שאלון עליו השיבו 264 תלמידי תיכון בארה"ב הצביע על תפיסות דו-משמעיות לגבי מקצוע ההוראה. מחד, התלמידים העריכו את תחושת השליחות של המורים וסיפרו כי הם יודעים להטות אוזן קשבת, להעניק פידבק חיובי, להנהיג את הכיתה ולתרום לזולת. מאידך, הם טענו שהחברה אינה מכבדת מורים, שיחס התלמידים למורים אדיש או מזלזל, שמורים נאלצים להתמודד עם בעיות משמעת ולהסתפק בשכר נמוך.

מאמר זה מתעד ובוחן את השנה הראשונה בהוראה של שני יוצאי צבא, תוך התמקדות בקשיים, באתגרים, בהצלחות ובתמיכה המקצועית לה זכו, או לא זכו, לאורך הדרך. המאמר מתעמק בהתפתחותם המקצועית של המוסבים בשנה הראשונה להוראה, בוחן את תובנותיהם מהמפגש עם בית הספר ומציע המלצות לשיפור חוויית המעבר מצבא להוראה.

בשל המחסור החמור במורים בג'ורג'יה, הופעלה תוכנית הכשרה אלטרנטיבית שפנתה בעיקר למחפשי קריירה שנייה ובוגרי תואר ראשון. תוכנית זו מאפשרת להשיג תעודת הוראה לאחר מעבר מבחן קבלה, השלמת מערך קורסים אקדמיים, ביצוע 50 שעות הכשרה מעשית וקבלת משוב הערכה מסכם. על רקע זה, מוצגים שלושה דגשים לתמיכה במורה מתחיל המגיע ממסלול הכשרה אלטרנטיבי אליהם צריכים מנהלי בית הספר להיות מודעים: שיבוץ לפי שכבת גיל, בחירת חונך ולוח זמנים גמיש.

למרות מעמדם הזמני, למורים מחליפים יש תפקיד חשוב ומרכזי במערכת החינוך. הם מוכנסים לסיטואציה מורכבת, מוצבים בקדמת הכיתה ונשלחים לבתי ספר שאינם מוכרים להם. בעידן שבו מצופה ממערכות חינוך להציב ולהציע סטנדרטים גבוהים ולבצע תהליכי הערכה קפדניים למורים, מן הראוי שבמערכת החינוך ישקיעו גם בפיתוח סגל של מורים מחליפים. על רקע זה, ליסה גונזאלס, ד"ר לחינוך ומפקחת במערכת החינוך בארצות הברית, מספקת עצות לתמיכה ושימור של מורים מחליפים.

מחקר זה סקר את מידת הסיפוק מהעבודה, הלחץ בעבודה ותחושת המסוגלות העצמית בקרב 297 מורים בשווייץ שסיימו את ההכשרה להוראה לפני 10-7 שנים. נמצא כי למורי קריירה שנייה יש תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר ממורי קריירה ראשונה. תחושת המסוגלות העצמית המפותחת עשויה להוביל לסיפוק ממקצוע ההוראה ומהווה מרכיב חיוני בהצלחתם של מורי קריירה שנייה ובאי-נשירתם מהמערכת.

סקירה זו עוסקת במודל תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה שנוצר כיוזמה מקומית של בתי ספר ומחוזות בארצות הברית בשל מחסור במורים באזורים עירוניים שבהם חיות אוכלוסיות תלמידים מגוונות. מודל זה פותח בהשראת המודל הרפואי, הנשען על התנסות מעשית קלינית של מתמחים לרפואה בשדה בטרם יתחילו לעבוד בפועל. כפי שהדבר נעשה במודל הרפואי, אף בתוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה מציעים הכשרה ייחודית, המעניקה הזדמנות להתנסות מעשית מקיפה בבתי ספר, נוסף להכשרה תאורטית ואקדמית המשולבת בפרקטיקום. לצד תוכניות הכשרת מורים מסורתיות מבוססות אוניברסיטה, שהמיקוד בהן הוא אקדמי ותאורטי בעיקר, והן מציעות הזדמנויות מועטות להתנסות מעשית למתכשרים להוראה בטרם כניסתם לעבודה בפועל כמורים, החלו לצוץ תוכניות הכשרת מורים חלופיות שבהן מודגש הפן הטכני והפן המקצועי של ההכשרה. בתווך, במעין מרחב שלישי, בין שני מרחבי תוכניות הכשרת המורים הללו, פועלות תוכניות מעוגנות שדה.

בישראל, מאז שנה"ל תשס"ט, התקיימו מספר תכניות "חלופיות" להכשרת מורים: התכנית להכשרת מורים למתמטיקה ולמדעים (תשע"א), התכנית להכשרת מורים לאנגלית (תשס"ט), התכניות להכשרת מהנדסים להוראה (תשע"א ותשע"ג), התכנית להכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (תשע"ג) והתכנית המואצת להכשרת גננות (תשע"ג), אשר נפתחה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג להרחבת מסגרת חינוך החינם לילדים מגיל שלוש. לקראת שנה"ל תשע"ג הזמין משרד החינוך מחקר שיבחן את התכניות האלה (תכניות ההכשרה המיוחדות להוראת המקצועות הנדרשים שהתקיימו מתשס"ט ועד תשע"ג) וגם את תכנית ההכשרה החדשה המתקיימת במספר מכללות להכשרת מורים בישראל מאז תשע"א, התכנית לתואר שני בהוראה, ה-M.Teach, כחלופה לתכניות ההכשרה המסורתיות. דוח זה מציג את המחקר שנערך על כל התכניות החלופיות (נעמי פייגין, פנינת טל, רחל טלמור, אירית לוי פלדמן, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ, בתיה בר-לב).

מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).

הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור. ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים. מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה. הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים (ציפי ליבמן).