בעשורים האחרונים גדל העניין בחקר התפתחות מקצועית של מורי מורים, אולם רוב המחקרים הם מחקרים מקומיים המציעים תובנות בנושא במדינות שונות. חרף הצורך הגדל בחילופי מידע בנושא, מיזמים מחקריים משווים בין-לאומיים עדיין מועטים. אחד הממצאים שעלה בכמה מחקרים הוא שינוי המיקוד האישי של מורי מורים מתחילים מיכולות ניהול כיתה ליכולות של צמיחה כמורה וכאדם, והתמקדות בבירור המשמעות של המעבר מתפקיד של מורה לתפקיד של מכשיר מורים או "מורה מסדר שני". מורי מורים מנוסים צריכים להתמודד עם לחץ מוסדי לעמידה בסטנדרטים גבוהים, לבצע מחקרים ולהצליח במכרזים ובהשגת מענקים. מחקרים הצביעו על השונות בסוגי למידה בהתפתחות מקצועית של מורי מורים החל מלמידה פורמלית ולא-פורמלית ועד פעולות דליברטיביות לקידום יכולות אישיות, השתתפות במחקרים אקדמיים, בסמינרים ובסדנאות, קבלה ומתן משוב מחברי צוות ופעילויות אישיות וקבוצתיות המקדמות התמקצעות. מן המחקרים עולה העיסוק במחקר כפעילות חשובה ביותר בהקשר של התפתחות אישית וחדשנות הוראתית (Van der Klink, M., Kools, Q, Avissar, G., White, S., & Sakata, T).

המאמר הנוכחי מבקש לבחון את השפעתה של תוכנית להכשרה ראשונית של מורים. המאמר מאמץ גישה של תיאוריית המורכבות, שרואה בהכשרת מורים מערכת מורכבת ולא תהליך. מערכת זו בנויה ממקבץ אינטראקציות סימולטניות ברמות מגוונות, שבה המתכשרים להוראה לוקחים חלק לתקופה מסוימת. המחקר המתואר במאמר מתייחס לתוכנית להכשרת מורים באוניברסיטה מבוססת-מחקר בניו-זילנד, ששמה דגש על הכנת מורים לסביבה מגוונת מבחינה תרבותית ושפתית, בין היתר באמצעות תוכנית פרקטיקום מגוונת. המחקר בוחן את עמדתם של מועמדים להוראה, של מאמנים של מתכשרים להוראה מתוך בית הספר, של מרצים להכשרת מורים ושל אנשי ניהול ואדמיניסטרציה בתחום ארצי של הכשרת מורים בנוגע לשאלה הבאה: מה מבין כלל הגורמים האפשריים משפיע על למידת הוראה לכל בתוכניות להכשרת מורים?

ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).

במאמר קצר זה אבקש להצביע על מורכבותה האתית של מלאכת ההדרכה הפדגוגית. מחשבות אלו מבוססות על התנסותי כמורה וכמדריך פדגוגי במסלול היסודי שבמכללת דוד ילין בירושלים. טענתי היא כי אופייה המיוחד, המקצועי והאנושי של מלאכת ההדרכה הפדגוגית מזמֵן טשטוש מובנה של קווי תיחום פדגוגיים; טשטוש זה נושא בחובו אתגרים מקצועיים ואתיים לא פשוטים (אבל גם הזדמנויות בלתי-מבוטלות). תחילה אבקש לסמן את גבולותיה המטושטשים של מלאכת ההדרכה הפדגוגית ואחר כך אתייחס בקצרה לפוטנציאל הנגזר מטשטוש זה (בועז צבר).

חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה)

בהוראה בשיתוף השאיפה היא לעבור מהתנסות מעשית מסורתית שיש בה היררכיה בין חונך למונחה, לתהליך שבו מאמן ומתכשר הם שותפים החולקים בהוראה ובתחומי אחריות שונים בכיתה. המחקר נערך בבית ספר תיכון והשתתפו בו 8 מאמנים מורים למדעים בעלי ותק שבין 5 ל-20 שנות הוראה ונמשך 4 שנים. המאמנים במחקר התנסו, על פי דיווחיהם ותיאוריהם, בהתפתחות מקצועית אותנטית ומשמעותית. האינטראקציות היום-יומיות חייבו דיון ורפלקציה מתמידים על הוראה, הרחיבו אינטראקציות בכיתה, הכניסו משאבים קוריקולריים חדשים ועודדו את המאמנים להרחיב את תפקידיהם כמנהיגים וכמורי מורים בית-ספריים (Gallo-Fox, J., & Scantlebury, K).

מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה (Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske, 2016).