כמה חשוב שיתבצעו הערכה ומדידה שוטפות של מערכת הכשרת המורים ומוסדותיה בכל הנוגע לתכניות, לביצוען, לתוצריהן – כאלה החותרות לשיפור מתמיד של הכשרת המורים ומשמשות דגם מוביל לסטודנטים בכל הנוגע למצופה מהם לכשיסיימו את הכשרתם וישתלבו במערכת החינוך? זוהי שאלה מורכבת, שכן התשובה עליה חייבת להתייחס לא רק לחשיבות ההערכה הזאת אלא גם למוטיבציה של המערכת לבצעה ולכלים העומדים לרשותה לשם כך ( דרורה כפיר) .

המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

במאמר זה מתוארת התנסות מעשית לפי דגם ה-PDS (Professional Development Schools): סטודנטים להוראה ממכללת תלפיות שבחולון התנסו בעבודה מעשית בחטיבה הצעירה בבית ספר במרכז הארץ. ייחודה של ההתנסות הנדונה הוא בקיום תכנית הכשרה מובנית להקניית יכולות של עבודה בצוות, וזאת כחלק מחזון המכללה להכשרת סטודנטים מיטבית הכוללת מעורבות ומחויבות של הסטודנטים למוסדות האימון אשר הם מתנסים בהם (בלהה בשן, רחל הולצבלט ).

המחקר הנוכחי מתמקד באופן שבו מתכשרים להוראת מקצוע המתמטיקה בבית ספר יסודי תופסים את דימוים ובאמונות המעצבות דימוי זה. במחקר זה השתתפו שישים סטודנטים שלומדים בשתי מכללות בארץ (שלושים סטודנטים מכל מכללה). התפלגות המשתתפים מלמדת על כך, שבמכללה הראשונה החלוקה בין נשים לגברים זהה וכך גם החלוקה המגזרית בין יהודים לבני מיעוטים, כשממוצע הגילאים עומד על 24. במכללה השנייה כולן סטודנטיות ילידות הארץ בסביבות גיל 22, מהמגזר היהודי והערבי גם יחד ( נילי מנדלסון).

מאמר זה מתאר תהליך של שינוי במודל ההדרכה הפדגוגית שעבר צוות מדריכים פדגוגיים (מד"פים) במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה, ואת אופן ביצועו הלכה למעשה. במכללה התקיים עד לשנת הלימודים 2010-2009 דגם התנסות בהוראה שהיה מבוסס על "המודל המסורתי", לפיו המד"פ אחראי להדרכת הסטודנט, להערכתו ולהתקדמותו בסיועו של המורה המאמן. במודל זה המיקוד הוא בסטודנט ובזיקה לכיתה שבה הוא מתנסה (סלמאן עליאן, אלכסנדרה דניאל-סעד ).

התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים ( אורה אביעזר, יאיר זיו) .

מטרות המחקר היו לתאר נתיבים מצויים של מסוגלות-עצמית-נתפסת של חונכים בתוכניות אקדמיות (חונכים המלווים סטודנטים למדעים בקולג') ולבחון את הקשרים או את הגורמים העשויים להשפיע על הליכה בנתיב זה או אחר. כלי המחקר היו שאלונים לפני תחילת החונכות ולפני הקישור למונחים, יומני-חונך שבהם תוארו האופי, האורך והיעילות הנתפסת של ההתערבויות שלהם לאחר כל מפגש עם המונחים, וכן הערכה של תחושת המסוגלות שלהם לאחר כל מפגש כזה, וטפסי הערכה של הכשרתם ושל ההדרכה. לפני ההתקשרות לחונכים המונחים מלאו שאלון סוציו דמוגרפי, תחומי עניין, מוטיבציה והרגלי למידה והתבקשו להתיר שימוש במידע לצורך המחקר. כל המונחים היו בשנתם הראשונה בקולג' ( Larose, S.).