המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)

המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)

במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

מאמר זה מתאר את תהליך ההתנסות והפקת הלקחים של מורת מורים חדשה אשר ביקשה מעמיתה מנוסה יותר להצטרף אליה לתהליך שיתופי של ביקורת והפקת לקחים. שתיהן גם יחד התבססו על המודל של הנחייה ורפלקציה שיתופיים (Reflective Peer Coaching). מודל זה הוצע ושופר ע"י החוקרים הבאים: (Nolan, Hawkes & Francis, (1993); Showers & Joyce, (1996. אימוץ מודל הנחייה שיתופי זה נעשה במהלך הקורס ליישומי מחשב בהוראה והוראת מדעים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת פלורידה. איסוף נתונים לתהליך הרפלקציה השיתופי התבצע ברציפות באמצעות מערכת התצפיות המחקרית הידועה בשם Pathwise Observation System.(Kara Dawson, Elizabeth Bondy)

מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורים החונכים במערך שותפות ה- PDS עם המסלול העל יסודי במכללה. מקומם המרכזי של המורים החונכים במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של ה- PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים? בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. שאלות ההערכה היו:1. מהן תפיסות המורים החונכים לגבי תפקידם והתפתחותם המקצועית במערך השותפות לאורך השנים תשס"א-תשס"ה? 2. מהי תפיסת המורים החונכים את התפקיד הרצוי (היבט קונצפטואלי) והתפקיד המצוי (היבט יישומי-מעשי) שלהם? 3. מהם הגורמים המעצבים את תפיסת התפקיד של המורים החונכים? 4. כיצד תופסים המורים החונכים את הקשיים בתפקידם, מצד אחד, ואת הרווחים והתרומות שיש להם בתפקיד זה, מצד שני? אילו מהלכים עשויים להגביר את תחושת התרומה המקצועית והאישית של המורים החונכים במערך השותפות? מחקר ההערכה נכתב ע"י ד"ר אריאב תמר וד"ר דליה עמנואל ממכלת בית ברל.

המאמר מציג הערכה של תוכנית הכשרה מקוצרת שהוצבה במטרה להתגבר על מחסור במורים ועל איכות ההוראה במסצ'וסטס בארה"ב.ממצאי המחקר מצביעים על כך שמטרות התוכנית המקוצרת, שהתקיימה לאורך מספר שנים והוערכה לאחר כמה שנות הפעלה, לא הושגו.מדובר בגיוס אנשים מוכשרים שלא הייתה להם בהכרח התנסות קודמת בהוראה וחלקם אף לא היה מגיע להוראה ללא האפשרות שניתנה להם להתכשר למקצוע במשך 7 שבועות ולהיות משובצים לאחר מכן לעבודה בבתי ספר. הדגש היה על שיבוץ בבתי ספר בעלי קשיים, באזורים בעלי קשיים. לא יהיה זה חכם להשקיע מימון לגישה שבמקרה זה הביאה למספרים נמוכים של מורים שיש בהם צורך רב. לאור המחסור במורים מובן שקובעי המדיניות בכל הרמות רוצים לנסות צורות חלופיות של הכשרת מורים. עקרוני אבל שכאשר מממנים יוזמות כלאה, יש לעשות זאת ברוח של ניסוי שנעשה ברצינות, בשקיפות ובאובייקטיביות המאפיינים ניסוי אמיתי ( Fowler, C.R ).