-
תקציר
על רקע התקדמות תהליך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים ומעברם לחסות אקדמית ולתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, גברו הדרישות לפיתוחו האקדמי של הסגל העובד במכללות להוראה. בתגובה לדרישות אלו נוקטות המכללות להוראה פעולות שונות שמטרתן פיתוח היכולת המחקרית של הסגל העובד במכללות לחינוך. הן משקיעות בנושא משאבים רבים החל בהקצאת שעות למחקר נוסף להוראה וכלה בהקצאת כספים לתרגום, עריכה ונסיעה לכנסים; הן מקיימות כנסי מחקר מקומיים, מפיקות כתבי עת ומציעות במות שונות לפרסום ויצירה. מתוך הבמות השונות אפשר לציין את הקמתן של מסגרות קהילתיות ללמידה המאפשרות לסגל במוסד קיום שיח אינטלקטואלי והזדמנויות למחקר משותף ולכתיבה האקדמית. מכללת סמינר הקיבוצים נקטה את כל הפעולות שהוזכרו, ובהן גם את הקמתן של קהילות למידה מקצועיות. על רקע הקמתן של קהילות הלמידה של מורי המורים במכללה היה עניין גדול לבחון מקרוב אחר פעילותן והשפעתן (רות זוזובסקי, אירית לוי-פלדמן, ניר מיכאלי).
-
לינק
יורם אורעד מפרסם מאמרון שבו הוא מדגיש את היתרונות לשימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של הערכה מעצבת: "אחד מהם הוא האפשרות לשפר את מתן המשוב המיידי. עוד יתרון הוא האפשרות של המורה, התלמיד ומשתתפים אחרים, להציג מידע באופן פשוט ונוח. הכלים הדיגיטליים מאפשרים את קידום האפשרות לקבל מגוון נקודות ראיה של תלמידים. אפשר להשתמש בהם כדי לשתף גורמים אחרים (כגון הורים ומורים אחרים) בקלות ובנוחות. הם עשויים גם להוות כלי חשוב בהתמודדות עם החשש של תלמידים מעשיית טעויות. הכלים הדיגיטליים מאפשרים תיעוד נוח. אחד מיתרונות השימוש בהם הוא ששפת התקשורת שלהם מוכרת מאד לתלמידים. יחד עם זאת, קיימות גם בעיות כגון הסחת דעת אפשרית וסכנה של התמקדות מצד המורים, בצד הטכני של לימוד הכלים על חשבון השימוש הפדגוגי בהם" (יורם אורעד).
-
סיכום
מאמר זה בוחן את השאלה, אם שימוש בשפה דתית בעבודות סמינריוניות ובכתיבה אקדמית בכלל מבסס פער בין שתי השפות (הדתית והאקדמית) ובין המגזר החרדי למגזר החילוני או שזהו רק פער לכאורה. בחינת שאלה זו נעשית דרך ניתוח איכותני של עבודות סמינריונית של סטודנטיות חרדיות באמצעות מענה לשאלה זו ותוך שימת לב לארבעת העניינים הבאים: באיזה פרק של העבודה מופיעה שפה דתית? מהו תפקידה של שפה זו? מהי השפה הסובבת את השפה הדתית? והאם שפה דתית נענית לכללי הכתיבה האקדמית או מנותקת מהם? (עינב ארגמן).
-
לינק
-
מאמר מלא
שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).
-
תקציר
מאמר זה חוקר הוראה אפקטיבית של מתמטיקה כפי שהיא מובנית בשיח של מורי מורים פיניים ושבדיים. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מורי מורים כמו גם נתונים מדיוני משוב בין מורי מורים לבין מורים לעתיד בשבדיה ובפינלנד, הניתוח מראה שמספר היבטים של תנועות הרפורמה הבין-לאומיות הנוכחיות נראים לעין בשיח בשתי המדינות. אולם, מורי המורים השבדיים נוטים להמשיג הוראה אפקטיבית כאינטראקציות עם ילדים בודדים, בנייה על רעיונות של תלמידים ועל מתמטיקה הנובעת ממצבים בחיי היומיום, בעוד מורי המורים הפיניים מדגישים את החשיבות של הצגה ברורה של מתמטיקה, שגרות ושיעורי בית כמו גם מטרות ספציפיות עבור כל שיעור (Hemmi, Kirsti; Ryve, Andreas, 2015).
-
לינק
המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).
-
סיכום
-
סיכום
אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).
-
סיכום
מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).
-
לינק
-
סיכום
הכשרת המורים עוברת שינוי מדגם הכשרה המדגיש רכישת כישורים ושליטה ביכולות לדגם מבוסס-מעשה המדגיש השתתפות, מעורבות ורפלקציה (Zeichner, 2010). בכל העולם, בדרכים שונים וברמות שונות, נעשים מאמצים רבים ביותר לשלב את רוב רובה של ההכשרה בתוך בתי הספר (Zeichner, 2015). מפנה זה בפרקטיקום מבוסס על תפיסת למידה והוראה כהתנסותיות, חברתיות ומתרחבות במסגרות של שולייתיות קוגניטיבית (Matteson et al., 2012, Lave, 1996). מדובר בעשייה שיש בה השתתפות בפעילות ובצידה רפלקציה ולמידה. בגישה זו נתפשים מורים מאמנים בהכשרה כמתווכים ראשונים במעלה של ההתנסויות בשדה. המחקרים שנבחרו לצורך סקירת ספרות זו (46) הם מחקרים אמפיריים אשר פורסמו בכתבי עת שפיטים באנגלית מאז 1990 והתמקדו באינטראקציות אימון סביב מעשה הוראה (Hoffman, J.V., Wetzel, M., Maloch, B., Greeter, E., Taylor, L., Dejulio, S., & Vlach, S.H).
-
סיכום
במחקר זה נותח מאמץ קולבורטיבי של כמה גופים להתמודד עם דרכים נכונות לתמיכה במורים מתחילים ולחיזוק התפתחותם המקצועית. התוכנית מבוססת על רשת קהילייתית של בתי ספר הפועלים לשיפור ההוראה בדגם המכונה "בניית רשת להוראה אפקטיבית" (BTEN). במקרה הנדון כאן מדובר בתוכנית שמטרתה שיפור יכולות התמיכה של בתי הספר, מנהלים ומורים, במורים מתחילים. הרשת עבדה שלוש שנים במאמץ להשיג את השיפור המצופה. תוצר מרכזי של העבודה היה פיתוח תהליך משוב למורים מתחילים שהופעל בבתי ספר שונים. התוכנית איתרה מרכיבים מוכרים של תמיכה אפקטיבית במורים מתחילים תוך דגש על מסירה אמינה של משוב ממוקד-תוכן, איכותי ובר-הפעלה במאמץ לפתור את בעיית-העל המתמשכת של נשירת מורים. שאלות המחקר היו: א) כיצד התנהל תהליך המשוב למורים מתחילים בבתי ספר שאימצו את גישת ה-BTEN? ב) כיצד השתמשו בתי הספר במדע של שיפור ביצועים כדי לקדם, לעדן ולשלב תהליכי משוב במערכת הקיימת? (Hannan, M., Russell, J.l., Takahshi, S., & Park, S).
-
סיכום
מספר הסטודנטים הצעירים מירושלים המזרחית שפונה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הולך וגדל. עוצמת התופעה בולטת על רקע העובדה שגם מספר התלמידים הנבחנים במבחני הבגרות הולך וגדל. גם במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין עולה מספר הסטודנטים האלה, ובשנים האחרונות כשני שלישים מתלמידי שנה א' במסלול הערבי הם צעירים וצעירות פלסטינים משכונותיה השונות של ירושלים המזרחית. מאמר זה מתאר תהליכים ייחודיים בסדנת "שוני ומגוון בחברה הישראלית", שמתקיימת מדי שנה לאורך סמסטר אחר במכללה. משתתפים בסדנה סטודנטים פלסטינים מירושלים המזרחית, שבשל מחסומי שפה אינם יכולים להשתלב בסדנאות המעורבות של סטודנטים יהודים וערבים, ועבודתם בקבוצה נפרדת מאפשרת להם שיח רבגוני ועשיר בשפה הערבית, שפת אמם. בסדנה שוחחו הסטודנטים על שאלות מהותיות לזהותם, לערכים ולחייהם. המאמר מביא מדברי הסטודנטים ודן במגוון סוגיות שעלו בסדנה (ח'נסאא דיאב).
-
סיכום
המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).
-
לינק
עמי סלנט מייחד סקירה חדשה ומעניינת לניוזלטר (newsletter) האינטרנטי. הסקירה כוללת כלים שימושיים לעריכת ניוזלטרים ולהפצתם, הן פלטפורמות חינמיות כגון TinyLetter ,MailChimp ו-Wix ShoutOut, והן פלטפורמות בתשלום כגון רב-מסר ואקטיב טרייל. בסיום הסקירה מוצגות גם המלצות מועילות ביותר על יסוד התנסותו של עמי סלנט עם הפלטפורמות הנסקרות (עמי סלנט).
-
לינק
קבלת רישיון הוראה בישראל מותנית בעמידה בדרישות הערכה מסכמת הנערכת בתום השנה הראשונה של המורים החדשים בתפקידם, המכונה שנת ההתמחות. המחקר הנוכחי התמקד בחקר תהליכי ההערכה המסכמת של מתמחים בהוראה במסגרת הבית ספרית ובמסגרת הגן. במחקר נדגמו בדגימה שיטתית אקראית גיליונות הערכה מסכמת של 613 מתמחים במסגרות החינוך הרגיל, שסיימו את הליך ההתמחות בהצלחה בשנת תשס"ט והיו זכאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה. מסקנות המחקר עשויות לסייע במתן משוב למתכנני המהלך הבא בהערכת המתמחים ובשיפור הכלי החדש העומד להיות מוטמע במערכת החינוך בישראל (דיצה משכית, ציפי ליבמן, הילה אקרמן־אשר).
-
לינק
סקירה זו מתארת ומנתחת תהליכי הערכת מורים וגננות בעולם ודנה בהם באופן ביקורתי. לאחר הצגת רקע כללי על תהליכי ההערכה, הסקירה מביאה ממצאים עדכניים ממדינות שונות בעולם המפותח בנוגע לשימוש בכלי הערכה שונים ולתפיסות המורים ביחס אליהם. בנוסף, הסקירה מעלה לדיון שאלות הנוגעות לקיומם ולטיבם של קריטריונים להערכת מורים, להכשרת מעריכים, להשפעה שיש לאוטונומיה בית-ספרית על תהליך ההערכה, ולגורמים נוספים המעצבים את סוג ההערכה והיקפה, בעיקר השלב המקצועי בו נמצא המורה וסיווג רמת בית הספר. לבסוף, הסקירה בוחנת את השאלה האם מודל הערכה הקושר בין הערכה לפיתוח מקצועי הינו עדיף על זה המחבר בין הערכה לקבלת החלטות אישיות בנוגע למורה הספציפי (דניאל שפרלינג).
-
לינק
פרויקט עדש"ה – עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה – אותו מובילים ד"ר רוני קרסנטי ופרופ' אברהם הרכבי, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, החל את דרכו לפני כשלוש שנים. הפרויקט, המתנהל בתמיכת קרן טראמפ, מציע הכשרה מתקדמת למורים למתמטיקה באמצעות צפייה קבוצתית מודרכת בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, ומאפשר לימוד, דיון והתפתחות מקצועית. בעקבות העלייה במספר הסרטונים והביקוש ההולך וגדל מצד מורים ומרכזי פסג"ה (מרכזים להתפתחות מקצועית של מורים) הפזורים ברחבי הארץ, הושק באחרונה אתר האינטרנט של פרויקט עדש"ה. האתר החדש מְרַכֵּז בתוכו את כל השיעורים שצולמו עד כה במסגרת התוכנית, וכולל הדרכה לצופה וחומרים לניתוח וללמידה מתוך השיעורים (אתר מכון ויצמן למדע).
-
סיכום
התנהגות מחדשת ניתנת לתיאור כתהליך שבו רעיונות חדשים מוכללים, נוצרים, מפותחים, מיושמים, מקודמים, זוכים בהכרה ומותאמים ע"י עובדים לטובת שיפור תפקודם בארגון. סיבות שונות, כמו שינויים חברתיים וטכנולוגיים מהירים, מדגישים את הצורך בהתנהגות מחדשת של עובדים ובמיוחד של מורים. עם זאת, רק מחקר מועט נעשה לבחינת התנהגות מחדשת של מורים ולהבנת הגורמים המשפיעים עליה ובמה חשיבותה. בסקירה זו נכללו 37 מאמרים. בצד הסקירה יש המלצות למחקר עתידי והשתמעויות מעשיות.
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין