת לימוד עצמית בינונית עמדו בהצלחה בדרישות הקורס, דבר המרמז על שימוש אפשרי בלמידה מקוונת כאמצעי לפיתוח ושיפור יכולת למידה עצמית. הן הסטודנטים והן המרצות ציינו את שיתוף הפעולה ההדוק בינם לבין עצמם ואת התרומה ההדדית והקשר המשמעותי בין הלומדים למרצות בקורס המקוון בהשוואה לקורס מסורתי. התעוררו קשיים בניסויים מקוונים כאשר נושא המעבדה היה מורכב ולא מוכר לסטודנטים, ולכן המחברות ממליצות לתכנן ולבנות מחדש את מערך הניסויים של המעבדות המקוונות במטרה להתאימן לסביבת למידה מקוונת, תוך הקפדה על בהירות ודיוק בהגדרת ההנחיות לביצוע הניסויים. (אילנה רונן, מירי שינפלד)
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

