כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי (סמדר בן-אשר).

מחקר זה נועד לבדוק את היקף הפעילות המחקרית של מורי מורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל, לבחון את עמדותיהם כלפי מחקר ואת הקשר בין מאפייניהם האישיים, מאפייני העבודה והעמדות שלהם כלפי מחקר לבין היקף פעילותם המחקרית. במחקר השתתפו 161 מורי מורים, שני ראשי מכללות ושני ראשי יחידות מחקר. הנתונים נאספו באמצעות שאלון אשר כלל שאלות סגורות ופתוחות וכן באמצעות ראיונות חצי מובנים. הממצאים מלמדים כי ההתפלגויות של מורי המורים בסוגים השונים של פעילויות המחקר שנבדקו מוטות שלילית; כי היקף הפעילות המחקרית שלהם מוגבל; וכי שיעור ניכר מהם לא ביצעו פעילות מחקרית כלשהי בשנתיים שקדמו לאיסוף הנתונים. נמצאו הבדלים בין המכללות בהיקף הפעילות המחקרית במגוון אינדיקטורים (פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, ערין מג'דוב).

הניסיון המקצועי בעבר ובהווה של מורי מורים משפיע על הדרכים שבהן הם תופסים את מהות הידע החשוב הנדרש למורה מורים, את הבעיות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי, את מוקד תפקידם בהכשרת מורי העתיד ואת האמונות והערכים האישיים שלהם. בניסיון מקצועי הכוונה למורי מורים אקדמיים שלא לימדו מעולם בבי"ס, מורי מורים שהם מורים מאמנים, מורי מורים דואליים (מורי מורים שלימדו בבי"ס טרם עיסוקם בהכשרת מורים) ומדריכים פדגוגיים. להבנת הזהות המקצועית של מורי המורים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסות אלה יש השפעה על דרכי הכשרת המורים ותוכניות ההכשרה, הקשר בין מוסד ההכשרה לבין בית הספר ועוד (Periera, F., Lopes, A., & Marta, M).

בתוכניות הכשרת מורים בעולם, בעיקר באנגליה ובארה"ב והיום גם בחלק ממדינות OECD נוספות ניתן לזהות שינוי לכיוון של נתיבי הכשרה מבוססי בית ספר (Tatto & Furlong, 2015), שצמחו כדי למשוך מגוון מועמדים להוראה וכהיענות לצרכים שונים של בתי ספר. כתוצאה מכך נוצרה שונות תפקידית על רצף הנע ממורי מורים המועסקים במוסדות ההשכלה הגבוהה בלבד ועד – העובדים רק בבית הספר ומתפקדים כמורים וכמורי מורים, להלן "מורי מורים בית-ספריים". מטרת הכותבים במחקר הייתה לבחון כיצד תופסים מורי המורים הבית-ספריים את תפקידם. החוקרים בקשו לבחון, תוך הקשבה לזווית הראייה של מורים אלה, מהם התביעות והגמולים של תפקיד דואלי זה וכיצד בתי ספר ומורי מורים יכולים לתמוך בלמידה המקצועית במסגרות פורמליות ובלתי-פורמליות של מורים אלה (White, E., Dickenson, C., & Weston, K).

מטרת המחקר הייתה לזהות תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם סטודנטים, ללמוד את מאפייניהן ולהבחין ביניהן. במחקר השתתפו 86 מורי מורים ממכללה אחת לחינוך שענו על שאלון מקוון. נערכו ראיונות חצי-מובנים לחלק מהעונים על השאלון. ניתוח הנתונים העלה שלוש תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם מתכשרים להוראה: 1) תפקיד מורה המורים הוא לסייע למתכשרים להצליח בלימודיהם; 2) תפקיד מורה מורים הוא להעצים מתכשרים ולסייע להם לצמוח; 3) תפקיד מורה המורים הוא לשרת כמתווך בין תיאוריה ומעשה (Leah Shagrir).

מספר הסטודנטים הצעירים מירושלים המזרחית שפונה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הולך וגדל. עוצמת התופעה בולטת על רקע העובדה שגם מספר התלמידים הנבחנים במבחני הבגרות הולך וגדל. גם במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין עולה מספר הסטודנטים האלה, ובשנים האחרונות כשני שלישים מתלמידי שנה א' במסלול הערבי הם צעירים וצעירות פלסטינים משכונותיה השונות של ירושלים המזרחית. מאמר זה מתאר תהליכים ייחודיים בסדנת "שוני ומגוון בחברה הישראלית", שמתקיימת מדי שנה לאורך סמסטר אחר במכללה. משתתפים בסדנה סטודנטים פלסטינים מירושלים המזרחית, שבשל מחסומי שפה אינם יכולים להשתלב בסדנאות המעורבות של סטודנטים יהודים וערבים, ועבודתם בקבוצה נפרדת מאפשרת להם שיח רבגוני ועשיר בשפה הערבית, שפת אמם. בסדנה שוחחו הסטודנטים על שאלות מהותיות לזהותם, לערכים ולחייהם. המאמר מביא מדברי הסטודנטים ודן במגוון סוגיות שעלו בסדנה (ח'נסאא דיאב).

השינויים אשר מתחוללים בשנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ובעולם מציבים במרכז השיח האקדמי את סוגיית מקומו של המחקר במכללות לחינוך. אף שקובעי המדיניות מייחסים חשיבות לפעילות המחקר במכללות, בפועל הפעילות הזו מועטה. נוסף על כך נשמעות טענות בדבר אי-התאמתו של המחקר ל'זהות הליבה' של מורי מורים – מעשה ההוראה. על מנת לבחון כיצד ה'חוקר' יכול להיות חלק קוהרנטי מזהותו של מורה המורים ולשקף את מהותו, נעשה במחקר שימוש במתודולוגיה המשלבת בין שיטות מחקר כמותיות לשיטות מחקר איכותניות (mixed methods) כדי לאפיין את זהותו של 'מורה מורים חוקר' (התכונות המיוחסות לו והפעילויות המצופות ממנו) בעיני מורי המורים. כמו כן נבדק אם יש הבדלים בין בעלי תפקידים במכללה לחינוך בתפיסת זהותו של 'מורה מורים חוקר' זה (אסנת רובין, רינה צדיק).

מאמר זה בוחן את מימושה של הזכות ל׳חינוך מותאם׳ מבחינה תרבותית בחינוך המיועד לאוכלוסייה הערבית בישראל, ובפרט את הזכות להשפיע על תוכני הלימוד במערכת הכשרת המורים הערבים. הדיון בחינוך לאוכלוסייה הערבית מתרחב במאמר מהמערכת הפורמלית למערכת הכשרת המורים הערבים, תוך התמקדות בשיח המשפטי. הדיון בזכות להשפיע על תוכני החינוך הוא, לטענתנו, דיון עקרוני בזכות לתרבות ובמידת החופש התרבותי שקבוצת המיעוט נהנית ממנו בבחירת הזהויות שלה ובקביעת הערכים שעל פיהם היא רוצה לחיות ולחנך את הדורות הבאים (אימן אגבאריה, יוסף גבארין).