-
סיכום
מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)
-
סיכום
סיפור מקרה שהתרחש בשנה השלישית של ניסוי שמטרתו יצירת שותפות בין בית הספר היסודי ממלכתי "בן גוריון" במזכרת בתיה לבין מכללת אחוה. מירי היא מורה חונכת בשנה הראשונה של חניכת סטודנטים בניסוי. שתי סטודנטיות בשנתן השלישית, ריקי ומיטל, מתחנכות בכיתה של מירי – כיתה ג'. הסיפור המתואר ע"י פרופ' משה זילברשטיין ועדנה גוז הוא סיפורה של ריקי בעיקרו, ומופיעות בו ריקי הסטודנטית, מירי המורה החונכת ועדנה המד"פית. המאמר מתאר בצורה אנליטית את שלושת הפתרונות שעדנה המד"פית מעלה ומנסה בהתייחסותה אל הסיפור המיוחד של ריקי כמענה למשבר שהיא עוברת. הפעילות המתוזמנת היטב של עדנה המד"פית עם מירי, המורה החונכת, ובתוך כך ניסיונה של ריקי לשתף פעולה, הם שחילצו אותה מעומק המשבר שהייתה שרויה בו והחזירו לה את התקווה להמשיך ולהתפתח להיות מורה ראויה. מסיבה זאת, סיפור המקרה מצטייר בעיני הכותבים במטפורה של פואמה פדגוגית (משה זילברשטיין, עדנה גוז)
-
סיכום
מאמר זה מתאר את המרכיבים הייחודיים של סדנת פרקטיקום בניהול, ובוחן את האפשרויות הגלומות בסדנה זו בכל הנוגע לסטודנטים. המאמר מתבסס על שני מקורות: תכנית החוג למינהל מערכות חינוך ותכנית סדנת פרקטיקום לניהול שנערכה במכללה "אחווה" בשנת הלימודים תשס"ד. ההתנסות בבית הספר והקניית מיומנויות וכלים מתחום הניהול והארגון מאפשרים לסטודנטים ללמוד, להבין ולנתח את הארגון מזוויות ראייה שונות. פרקטיקום בניהול על פי עקרונותיה של התפיסה המערכתית מאיר באור חדש את תפיסתם של הסטודנטים את בית הספר כסביבת עבודה עתידית. לא עוד מורה –כיתה אלא מורה –בית ספר. מורה שתפקידו אינו מצטמצם בהוראה בכיתה, אלא מורה אקטיבי, חלק מארגון, הנוטל חלק פעיל בלחיי בית-הספר, בפיתוחו ובצמיחתו כארגון חינוכי (גלעד, אתי)
-
לינק
מערכת המידע Open mentor אשר פותחה במהלך 2004 ע"י האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מייצגת פתרון מערכתי שיטתי לבעיית ההערכה של למידה מתוקשבת. מדובר על כלי עזר מתוקשב התומך במרצים ובמנחים המלמדים מרחוק ומאפשר להם לגבש ביעילות רבה יותר רפלקציה לגבי הערכת הלומדים בקורס מתוקשב ומשובים מצטברים. מערכת המידע המתוקשבת מסוג Open mentor מאפשרת למרצים לקבל ולצבור מחוונים מלאים של דרוג משובי הסטודנטים והלומדים בקורס לגבי דרכי ההוראה. המחוונים מצביעים על התפלגות הבעיות על סמך הערות ומשובי הסטודנטים וגם נותנים תמונה על יעילות השאלות המנחות של המרצה על סמך התיעוד המלא של משובי הלומדים. המערכת משמשת גם באוניברסיטאות הבריטיות בין היתר כמאגר ידע פדגוגי מצטבר המסייע להכשרת מנחים מתוקשבים ללמידה מרחוק.
-
לינק
הפלטפורמה המתוקשבת ePortfolio.org פותחה בארה"ב ע"י Connecticut Distance Learning Consortium כמענה לצורך במערכת ממוחשבת לפיתוח פרויקטים והערכה של סטודנטים ללא תלות בפלטפורמה ספציפית כזו או אחרת של אחת האוניברסיטאות. הסטודנטים יכולה להשתמש בפלטפורמה של ePortfolio.org כדי ליצור תיקי עבודות למטרות אקדמיות , תעסוקתיות או לימודיות -אישיות. המערכת הידידותית מאפשרת להם לתחזק בעצמם את תיק העבודות , לשתף את המידע עם עמיתים , יועצים ומרצים וגם להציג את תיק העבודות באינטרנט . באמצעות המערכת המתוקשבת יכולים גם מחלקות חינוך ומוסדות אקדמאיים ליצור מטלות הערכה מבוססות פורטפוליו אותם ניתן לסווג עפ"י קריטריונים להערכה מתוך טבלה . ועדות הערכה יכולות לבחור בתיקי עבודה מסוימים , להעריך אותם על סמך קריטריונים אלו ולהפיק דוחות הערכה . במהלך שנת 2005 יצאה גרסה רביעית ומשופרת של הפלטפורמה הכוללת כלי עזר לניהול פרויקטים ומודול הערכה משופר.
-
סיכום
החוקרת בחרה להנחות קורס למתכשרות בהוראה תוך התבססות על מטפורה של מסע גבורה. בסך הכל המטפורה סייעה וחיזקה את המתכשרות, אך עוררה גם התנגדות ואי נוחות אצל חלקן, בייחוד כיוון שהסטודנטיות לא הצליחו לערוך הבחנה בין המסע והתהליך לבין דמות הגיבור. המחקר הראה כי מטפורת מסע הגבורה פועלת בשני מישורים: היא גם מציעה לכל אחד תמיכה אישית, וגם מהווה אמצעי ליצירת רשת קשרים אישיים ומקצועיים. (Lisa Goldstein)
-
תקציר
תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.
-
רפרנס
הספר נועד לסקור ולהדגים את הידע על חשיבה מדעית ועל יחסי גומלין בינה לבין לימוד מדעים, את הגישה המומלצת לפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה במוסדות להכשרת מורים ואת שלבי התכנון והביצוע. בספר מוצגות פעילויות שפותחו ו"צמחו" במכללת סמינר הקיבוצים בהנחיית וינברגר והן אמורות לסייע בפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה כדי שהפוטנציאל של למידה משמעותית ינוצל כראוי. המחקר המתואר במונוגרפיה מדגים תכנית לשילוב של הוראת החשיבה בהכשרת מורים למדעים במכללה ומתייחס להיבטים של ידע דיסציפלינרי וידע פדגוגי תלוי תוכן בתחום של פיתוח תפקודי חשיבה גבוהים במסגרת הכשרת מורים (וינברגר יהודית, ענת זוהר)
-
סיכום
בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)
-
תקציר
המחברת מציגה את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד והתפקוד של המדריכים הפדגוגיים ששותפים לניסויים של יצירת שותפות בין המכללה לבתי הספר. המחברת סוקרת מקורות המתייחסים לתפקידי ההדרכה בבתי הספר להתפתחות מקצועית ודנה בהרחבה בשינויים שחלו בתפקידים אלה בהשוואה לתפקידים שמדריכים פדגוגיים ממלאים בתכניות הכשרה של מורים בדגם המסורתי. כהדגמה לשינויים שחלו בסביבת העבודה ועקב כך, שינויים בתפיסת התפקיד של המד"פ – המחברת מביאה את המקרה של שותפות בין מכללת אחוה לבית הספר המ"מ היסודי "בן גוריון" במזכרת בתיה. בסיום המאמר מצביעה המחברת על בעיות וקשיים בתפקוד המד"פ בתנאים של השותפות ומסכמת בהמלצות ובמסקנות רלוונטיות ללימודי ההתמחות של המד"פים (מלאת, שוש)
-
סיכום
החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.
-
לינק
הערכה של מטלות אותנטיות בלמידה מחייבת התייחסות שונה וחלופית לאיכות המטלות ולהרכבן. מרבית הסטנדרטים להערכה בחינוך אינם כוללים, בדרך כלל, הנחיות ברורות ומגובשות למטלות אותנטיות שנדרש התלמיד לבצע או לפתח. לצורך כך, הוקם לאחרונה בארה"ב אתר אינטרנט יעודי בשם The Authentic Assessment Toolbox שנועד לסייע למורים ומחנכים להעריך בצורה שיטתית מטלות אותנטיות שניתנו לתלמידים. האתר שהוקם על ידי הפרופסור לפסיכולוגיה Jon Mueller כולל הנחיות עקרוניות להערכה של מטלות אותנטיות ( המדמות את העולם האמיתי והשאובות מחיי היום יום ). תבניות ההערכה (rubric ) מתייחסות למטלות ביצוע אותנטיות משני סוגים : א. מטלות אותנטיות אנליטיות .ב. מטלות אותנטיות הוליסטיות . האתר המשובח כולל גם מבחר דוגמאות באנגלית לתלמידים ברמה בתי ספר יסודיים , חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים.
-
סיכום
המחברת מביאה דיווח אוטנטי של תפיסות תפקיד ותפקוד של חמישה מד"פים. המחברת מנתחת דיווחים אלה לאור שתי מסגרות קונצפטואליות. המסגרת האחת היא זו של שלושת ההיבטים הנדונים בחלק הראשון של המאמר (היבט סוציו- פסיכולוגי, היבט תפקודי מקצועי, היבט של הערכה, רפלקציה ומשוב), והמסגרת השנייה היא ההבחנה בין הדימוי האידיאלי שיש למד"פים האלה באשר למורה הראוי לעומת הדימוי האידיאלי שיש להם על דמותם הם כמדריכים פדגוגיים ראויים. לעתים ניתן היה לזהות תופעה של טשטוש גבולות בין תפקידי המורה לתפקידי המד"פית, כאשר במרכז מודגשות הכשירויות המקצועיות של המורה בכיתה יותר מן הכשירויות של המד"פ בהדרכה (עמנואל, דליה)
-
לינק
המועצה האמריקאית להסמכת מורים (NCATE) גיבשה מדיניות חדשה שנועדה לקבוע מדדים כמותיים לגל גורמי הסמכת המורים במדינות ארה"ב. עד כה היו הקריטריונים העיקריים לבחינות הרישוי בארה"ב איכותיים וקבעו הוכחת רמות שליטה ומיומנויות . עתה החליטה מועצת ה-NCATE בהחלטה מרחיקת לכת מחודש נובמבר 2005 לגבש מדדים כמותיים מחייבים לבחינות הסמכת המורים. המדדים הכמותיים יפותחו בשיתוף פעולה בין NCATE ובין חברות ומכונים המתמחים במדידה והערכה נורמטיביים. המשמעות מבחינת פרחי ההוראה בארה"ב היא מרחיקת לכת , הם ידרשו לעבור בחינות נורמטיביות ברמות מינימום שייקבעו מעתה ע"י ה- NCATE.
-
סיכום
מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )
-
תקציר
המאמר מציג את תמצית הגדרת מקומו ותפקידו של המד"פ בתכנית ההכשרה של הסטודנט. החלק הראשון של המאמר דן בתהיות ובלבטים סביב ניסוח חזון חינוכי המנסה לתת תשובות לשאלות, כגון מהי ההוראה הראויה ומיהו המורה הראוי. החלק השני מוקדש לניסיון לחדור אל עולמה של סטודנטית בשנת לימודיה השנייה, המתארת ביומן מסכם את התנסותה בבית הספר. באמצעות ניתוח מפורט של היומן שנכתב כהערכה עצמית ביקורתית של הסטודנטית עצמה, בוחן המחבר את פרשנותה ואת הערכתה העצמית לאור המאפיינים של חזון חינוכי שפרטיו נדונו בחלק הראשון של המאמר. בדרך זאת, הדיון בשתי נקודות הקוטב – מחד גיסא, ההתחברות אל עולמה ואל נקודת מבטה של המודרכת ומאידך גיסא, הניסיון להטיל אור על נקודת מבט זאת מן הפרספקטיבה של צמיחה לקראת מעמד של מורה ראויה – מסייע, לדעת המחבר, להדגים כיצד חזון חינוכי כמסגרת רעיונית מאפשר לנו לשאול שאלות באשר להתנסות של סטודנטים מודרכים ובאשר לפרשנות שהם נותנים להתנסות זו (זילברשטיין, משה)
-
לינק
התוכנית לטיפוח האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, פותחה במטרה לקדם ולשפר תהליכי הוראה, למידה והערכה. התכנית יושמה בשנת הלימודים תשס"ה בכל כיתות ט' בארץ ומופעלת בשנת תשס"ו גם בכיתה י'. מטרת אתר התוכנית הוא לרכז את חומרי הלמידה ואת ההנחיות שיצאו בנוגע לחומרים אלה בכל אחד מהתחומים ולסייע בהטמעת האוריינות בקרב התלמידים. באתר קישורים לחוזרי המפמ"ר השונים, ובשלב זה תוכניות לימודים, תכניות עבודה וחומרי לימוד למקצועות מתמטיקה, מדעים, ושפה עברית.
-
סיכום
על מנת ליצור הבנייה טובה יותר של התנסויות פרחי ההוראה בשדה פותח בארה"ב כלי עזר תיעודי בשם The Teacher Work Sample -TWS. השימוש ב TWS מחייב את פרחי ההוראה לתכנן יחידת לימוד, להעריך אותה, לבצע רפלקציה ולהתאים את יחידת הלימוד בהתאם להעברה בכיתת הלימוד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באיזה מידה ניתן להכניס התאמות במכשיר ה-TWS כדי לשפר את התכנון והרפלקציה של פרחי ההוראה במיוחד לגבי השלכות ההוראה שלהם בכיתה על למידת התלמידים. בגרסה המשופרת, הידועה בשם TWS-A, תהליך ההערכה העצמי ממוקד וספציפי יותר מבחינת השלכות הלמידה והוא מחייב את פרחי ההוראה לתאר ולנתח יותר לעומק את ההשלכות של מערך השיעור שלהם על התלמידים (Henning , John E)
-
סיכום
האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.
-
לינק
לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין