-
לינק
אחת הבעיות המהותיות במערכות חינוך בעולם היא בעיית המעבר של תלמידים מביה"ס יסודי חדשני ואותנטי לביה"ס תיכון המצדד בלמידה מסורתית ומדגיש את ההישגים במקום הלמידה האותנטית. המאמר הנוכחי מנסה לנתח את השינוי שעוברים התלמידים שהעתקים מסביבה לימודית אותנטית ותומכת בביה"ס יסודי לסביבה המנוכרת בביה"ס התיכון . המאמר מבוסס על חקר מקרה של מעבר תלמידי ביה"ס יסודי חדשני ואותנטי בעיר ניו-ארק בארה"ב לבי"ס תיכון רגיל באותו אזור. המאמר מבוסס על ניתוח ראיונות עומק עם התלמידים. למרות שהמעבר האופייני מביה"ס יסודי אותנטי ותומך לביה"ס הישגי כרוך במשבר , מרבית התלמידים מצליחים בסופו של דבר להסתגל למציאות הלימודית החדשה שנכפתה עליהם, אך לטווח ארוך המחיר מבחינת התלמידים וגם מבחינת המערכת הוא כבד. המאפיינים של מוטיבציה פנימית שפעמו בלב התלמידים בביה"ס היסודי נעלמים במרוצת הזמן בביה"ס התיכון ההישגי ( R. DePalma, Eugene Matusov & Mark Smith).
-
לינק
על מנת לתמוך במורים מתחילים המלמדים בשנה ראשונה יש צורך לנקוט בשורה של אמצעים מבחינת הנחייה, תמיכה ועידוד הן כדי לחזק את המוטיבציה של המורים המתחילים והן כדי להוות להניח מצע של תמיכה להתמודדות עם ההוראה המורכבת בכיתה. המאמר הנוכחי סוקר שורה של מודלים לתמיכה, לחיזוק ולהעצמה של מורים מתחילים. בסקירת הספרות המשולבת במאמר מתוארים המודלים התיאורטיים השונים שיש בהם כדי לתמוך ולחזק את המורה המתחיל במהלך התמודדותו בשנה ראשונה בכיתה (He, Ye ).
-
מאמר מלא
מטרתו של האתר היא לתת למורים, למורי מורים ולסטודנטים ידע וכלים שיעזרו להם לקדם את ההבעה בכתב של תלמידיהם. לצורך כך האתר מתמקד בהוראה של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות בכתיבה, מסביר את חשיבותם ומאפשר למורה להתנסות בהם. האמונה ביסודו היא שהוראה המבוססת על כלים אלה מפתחת כותב עצמאי הפועל באופן מבוקר תוך הפעלת מודעות, ותורמת משמעותית למוטיבציה שלו לכתיבה. תחום ההבעה בכתב, למרות חשיבותו הרבה, אינו נלמד מספיק הן בבית הספר והן במכללות להכשרת מורים, והמטרה היא לענות על הצורך המשמעותי שיש לידע וכלים בנושא. כמו כן ניתן לצפות שהלמידה האינטראקטיבית של תיאוריה והתנסות בכלים יעלו את המודעות של המורים והסטודנטים לתהליכי הכתיבה שלהם עצמם, ואף יביאו לקידומם. חוויה מסוג זה דווחה לעתים קרובות על ידי מורים וסטודנטים בקורסים שהועברו בנושא זה במכללות. המרכיב העיקרי באתר הוא פעילויות שבמרכזן נמצא המורה כלומד עצמאי. הכוונה הייתה ליצור סביבה מתוקשבת המאפשרת למידה פעילה וחווייתית תוך קבלת הסברים ורקע תאורטי ( עינת ליכטינגר וניקול איתן).
-
לינק
המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .
-
לינק
כבר בשנת הלימודים הקרובה יוכלו תלמידים בבתי הספר בקליפורניה ליהנות מספרים דיגיטאליים במתמטיקה ומדעים. מדינת קליפורניה הזמינה כבר לפני מספר חודשים קבוצה של מפתחי תוכן מומחים בנושאים אלה, כדי שיכינו את התכנים הנדרשים, אשר על-פי התוכנית ייכללו במסגרת תוכנית הלימודים של השנה הקרובה. עתה מתברר כי אחד הסעיפים בתכנית החדשנית מאפשר למורים בקליפורניה לפתח בעצמם ספרי לימוד דיגיטאליים ע"י בחירת חומרי לימוד ושאלות מאתגרות שהם חושבים לצרף, בתנאי שעונים על תכנית הלימודים. גישה זו המותירה למורים חופש פעולה רב יותר בבחינת חומרי הלימוד היא ללא ספק מהפך לא מבוטל בהתפתחות המקצועית של המורים בקליפורניה.
-
סיכום
התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.
-
לינק
העמדה הנפוצה בספרות לגבי מבנה הפעילות בכיתה מניחה שדרך ההוראה בכיתה קשורה לבעיות ההולכות וגוברות של הנעה להישגיות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. מחקר זה הוא סקירת ספרות על הקשר בין מעורבות התלמידים ומבנה הפעילות בכיתה. המחברים סוקרים מחקרים כמותיים ואיכותניים החוקרים את הקשר בין מבנה הפעילות בכיתה לבין מעורבות התלמיד, תוך שימת דגש על מחקרים המזהים אינטראקציה בין רמת ההישגיות של התלמידים, מבנה הפעילות ומעורבות. המחקר בוחן האם צורות ההוראה בכיתה קשורות לבעיות של הנעה להישגיות וחוסר מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים? מורים בכיתות שלמות יכולים לטפח סוג של "שוויון הנעתי" שלפיו הדגש הוא על למידה יותר מאשר על תחרות, ואז ההשתתפות בכיתה לא נתפסת בעיני תלמידים בעלי הישגים נמוכים כמסוכנת. הדרך שבה הוראה בכיתה מיושמת חיונית ליצירת תחושת הערך העצמי של התלמידים ולמעורבות בלימודים של התלמידים ( Sean Kelly & Julianne Turner).
-
לינק
השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.
-
לינק
המחקר הנוכחי מתאר את עקרונות התכנון, היישום וההישגים של פרוייקט ההתפתחות המקצועית למורי המתמטיקה בניו-זילנד ( The New Zealand Numeracy Development Project ). מאז שנת 2000 , יותר מ25,000 מורים מבתי הספר היסודיים בניו –זילנד משתתפים בפרויקט שיטתי זה . שיטת המחקר התבססה על ניתוח תוכן של ההערכות מארבע השנים הראשונות של מערכת התפתחות מקצועית זה. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת הידע של המורים קודמה במידה ניכרת. שני המרכיבים שתרמו להצלחת פרויקט זה היו האינטגרציה הנכונה בין העברת התכנים במתמטיקה ובין העברת שיטות ההוראה המתאימות לכיתה לצידן. המורים המשתלמים נדרשו לשלוט ברמת הידע המתמטי שהותוותה לצד שליטה בדרכי הוראה מתאימות לאוכלוסיות תלמידים מגוונות בבתי ספר יסודיים. האיזון הנכון בתכניות ההשתלמות בין הידע ובין הפדגוגיה גם העלתה את המוטיבציה של המורים ליישם את מה שלמדו בכיתה ( Joanna Higgins and Ro Parsons ).
-
לינק
במכללת סמינר הקיבוצים פועלת תכנית מיוחדת להכשרת סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים זו השנה ה11. מכללה זו היא המוסד הראשון להכשרת מורים שפתח את שעריו לתכנית ייחודית לטיפוח סטודנטים מצטיינים. בבסיס הרעיון שהנחה את הוגי התכנית, ואשר מנחה גם היום את האנשים העוסקים בה, קיימת האמונה כי ההשקעה באיתורם ובהכשרתם של סטודנטים בעלי כישורים אקדמיים גבוהים תעלה את קרנו של מקצוע ההוראה. התכנית תמשוך את המצטיינים, ובכך תקדם את המאמץ להפוך את מקצוע ההוראה למוערך יותר ולמבוקש יותר, בבחינת "הטובים להוראה", כראוי לתחום כה חשוב בחברה מתקדמת. את תכנית המצטיינים במכללה מלווה מיום הקמתה מחקר מעקב רב-שנתי , העוקב אחר פנים שונים ומגוונים של התכנית. המאמר הנוכחי מציג ממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים של הסטודנטים המשתתפים בתכנית ולעמדותיהם ביחס ללימודים ( ציפי ליבמן. גילה זליקוביץ).
-
לינק
המחקר "לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה" בדק לחץ בקרב סטודנטים להוראה בתקופת ההכשרה להוראה מתוך מטרה להציע דרכים להתמודדות עם מצבי לחץ. המחקר בירר אפוא את השאלות: מהם האפיונים של "לחץ" (stress) בהכשרה להוראה ומה תפקידו בחייו של המתכשר להוראה? כמו כן בדק המחקר מהן השלכות הלחץ על חייו המקצועיים של המתכשר להוראה. השלכות אלה נבדקו באמצעות הקשר בין תחושת הלחץ לבין תחושת הרווחה בתחום המקצועי, הכוללת מוטיבציה להוראה ותחושת מסוגלות עצמית. להלן תיקרא תחושה זו: תחושת רווחה בהכשרה להוראה. שני ממדים אלה, מוטיבציה בהוראה ותחושת מסוגלות, מקובלים כמרכיבים מרכזיים של תחושת רווחה בתחום המקצועי. נמצאו ארבע קטגוריות של מקורות לחץ אליהם נחשפים הסטודנטים במהלך הלימודים: לחצים חיצוניים, שאינם קשורים באופן ישיר ללימודים ויכולים להתרחש אצל כל אדם, או אירועים של שילוב בין דרישות חיצונית לבין הלימודים; לחצים אקדמיים שקשורים באופן ישיר להתנסויות הלימודיות של הסטודנט בתחומים השונים; פחד קהל שמתבטא בחשש מפני הערכה של דמות או קהל שצופה בסטודנט במצבים של בחינה; בדידות, שנובעת מאירועים אשר אינם קשורים ישירות בהתנסויות הלימודיות.תחושת הלחץ הגבוהה ביותר קשורה ללחצים החיצונים, לאחר מכן פחד קהל, לאחר מכן תחושת בדידות ואילו הלחצים האקדמיים יוצרים את תחושת הלחץ הנמוכה ביותר ( ד"ר סגל שרית ד"ר חנה עזר ד"ר יצחק גילת ).
-
סיכום
בבתי הספר התיכוניים בהולנד הוכנסו בשנים האחרונות רפורמות שונות ובהן הרפורמה של למידה בדגש על מכוונות-עצמית של הלומד. כדי שלומדים יהיו לומדים לאורך החיים הם מונחים ליטול חלק פעיל בלמידה ובהכוונה של הלמידה שלהם בבית הספר. כתוצאה מכך תפקיד המורה מתרחב ומשתנה מהסטאטוס של הדמות הדומיננטית בשיעור המעבירה ידע לתפקיד של מאמן המנחה ותומך בלמידה העצמית של תלמידיו (Oolbekkink-Marchand, 2006, Van-Eekelen et al., 2005). המורים נדרשים לכן לידע נוסף חדש, לכשירויות חדשות ולשינוי אמונות בדבר למידה והוראה. התהליך מחייב התאמה של תוכניות ההתפתחות המקצועית, שאחת מהן, שנחקרה כאן, עוסקת באימון (coaching) הדדי בין עמיתים. התוכנית מאפשרת למורים הלומדים להיות מעורבים בדיון מתמיד על המאמצים לתמיכה בלמידת התלמידים, לנסות שיטות הוראה חלופיות ולהחליף ביניהם משוב הנגזר מתצפיות הדדיות ( Zwart, R.C., Wubbels, T., Bergen, T., & Bolhuis, S)
-
לינק
המוטיבציה הפנימית ללמידה של תלמידים בכיתה ח' נמוכה יותר מזו של תלמידים בכיתה ד'. כך עולה ממחקר שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו התקבלו לפרסום בכתב העת Journal of Experimental Education. החוקרים, דר' עידית כ"ץ, דר' אבי קפלן וגילה גואטה, מצאו עוד כי אף על פי שהצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים בכיתה ד' אינם שונים מהצרכים הפסיכולוגיים של תלמידים בכיתה ח', המורים בכיתה ד' נתפסים בקרב התלמידים כמי שתומכים בצרכים האלו יותר מאשר המורים של תלמידים בכיתה ח'. "ההבדל בתמיכה של המורים בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, נמצא כמסביר חלק משמעותי בהבדל במוטיבציה של התלמידים בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים", מציינים החוקרים.
-
לינק
לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).
-
לינק
מדי פעם מתפרסמים מחקרים כאלו או אחרים המראים לכאורה כי הסביבות המתוקשבות אינן גורמות לשיפור הישגי התלמידים. על רקע זה כתבה ד"ר רות ריינרד מאמר מאיר עיניים על הבעייתיות של מדידת הישגים חינוכיים סטנדרטיים בסביבות למידה מתוקשבות. לדעתה של ד"ר רות ריינרד כל נקודת המוצא לבדיקת הישגים לימודיים בסביבה מתוקשבת מבוססת על תפיסות שגויות והנחות יסוד שגויות. אותם גורמים המנסים להעריך בכלים קיימים ונורמטיבים את השינוי החינוכי בסביבה מתוקשבת, הם למעשה חסרי תובנה וחסרי מודעות למציאות המורכבת של למידה בסביבה מתוקשבת.הסביבה המתוקשבת לא נועדה בהכרח לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים אלא לשפר את חווית הלמידה של הלומד, המוטיבציה שלו ובמידה רבה את כישורי החשיבה שלו.
