תוצאות חיפוש עבור: היסטוריה
מיון:
נמצאו 685 פריטים
פריטים מ-401 ל-420
  • לינק

    הבעיה איננה שבעידן שבו אמצעים דיגיטאליים רבים ומגוונים זמינים לכולם מערכות החינוך ממשיכות להעמיד ספרי לימוד במרכז תהליך ה-"למידה". הבעיה יסודית יותר: כל עוד תפקיד התלמיד מוגדר כרכישת המידע שמופיע בספרי הלימוד, ספרי הלימוד הם האמצעי הטוב (וההגיוני) ביותר להשיג את המטרה. ספר לימוד אינו מעודד למידה מעמיקה אלא אימון ותרגול ( ג'יי הורוויץ)

  • לינק

    מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.

  • לינק

    מאמר זה מספק סקירה של המחקר הנוכחי לגבי הנגישות והשימוש של בני הנוער בטלפונים הניידים בהן בלימודים בכיתה והן מחוץ לכיתה (Brad, M. M. 2013).

  • לינק

    סין המודרנית חווה שתי רפורמות חשובות בתכנית הלימודים הלאומית: רפורמת תכנית הלימודים של שנת 1922 ורפורמת תכנית הלימודים של שנת 2001. המחקרים לגבי תכנית הלימודים נהנו מהתפתחויות משמעותיות כתוצאה משתי הרפורמות הללו. המחברת מכלילה את ההתפתחות בת עשר השנים של מחקרי תכנית הלימודים הסיניים לארבעה תחומי מחקר עיקריים: מחקר על הרפורמה בתכנית הלימודים, הבנת תכנית הלימודים בהתבסס על מסורות החוכמה הסינית, מחקר על תיאוריות של תכנית הלימודים הזרות ומחקר על טקסטים סינופטיים(Zhang Hua, 2013).

  • לינק

    מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .

  • תקציר

    בעולם המודרני המבוסס על מדע מכירים בצורך לשפר הוראת מדעים בכל רמות הלימוד במערכת החינוך. בארבעים השנים האחרונות התגבשה ההבנה שאמצעי יעיל להעלאת רמת ההבנה במקצועות המדעיים הוא פיתוח של חומרי למידה ואסטרטגיות הוראה מבוססות חקר שמטרתן להקנות לתלמידים מיומנויות ודרכי חשיבה המאפיינות את החקר המדעי. המחקר הנוכחי מציע מודל חדש של הוראת המדעים כחקר שחושף תלמידים לחקר אותנטי כפי שהוא נעשה במעבדות מחקר אוניברסיטאיות. לצורך המחקר פותחה יחידת הלימוד "תלמידים פוגשים מדע אותנטי", כאשר הוראתה נמשכת כחודש ובמסגרתה תלמידי תיכון המתמחים בביולוגיה מבקרים במעבדות מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. ממצאי המחקר מראים כיצד יחידת הלימוד המוצעת משפיעה על הבנתם של התלמידים את נושאים שונים של מהות המדע ועל עמדותיהם כלפי מדע (דינה ציבולסקי).

  • לינק

    עמית מירז הוא מורה להיסטוריה בביה"ס תיכון המשלב בצורה חדשנית את לימודי ההיסטוריה עם רשת האינטרנט תוך כדי יצירת מערכת אינטרנטית מרתקת המשלבת פדגוגיה בתוכה. האתר מכיל מסעות היסטוריים בזמן ובחינות מקוונות, כמובן שזו רק ההתחלה והאתר החדשני מתוכנן לקבל הרבה מאוד תכנים במהלך החודשים הבאים. האתר כולל גם רשימת נושאי לימוד ( רשימה שתלך ותתפתח בהמשך השנה) , סרטוני וידאו, מפות ואקטואליה.

  • לינק

    אירועי למידה מתמשכים בביה"ס , הנקראים לעתים גם "הפנינג של חווית למידה" יוצרים בבתי הספר אווירה ייחודית שתורמת רבות למוטיבציה של התלמידים וללמידה מעמיקה יותר. צוות עיתון "קו לחינוך" מתאר בגיליונו (מ15 לנובמבר 2012) שני אירועי למידה מתמשכים ייחודיים אשר השפעתם על המוטיבציה של התלמידים היא משמעותית. הראשון נערך בתיכון ברנר אשר בקיבוץ בית ברנר. 50 תלמידים למדו במסגרת לימודי היסטוריה לחמש יחידות לבגרות את הנושא של תולדות ארצות הברית. אחד הפרקים הקשים והמאתגרים בתוכנית הלימודים עוסק בלימוד הממשל האמריקני, שסדריו נגזרים מן החוקה שנוסחה בסוף המאה ה 18- .. שיאה של הלמידה בא לידי ביטוי באירוע הדמיה מחיי ארה"ב אליו הוזמנו גם ההורים ( "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • סיכום

    בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

  • סיכום

    לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .

  • סיכום

    מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .

  • לינק

    האופנה האחרונה בחינוך בארה"ב היא יוזמת האקדמיה של חאן הידועה גם בתור "הכיתה ההפוכה" . התהודה התקשורתית לדרך הוראה זו היא רבה אבל לא כל אנשי החינוך מתלהבים ממנה . ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הגישה הפדגוגית השטחית של סלמאן חאן , מייסד האקדמיה של חאן , כפי שמתגלית בראיון אתו .

  • לינק

    מטרת הספר היא לאפשר לקוראים ללמוד על שילוב התקשוב בחינוך בכלל, ובהכרת סטודנטים להוראה במכללה בפרט. מחברי הספר, אנשי חינוך מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי וחברי מיח"ם (מרכז יוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה), בחרו להתמקד בתיאור נרטיבי על בסיס התנסויותיהם האישיות בתחום ולשתף את הקורא במקורות ההשראה לגיבוש התפיסות והרעיונות התאורטיים שבבסיס עשייה זו. באמצעות הספר הם מבקשים לחשוף את הסיפור של מיח"ם כמרכז למידה ועשייה ייחודי שנבט וצמח במכללה ( עורך : אמנון גלסנר) .

  • לינק

    הוראת ההיסטוריה בבתי הספר בארץ זוכה בשנים האחרונות לעניין ציבורי ואקדמי רחב", אומר ד"ר ירון ונסובר, המרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה, "אלא שתשומת הלב מתמקדת בעיקר בסוגיית תוכנית הלימודים – מה יש ללמד ואילו שאלות לשאול בבחינת הבגרות. ואולם לסוגיה האם שיטות הלימוד הקיימות מעוררות עניין בתלמידים אין שום הד ציבורי". בספרו "היֹה היה פעם: על היסטוריה, סיפור ועניין בין כותלי בית הספר" ‏(מכון מופ"ת‏) מנסה ד"ר ונסובר לברר מדוע הוראת ההיסטוריה בבתי הספר שרויה במשבר עמוק, תוך ניסיון להחזיר את המורה ההיסטוריון לתפקידו כ"מספר סיפורים שבטי" במטרה להצית סקרנות וחדוות לימוד בתלמידים.

  • לינק

    מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).

  • לינק

    העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .

  • מאמר מלא

    ג'ון דיואי הוא האבא של מהפכת החינוך המודרני, שהעמידה את הילד במרכז. אך המהפכה של דיואי נתקעה באמצע הדרך; צריך לחלץ ולמצות אותה . התלמידים של ימינו אינם מכירים את השם ג'ון דיואי, אך כל אחד ואחת מהם – ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון – חייבים לו תודה. על מה? על שיעורי אמנות ושיעורי מחשבים; על הוראה מגוונת שכוללת עבודות חקר, שיחות, צפייה בסרטים; על טיול שנתי; על נוכחותם של יועצים ואבחונים לליקויי למידה; על כל הבחירות וההתאמות; על היחס האישי. כל האפשרויות הללו, הנראות לתלמידים (ומורים) מובנות מאליהן, הן תוצאה של מהפכה חינוכית שהגה והנהיג ג'ון דיואי ( אורית שוורץ-פרנקו ) .

  • לינק

    ענבר אופק, חלוצת שיטת מונטסורי בישראל, מסבירה איך זה עובד. .שיטת החינוך מונטסורי, הקרויה על שמה של ממציאת השיטה מריה מונטסורי, מבוססת על תצפיות ומחקרים שעשתה מונטסורי על ילדים, ולפיהם טבעו הפנימי של הילד יוביל אותו להתפתחות מושלמת. "כל הילדים נולדים עם סקרנות", מסבירה ענבר אופק ( אור סופר) .

  • מאמר מלא

    בית הספר הפנימייתי הקטן "סאמרהיל", שהקים א"ס ניל באנגליה, הוא בית הספר המפורסם ביותר בעולם. במשך שנים רבות הוא אִתגר את החינוך בעולם ותבע ממנו לחשוב ולעשות אחרת . היום, 52 שנה לאחר פרסום הספר ו־91 שנה לאחר הקמתו של בית הספר, הרעיונות של ניל ובית ספרו עדיין חיים וממשיכים לאתגר את החינוך הבית ספרי הרגיל. אין בית ספר בעולם שהשפיע יותר על מחשבת החינוך ועל העשייה החינוכית כמו "סאמרהיל", בית ספר פנימייתי קטן (מיום הקמתו לומדים בו כמה עשרות תלמידים בלבד) בעיירה אנגלית מנומנמת ( רביב רייכרט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין