העיתונאי שאול אמסטדמסקי קורא בטור בעיתון "כלכליסט" לכל מי שרק יכול להתנסות בקלוד קוד, כלי AI שמאפשר לאנשים חסרי ידע בתכנות לתכנת "כל מה שירצו". לדבריו, "לו הייתי מורה בבית ספר, לא משנה באיזה מקצוע – הייתי מדבר עם הנהלת בית הספר שתקצה לכך תקציב, חושף את התלמידים והתלמידות לכלי הזה, מעודד אותם לחשוב על רעיונות, ומדריך אותם איך להתחיל לבנות אותם".

לפני כ-12 אלף שנה, בתקופת המהפכה החקלאית, עברו בני האדם ממצב של ציידים-לקטים לחקלאות מאורגנת. לפני כ-250 שנה, המהפכה התעשייתית שינתה שוב את מהות העבודה האנושית. כעת, בעשור השלישי של המאה ה-21, אנו ניצבים בפני מהפכה שלישית, רדיקלית לא פחות – מהפכת הבינה המלאכותית והאוטומציה. דוח העתיד של משרות של הפורום הכלכלי העולמי אינו רק עוד מסמך כלכלי יבש; זוהי תעודת זהות של מין ביולוגי הנמצא בעיצומו של שינוי אבולוציוני תרבותי.

כמו המצאות רבות בעבר, כגון הדפוס או האינטרנט, הבינה המלאכותית היא כלי עבודה מועיל שיכול להרחיב את היכולות שלנו. פעם חיפשנו מידע בגוגל, ועשינו לו אינטגרציה בעצמנו מפיסות המידע השונות שליקטנו באתרים מגוונים. עכשיו המכונה יודעת לעשות אינטגרציה בעצמה, לא רק להביא פיסות מידע באופן טיפש. זה יכול לקצר באופן דרמטי את זמני העבודה שלנו. האינטגרציה מתבצעת בצורה גנרטיבית, חדשה – התוצר של המכונה הוא טקסט חדש, לכן אי אפשר לתפוס את מי שמשתמש בה בהעתקה.

על פי סקר שנערך בקרב 847 מורים וגננות בקטלוניה, ספרד, כדי לקדם מרחבי למידה חדשניים ולאפשר את פיתוחן של שיטות הוראה חדשניות, מוטב לעצב מחדש את הסביבה בבית הספר ולאבזר את בתי הספר בטכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם כך, כדאי לחשוב מחדש על הפריסה המרחבית של הכיתה ועל העיצוב האדריכלי של בית הספר. כמו כן, כדאי לשלב שיטות הוראה חדשניות, גם כאלו שאינן בהכרח מבוססות-טכנולוגיה, אשר מעודדות עבודת צוות, פרו-חברתיות ופתיחות.

המחקר בחן כיצד מתמודדים ילדים את האתגרים המוטיבציוניים והקוגניטיביים של עבודה על פרויקט תכנות בהכוונה עצמית. במחקר השתתפו 30 ילדים שעובדים על פרויקט תכנות בשעות הפנאי. הממצאים הצביעו על עשר אסטרטגיות מרכזיות שבהם השתמשו הילדים באופן ספונטני כדי להתמודד עם אתגרים בתהליך התכנות. אסטרטגיות אלה הם למעשה חלק ממבנים או משאבים פנימיים וחיצוניים שסייעו לילדים לבטא ולממש את רעיונותיהם.