-
סיכום
בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. הקובץ הנוכחי , שנאסף ונערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת , כולל מבחר של מקורות מידע על תופעת הבלוגים בחינוך מתוך פורטל מס"ע אך גם ממאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל. מקורות המידע שנאספו מוינו ואורגנו בשלושה צירים עיקריים : א. רציונאל, תפיסות ותיאוריות ב. דגמים ודוגמאות מהשדה . ג. הערכה ושיקולי הערכה של בלוגים בלמידה ובהוראה. הקובץ הוכן במאי 2009 כחוברת מקורות מידע לקורסים אקדמאיים בחינוך המוקדשים ללמידה מקוונת ול-WEB 2.0 .
-
לינק
אחרי עשרות שנים של מחקרים רבים בתחומי הקריאה ועידוד הקריאה עדיין נותרו תהיות ושאלות פתוחות לגבי ההשלכות של תגמול חיצוני (extrinsic rewards) לעומת תגמול פנימי. מה שברור יותר מתוך עיון במחקרים שנערכו עד כה היא לא השאלה האם תגמולים/תמריצים מגבירים את ההנעה הפנימית לקריאה אלא באילו תנאים ונסיבות למידה התגמולים פוגעים במוטיבציה של התלמיד. מחקרים שנערכו לאחרונה סבורים כי המענה לעידוד הקריאה נעוץ באותנטיות של התהליך הלימודי סביב הקריאה. המטלות לעידוד הקריאה אסור להן להיות מלאכותיות אלא הן צריכות לזמן לתלמיד הזדמנויות כאלו שימשכו אותו לקרוא את הספר או הטקסט. המפתח הוא יצירת מעורבות פעילה כזו שהתלמיד יירצה לקרוא את הספר כחלק מסביבה אוריינית פתוחה וסקרנית. עידוד הקריאה היא ביסודה פעולה נמשכת המאתגרת את התלמיד ולא כופה עליו מטלות קריאה לא מזמנות ( Barbara A. Marinak & Linda B. Gambrell ).
-
לינק
הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .
-
לינק
האם מורים למתמטיקה יכולים לנהל את השיעורים שלהם באמצעות בלוג חינוכי? המורה למתמטיקה בכיתות ה' בארה"ב, Mrs. Caudill מאמינה כי הדבר אפשרי והבלוג שלה מומלץ בארה"ב כדוגמא ראוייה לשיפור הקשר עם התלמידים וההורים ולתכנון לימודים נכון וראוי בבתי ספר יסודיים. הבלוג שלה משמש בעיקר כעלון מידע (ניוזלטר) לכיתה ולהורים, הוא מעדכן אותם לגבי תכנון השיעורים בשבועות הקרובים ולגבי מועדי מסירת המטלות. מעבר לכך, כולל הבלוג קישורים מומלצים שלה לאתר אינטרנט שונים ולמקורות מידע שיכולים לסייע לתלמידים בלמידת המתמטיקה. המדור המועיל ביותר הוא Week-at-a-Glance המדווח על הנושאים המרכזיים שיילמדו בשבועות הקרובים. מדי שבוע מוסיפה המורה Mrs. Caudil גם מאמרונים (פוסטים) ספציפיים משלה שנועדו להגביר את המוטיבציה של התלמידים, לדוגמא, דיווח על יום המתמטיקה הבינלאומי (Pics from World Maths Day) וגם התייחסות שלה לאירועי ספורט בקהילה.
-
סיכום
המחקר מציג גישה חדשה להכשרת חונכים ולחונכות – חונכות אינטנסיבית – כמרכיב של תוכנית לקליטת מורים מתחילים שמטרתה שיפור איכות ההוראה בדרכים היוצרות קשר בין הוראה לבין מעורבות תלמידים. ההשפעה של ההתערבות המחקרית – החונכות האינטנסיבית – נבחנה במדדים של אווירה, הוראה/ תוכן, ניהול כיתה ומעורבות תלמידים תוך התמקדות בהוראה-יעילה-מאוזנת. הממצאים מראים ששיפור בהוראה של המורים המתחילים שבמחקר בארבעה מדדים אלה עלה בקבוצת הניסוי יותר מאשר בקבוצת הביקורת. (Stanulis,R.N., Floden,E.E.)
תוצאות חיפוש עבור: מוטיבציה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין