-
סיכום
מחד גיסא, ניתן לאפיין את העת הנוכחית כעידן המשופע בידע חדש ונגיש. מאידך גיסא, ניתן לאפיין את העת הזאת גם כעידן של חסך רוחני. בהתאם לכך, בגישה החינוכית העכשווית ניכרת עדיפות מובהקת לידע על פני הוויה, עדיפות המשקפת היפוך של מערכות. ההתמקדות היא בחיצוני, בגלוי, בוודאי, במוכתב, במוח והשכל, במוגדר, המקובל, המוסכם והפורמלי, ובאגו. בעקבות כך, נדחקת המודעות לקיום הפנימיות, לנסתר, למרחב האפשרויות הפוטנציאלי, לביטויי בחירה וצורך אישי, למרכזיות הלב, הרוח והנשמה, ליצירתי, האינטואיטיבי, ההתנסותי והחוויתי, לאחר והקיבוצי. המאמר מבקש להרחיב את תפיסת העולם החינוכית הנוכחית באמצעות התמקדות בטבעו של "האדם השלם" ( תמר לוין ) .
-
לינק
מטרה מרכזית של הספר היא בחינת תנאי השיח שדרכם נערים חווים את בית הספר ומגבשים את זהותם. וילן בוחן את היחסים החברתיים בבית הספר ומראה כיצד רעיונות ומעשי המורים עשויים להילקח או להידחות במאבקי הנערים להבין מיהם וכדרך לגיבוש זהותם. בעוד שניתוח תפקיד המורים אינו מטרה מרכזית של המחקר, הספר משתמש בנתוני ראיון מפורטים כדי להראות כיצד הנערים מבינים את עצמם כתלמידים וכלומדים ביחס למוריהם ( John Whelen).
-
לינק
מחנכים בארה"ב הביעו דאגה מהתופעה שתלמידים רבים מתרחקים מלימוד מדעים ויש להם עניין מועט בפיתוח קריירות מדעיות. הישגי תלמידי כתה ח', מבחינה לאומית, אינם נבדקים מאז שנת 1996 אבל הישגי תלמידי כתות י"ב ירדו באופן משמעותי. החסרון במאמצי הרפורמה החינוכית, הוא חוסר תשומת לב לצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. לימוד מדעים צריך לאפשר לתלמידים ללמוד על עצמם, לפתח ולשפר את כישוריהם, להגדיר את הערכים שלהם לחקור את האינטרסים האישיים ולהבין את חשיבות המדע להם ולאחרים. תכנית לימודים יעילה לבית הספר התיכון דורשת תשומת לב להתפתחות הזהות העצמית של התלמידים, שזו משימת המפתח ההתפתחותית בגיל הנעורים ( Smith, M., & Darfler, A).
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).
-
לינק
הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).
-
לינק
מבין ספרי המחקר על נערים בבית הספר ותהליכי גיבוש זהותם ספרו של החוקר האוסטרלי John Whelen ראוי לציון . הספר עוסק במחקר אתנוגרפי שהתבצע לאורך שנתיים (2004-2003) באוסטרליה, הבוחן כיצד נערים חווים את בית הספר. המחקר נערך בקרב שתי קבוצות של נערים בחטיבת הביניים. קבוצה אחת היא של נערים הנראים מנותקים מבית הספר והשנייה של נערים הנתפסים בעיני מוריהם כמופת של ערכי בית הספר. בספר משולבים סיפורי חוויות של נערים, ממצאים מדיונים ארוכי טווח עם נערים, וחקירת הרצונות השאפתניים של נערים מסוימים בלימוד ( John Whelen) .
-
לינק
במציאות החינוכית בישראל וברוב מערכות החינוך בעולם נתונים לימודי האמנויות בנסיגה מתמשכת. המגמה היא של השתלטות מה שמכונה "תחומי הליבה" – מתמטיקה, מדעים, לשון ואנגלית – על תכנית הלימודים. המחבר שואל מדוע דווקא לימודי האמנויות, הנענים לאתגרי הגלובליזציה, נדחקים לשולי תכנית הלימודים. המחבר טוען כי שני פחדים שעורר תהליך הגלובליזציה מניעים את מדיניות החינוך בעשור האחרון: פחד של המשקים הלאומיים מפני הגלובליזציה הכלכלית והתחרות הכלכלית שהיא מייצרת; פחד של מדינות הלאום מפני אובדן זהותן עקב הגלובליזציה התרבותית. המחבר טוען כי המשימה של שוחרי לימודי האמנות היא לחלץ אותם ממצבם הפרדוקסלי. בגלל הפחדים שהגלובליזציה מעוררת, לימודי האמנות נדחקים לשולי תכנית הלימודים ואף מסולקים ממנה, אך לימודי האמנות הם המענה הטוב ביותר לאתגרי החינוך והגלובליזציה.
-
סיכום
חינוך מכיל הוא תנועה גלובאלית שצמחה כתגובה להדרה שיטתית של תלמידים הנתפסים כשונים (בעלי ליקויי למידה, שונות אתנית או לשונית ועוד) מנגישות משמעותית ומהשתתפות בחינוך. רוב תוכניות ההכשרה עדיין בנויות כך שההכשרה ל חינוך מיוחד, או חינוך דו-לשני וכדו' נפרדת מההכשרה הכללית ואין תיאום בין המחלקות השונות Pugach & Blanton, 2012) , Pugach et al., 2011). נתק זה מעלים את הפוטנציאל לטיפוח מורים בעלי גישות, הלכי נפש, הבנות וכשירויות ללמד את כל התלמידים, ובמיוחד כאלה החווים צורות שונות של הדרה ( Waitoller, F.R., & Kozlesky, E.B ) .
-
סיכום
טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).
-
לינק
להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).
-
לינק
המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).
-
לינק
המאמר מדווח על חלק ממחקר רחב בנושא "השבט האקדמי של מורי מורים"(The Academic Tribe of Teacher Educators) שחקר כיצד זהויות של מורי-מורים נבנו ונתפשו ע"י מעורבים שונים בעלי השפעה בהכשרת מורים. חלק זה של המאמר המדווח מתייחס לדרכים בהן מורי מורים מבנים את הזהויות שלהם בקהיליות האקדמיות שלהם בשני בתי ספר לחינוך בשתי אוניברסיטאות. לדעת הכותב ניתן לדבר על שתי נקודות מוצא קטנות-היקף לתמיכה בהתפתחות האקדמית של מורי מורים בעתיד: הראשונה – קליטה שיטתית של מורי מורים חדשים, תוך דגש על כך שיהיו מודעים לקבוצת העיסוק אליה הם מצטרפים, הנגשה של המחקר הקיים בתחום, הבהרה של הקשר בין תוכניות ההכשרה לכלל התוכניות בהשכלה הגבוהה ושל הקשרי מדיניות רלוונטיים ועידוד לעיסוק בפעילות מחקרית; השנייה – חיזוק ההבנה של חשיבות המחקר בעבודת מורי המורים שכבר עובדים בפועל כחלק מדיונים מפורשים על התחרותיות של עבודה וידע מקצועיים ( Murray, J., Czerniawski, G., & Barber, P).
-
לינק
המחקר שתואר במאמר זה מראה שמטאפורות עשויות לעודד מורים לדבר על התנסויות השנה הראשונה דיבור העשוי להיות משמעותי למורי-מורים ולחוקרים. פיתוח זהות מקצועית אינו תהליך המלווה באורח אוטומטי את ההתנסות, ונראה שיש צורך בפעולות מסוימות כדי להבטיח שהקריירה המקצועית תתחיל כשהמורים מצוידים בכלים הולמים להתמודד במים הסוערים של ראשית הדרך. יש צורך להקדיש תשומת לב רבה יותר להעלאת המודעות של פיתוח זהות מקצועית כבר בתוכניות ההכשרה למרות שלגבי הדרך יש עוד להמשיך לחקור ולברר. המחקר הקיים אינו מראה כיצד זהויות מתפתחות וכיצד יכולים מורי מורים להשפיע על תהליך זה(Rodgers & Scott, 2008), אך חשוב שידע מורי המורים על כך יגדל. עידוד להעלאת מטאפורות ושיח בעקבותיו עשוי לעודד מתכשרים ומתחילים לחשוב על הזהות המקצועית בדרכים עמוקות, אישיות ורפלקטיביות יותר. ( Thomas, L., & Beauchamp, C).
-
לינק
מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).
-
לינק
סנגור עצמי הוא פעולה שבה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. זוהי פעולה שנועדה להגן על זכויותיו של האדם ולהבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים (קוזמינסקי, 2004). המילה "פעולה" היא מילת מפתח בהגדרה זו, כי לא די לאדם להכיר את עצמו ואת צרכיו, עליו לעשות מעשה כדי להבטיח שזכויותיו ימולאו. לומדים עם ליקויי למידה הם קבוצה מוחלשת שפנתה לשיח של סנגור עצמי כדי לשקף את האינטרסים של חבריה, שהמערכת החינוכית החזקה לא קידמה. אך הישענות בלעדית על השיח המשפטי של זכויות וחובות עשויה להנציח דווקא את פערי הכוח הקיימים בחברה. לכן, מציעה הכותבת שלא להסתפק בשיח זכויות ולבחון גם את תרומתו של שיח זהות לקידום הבנת המאפיינים של תלמידים בעלי ליקויי למידה ( קוזמינסקי, לאה).
-
סיכום
מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו . המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של הכשרת מורי המורים במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. בקנדה, הכשרת מורי המורים נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות ( Kosnick, C ).
-
לינק
מחקר מקדים שערך פרופ' שאול קמחי ראש החוג לפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל-חי, ביקש לבדוק את השפעות תהליך ההכנה והמסע לפולין על עמדות שונות של בני הנוער המשתתפים בו. מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם תהליך ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים. בין השאר נבדקו: פטריוטיזם, זהות ישראלית, זהות יהודית, לקחים מה שואה, קסנופוביה (פחד מזרים, מבני מיעוטים), ערכים ליברליים דמוקרטיים, תחושת סכנה אישית, אמון בצה"ל, ועמדות פוליטיות. ממצאי המחקר מגלים, כי המסע לפולין גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים. הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית לפני הנסיעה ואחריה: בני הנוער מרגישים אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את ישראל וגאים בה, מרגישים כי זהו ביתם ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ. ממצא מעניין עליו מצביע המחקר מגלה, כי המסע לפולין, גורם לעליה בדאגה לבני המיעוטים. בני הנוער סבורים כי מחד, יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות בעולם ובישראל, לדעתם יש לדאוג לכל בני המיעוטים, אולם מאידך, המסע גורם להם לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם האישי ועל מדינה ישראל. תחושת הסכנה – גדלה ואיתה גדלה גם הדחיה של הערבים: אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה), טוען כי אין לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות, שאין לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם לישראל, שכל הערבים צריכים לעזוב את מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל.
-
לינק
מאמר זה בוחן את תוצאות הלמידה המקושרות עם יישום של פורומים לדיון וכתיבה בבלוג תוך שימוש בפסבדונים בלמידה משולבת (Blended Learning). אף על פי שהאנונימיות או הסוואת הזהות משמשת כאסטרטגיית הוראה, שתוכננה כדי לגרום לתפוקה גבוהה יותר של כתיבה ולהפחתת החרדה בהוראת כתיבה פנים מול פנים, עד כה יש מעט מחקרים שחקרו האם אסטרטגיה זו מגבירה את תוצאות הלמידה בלמידה משולבת. מאמר זה מספק מסגרת מחקרית כדי להבהיר את העמדה של האנונימיות בהוראת הכתיבה. כך מזוהות שאלות מחקר הקשורות לתחום. המחקר מצא שמשימות של כתיבה מקוונת תוך שימוש בפסבדונים יכולות להיות אסטרטגיית הוראה אפקטיבית שגורמות להשתתפות מקוונת גבוהה יותר, בייחוד בקרב סטודנטים או לומדים שמהססים להשתתף במסגרת הכיתה ( Miyazoe, Terumi, and Terry Anderson).
-
לינק
תיאור המקרה שלפנינו עוסק בשני ימי זיכרון לאומיים: יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה הפלסטיני כפי שהם מצוינים בבית-ספר דו-לשוני בישראל, "צומח". יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים ביותר בבית הספר, והוא מגלם בתוכו את שיאו של העימות הלאומי בין שתי הקבוצות. מטרתה של עבודה זו לזהות היבטים של זהות לאומית הבאים לידי ביטוי במהלך הימים האלה ולבחון אם המפגש בין קבוצות הלאום בבית הספר מחריף את הקונפליקט ואת הפערים בזהות, או יוצר זהות דיאלוגית מורכבת יותר. בית הספר מעניק מקום לנרטיבים של שתי הקבוצות ולזהות הלאומית של שתי הקבוצות. על אף הקונפליקט בין הנרטיבים, יש תחושה של שותפות והיא מובילה לתקווה לחיי דו-קיום במדינת ישראל. אולם נראה שהקרבה מושגת על ידי הימנעות של הצד היהודי מדיאלוג משמעותי עם הצד הפלסטיני על הזהות הלאומית. לאור זאת עולה השאלה עד כמה, אפילו במסגרות כמו בית-ספר דו-לשוני, אפשר לקיים דיאלוג מסוג זה ( חביב-ברק, איילה, צבי בקרמן ויורם בילו).
-
לינק
במאמר הנוכחי טוענת פרופסור מיכל צלרמאיר כי מחקר פעולה מעניק למורה רווח משמעותי נוסף: סיפור מעניין על שינוי שביצע בעבודתו ועל מסע לגילוי עצמי שחווה בעקבותיו מנקודת מבטו. לנרטיב אוטוביוגראפי כזה יש חשיבות עצומה בבניית הזהות המקצועית של המורה. מחקר הפעולה של מורים הוא חלק ממשימה גדולה זו של בניית הזהות המקצועית שלהם. הוא מאפשר למורים בניית נרטיב אוטוביוגראפי, המאפשר את הצמיחה המקצועית שלהם. העיון והדיון בשני סוגי התיאוריות ( המחקרית והפדגוגית) מאפשרים למורה מחד גיסא להכיר עדויות מחקריות ומאידך לפרש עדויות מהפרקטיקה .
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין