-
סיכום
מטרות הסקירה בנושא אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצועות ה-STEM הן להתמודד עם בעיית המחסור במורים, להציע דרכים חדשות להגיע לקהלי יעד חדשים העשויים להגדיל את כוח האדם בהוראה ולהרחיב את היצע המועמדים להוראה, בייחוד במקצועות האלה: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה. בסוף הסקירה מופיעות תובנות והשלכות פרקטיות עבור מגייסים, בתי ספר, מנהלים, מפקחים, אנשים פרטיים או גופים פרטיים אשר עוסקים בגיוס להוראה.
-
סיכום
-
סיכום
המאמצים לעבות את כוח ההוראה ולהעצים את מעמד המורה כושלים פעם אחר פעם מכיוון שהתקציבים מתועלים לאפיקים שגויים. במקום להתמקד בהענקת ידע התיאורטי, בשדרוג ההתנסויות המקצועיות ובקידום תחושת המסוגלות העצמית של המורים, ההשקעה מסתכמת בהגדלת מספר המורים, בהקטנת הכיתות ובהטבות שכר. הבעיות המרכזיות של כוח ההוראה, הן, למעשה, שיעור מדאיג של נשירת מורים, ריבוי תוכניות הכשרה מזורזות, גידול מהיר ומרוכז של אוכלוסיות, פרישת מורים ועוד.
-
תקציר
המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.
-
תקציר
-
תקציר
מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.
-
סיכום
בשנת 2016 רואיינו 15 מורות פלסטיניות-ישראליות אשר מלמדות בבתי ספר יהודיים. במהלך ראיונות העומק, המורות התבקשו לספק מידע ביוגרפי, לתאר את הרציונל לבחירתם ללמד בבית ספר יהודי ולספר על התגובות שקיבלו בהקשר להחלטה זו. בנוסף, הן התבקשו לתאר את מערכות היחסים שלהן עם המנהל, המורים, התלמידים וההורים ולספר על חוויות בולטות או אירועי מפתח שהתרחשו בכיתה או בין כותלי בית הספר.
-
סיכום
כוחות חברתיים וכלכליים משפיעים על ההיצע והביקוש של שדה החינוך בישראל ומביאים לכך שיש עודף של מורים במגזר הערבי ומחסור במגזר היהודי. אי לכך, כוח ההוראה בבתי ספר יהודיים מעובה במורים ערבים, על אף החסמים הלשוניים, הלאומיים והפוליטיים. על פניו, נדמה שמדובר בפתרון פרקטי וזול שבכוחו לשנות את מפת המציאות החינוכית-פוליטית בישראל ולהפוך לישים, סטנדרטי ומקובל.
-
תקציר
-
סיכום
-
תקציר
בשל המחסור החמור במורים בג'ורג'יה, הופעלה תוכנית הכשרה אלטרנטיבית שפנתה בעיקר למחפשי קריירה שנייה ובוגרי תואר ראשון. תוכנית זו מאפשרת להשיג תעודת הוראה לאחר מעבר מבחן קבלה, השלמת מערך קורסים אקדמיים, ביצוע 50 שעות הכשרה מעשית וקבלת משוב הערכה מסכם. על רקע זה, מוצגים שלושה דגשים לתמיכה במורה מתחיל המגיע ממסלול הכשרה אלטרנטיבי אליהם צריכים מנהלי בית הספר להיות מודעים: שיבוץ לפי שכבת גיל, בחירת חונך ולוח זמנים גמיש.
-
תקציר
אל מול המחסור המחריף במורים, מדינות רבות בעולם מוכיחות שאפשר לדאוג לעתודה של מורים במקצועות הרלוונטיים, לגרום למועמדים להתלהב מלימודי הוראה ולהשאיר מורים במקצוע זמן רב. כל זאת, מבלי להנמיך את רף הכניסה למקצוע. לשם כך, הן משפרות את דימוי מקצוע ההוראה, תומכות כלכלית בסטודנטים להוראה, מגדירים נתיבי קריירה מובחנים ומתמרצים בתי ספר בפריפריה.
-
תקציר
למרות מעמדם הזמני, למורים מחליפים יש תפקיד חשוב ומרכזי במערכת החינוך. הם מוכנסים לסיטואציה מורכבת, מוצבים בקדמת הכיתה ונשלחים לבתי ספר שאינם מוכרים להם. בעידן שבו מצופה ממערכות חינוך להציב ולהציע סטנדרטים גבוהים ולבצע תהליכי הערכה קפדניים למורים, מן הראוי שבמערכת החינוך ישקיעו גם בפיתוח סגל של מורים מחליפים. על רקע זה, ליסה גונזאלס, ד"ר לחינוך ומפקחת במערכת החינוך בארצות הברית, מספקת עצות לתמיכה ושימור של מורים מחליפים.
-
תקציר
מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).
-
תקציר
מחקר זה משתמש במתודולוגיה חדשנית ובשישה גלים של נתונים מסקר של בתי ספר ואנשי סגל המתפרש על פני שני עשורים (מ-1988 עד 2008) כדי להעריך את הפוטנציאל של מצטרפי אמצע הקריירה – מורים שנכנסים למקצוע מקריירות שאינן הוראה – להוראה מגוונת, לאיוש בתי ספר ציבוריים ולמילוי משרות פנויות במקצועות בדרישה גבוהה (Marinell, William H.; Johnson, Susan Moore, 2014).
-
מאמר מלא
-
לינק
53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .
-
לינק
המורים בישראל מזדקנים ונושרים ממערכת החינוך, ואם המגמה לא תשתנה – בעוד כמה שנים יחסרו למערכת אלפים מהם. כך עולה ממסמך חדש שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אחד מממצאי המסמך מבוסס על תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיה ב־2018 צפוי במערכת החינוך מחסור של 7,669 מורים. עוד עולה מהנתונים כי גילם הממוצע של המורים למדעים בחטיבה העליונה עלה בכלל המגזרים.
-
לינק
רשויות החינוך באנגליה התמודדו עם מחסור חמור במורים באמצעות טיפול בשכר ובסביבת העבודה ובאמצעות השקה של מערכת גיוס רבת עוצמה בראשית כהונתה, בשנת 1997, התמודדה ממשלתו של טוני בלייר עם מצב שבו פחות מ־28,000 מורים חדשים הצטרפו למערכת שנזקקה ל־35,000 מורים. כעבור ארבע שנים עלה מספר המורים החדשים ל־40,000, והמשיך לעלות דווקא בתקופת פריחה כלכלית שבה כל ענפי המשק התחרו על העובדים הטובים ביותר. עלייה זו נבעה במידה מסוימת מהעלאה ניכרת בשכר, כמו גם משינויים חשובים בסביבות העבודה של המורים; אבל תפקיד מרכזי במהפך מילאה תכנית גיוס מתוחכמת ורבת עוצמה.
-
לינק
התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המחסור במורים אינן הולמות את המידע ביחידות כוח האדם של משרד החינוך. פערים אילו יוצרים את הצורך לבחון את סוגיית המחסור במורים באופנים נוספים.ההנחה היא שהסיבות לפער שבין חיזוי הלמ"ס והנתונים שבידי משרד החינוך נובעות מפעילויות רבות המתרחשות בין כותלי בית הספר על מנת להתמודד עם בעיית המחסור במורים. על כן, מטרתו של מחקר זה היא ללמוד על סוגיית המחסור במורים מנקודת מבטם של בתי הספר והמחוזות וכן לאתר את האסטרטגיות שבתי הספר מפעילים על מנת להתמודד עם החוסר (ניצה-שמידט ורות זוזובסקי, 2012).
- 1
- 2