חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

התנהגות מחדשת ניתנת לתיאור כתהליך שבו רעיונות חדשים מוכללים, נוצרים, מפותחים, מיושמים, מקודמים, זוכים בהכרה ומותאמים ע"י עובדים לטובת שיפור תפקודם בארגון. סיבות שונות, כמו שינויים חברתיים וטכנולוגיים מהירים, מדגישים את הצורך בהתנהגות מחדשת של עובדים ובמיוחד של מורים. עם זאת, רק מחקר מועט נעשה לבחינת התנהגות מחדשת של מורים ולהבנת הגורמים המשפיעים עליה ובמה חשיבותה. בסקירה זו נכללו 37 מאמרים. בצד הסקירה יש המלצות למחקר עתידי והשתמעויות מעשיות.

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך מקיף, המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן: 1. קוגניציה ולמידה; 2. מוטיבציה; 3. הקשר חברתי ורגשי; 4. הקשר ולמידה; 5. הערכה. לגבי כל עיקרון, מופיע הסבר קצר לצד המלצה ליישום על ידי המורה (גילמור קשת).

ההקפדה על נורמות של שפה תקנית בכיתה עומדת בסתירה לשאיפה ליצור בה אווירה דיאלוגית, שכן תיקונים לשוניים מובילים לעתים לאווירה היררכית ומנכרת. מצבים שבהם הצורה חשובה יותר מהתוכן והמורה משהה את התייחסותו לתשובה עד שתוגש לו בצורה הנכונה או לחלופין מצבים שבהם התיקון נעשה בצורה מפורשת ? ודאי חורגים מכל סיטואציה המקדמת דיאלוג בכיתה. המסר שנשלח לתלמיד הוא שעד שהתשובה לא תוגש בצורה המתאימה, המורה אינו מסכים לקבלה (דפנה יצחקי).

מחפשים דרכים לעודד לומד ולהגביר את המוטיבציה שלו, בלי להגיד לו אמירות סתמיות כמו "אתה חכם"? קבלו 22 דרכים חלופות אפקטיביות לבניית ביטחון של לומד השמים דגש על המאמץ ועל ההתפתחות, יותר מאשר על התוצאה. מה כדאי להגיד לדוגמה? "אני יודע שעבדת קשה לשפר את היכולות שלך", "לא הייתי חושב על מה שחשבת", "נראה לי שלקחת פה סיכון שהשתלם לך", "כדאי שתשתף במחשבות החדשות שלך", "אני מעריך את הרפלקציה שעשית", "אני בטוח שהסיטואציה בה היית היתה מתסכלת ואני מתרשם מההתמודדות שלך", וגם… "תודה שהכרת בדיעה אחרת לשלך, למרות שאתה לא מסכים איתה, אפשרת גם לקולות אחרים להישמע" (אתר חברת מתודיקה).

האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).