המחנכת והמרכזת שרה אור מחט"ב בן צבי בפ"ת מתארת את ההתמודדות שלה ביצירת מרחב MOODLE לחינוך כיתה ח' בחט"ב בן צבי. את מרחב ה-MOODLE החדש שלה בנתה שרה אור בקיץ 2009 לאחר שנודע לה כי היא תחנך כיתה ח' . שרה הגיעה למסקנה , מניסיונה הקודם בסביבת המדעים שפיתחה בMOODLE כי אפשר ללמוד רבות על כל תלמיד עפ"י האופן בו הוא מבצע את עבודותיו , ומציג עצמו במרחב הוירטואלי. על מנת לתת מענה מיטבי לביטוי אישי וקבוצתי , היא בנתה במרחב הכיתתי שלה את המדורים הבאים המפורטים במאמר שלה שהתפרסם במקור בעלון MOODLE מנובמבר 2009.

מכון אבניים מציע למורים לא רק שיטה ללמידה ולשיפור עצמי המבוססת על ניסיונם המתועד של עמיתים, אלא גם תרבות מקצועית חדשה. "מורה", אומרת שבי גוברין, מייסדת ומנהלת מכו אבניים, "חייב לתפוס את עצמו כמקצוען. המורים הם קבוצה איכותית ומנוסה שצריכה להוביל את עצמה ולעמוד בראש השיח הפדגוגי בארץ". מתוך ההבנות הללו מפתחים באבניים כלים לחילוץ הידע המעשי של מורים. המטרות הראשוניות של המכון היו לתעד את הנעשה בכיתה, ולתת לידע הזה שפה. במשך הזמן פיתח המכון קשרים עם בתי ספר והחל לבנות ספרייה שמדפיה אינם מכילים ספרי תאוריה וסטטיסטיקה, אלא תיאורים מהשטח, מחיי היום יום של מורים. מרגע שהמורה כותב את תיאור המקרה יש עם מה לעבוד. מה שהתרחש לא נשכח, זה רשום. עכשיו אפשר לנתח את זה, לדבר על זה, ללמוד מזה". ?

בניגוד לבתי הספר בישראל , בתי הספר בארה"ב כבר עברו את שלבי הסטנדרטים במידענות והגיעו לשלב שבו תלמידי ביה"ס מתמודדים עם אסטרטגיות חיפוש שיטתיות ועיבוד ממצאי החיפוש. הנה לפנינו מערך חקר מידעני או מתווה מידעני לתלמידי ביה"ס תיכון בארה"ב המתמודדים עם חיפוש מושכל באינטרנט . רוב תלמידי בתי הספר התיכוניים מחוברים למאגרי מידע מקוונים אמיתיים כגון PROQUEST ואחרים. הם נדרשים לבצע הליכים שיטתיים של דליית מידע עפ"י מילות מפתח , לסנן את הממצאים מתוך המאגר המקוון , להעריך את הממצאים ולבדוק מחדש את אסטרטגיית החיפוש במאגר המידע . מתווה מידעני כזה מנחה את התלמיד שלב אחר שלב להתמודדות עם חיפוש והערכה במאגר מידע מקוון שהוא יותר איכותי מאשר מנוע חיפוש באינטרנט כגון גוגל.

מותו של פרופ' תיאודור סייזר לא יהרוג את הרעיון המהפכני שלו לעיצוב מחדש של בית הספר. פרידה מאחד מחשובי המנהיגים החינוכיים של דורנו. פרופ' תיאודור סייזר, אחד המנהיגים החינוכיים החשובים ביותר בדורנו, אולי החשוב שבהם, הלך לעולמו ב־21 באוקטובר 2009, בגיל 77. סייזר נוצח על ידי מחלת הסרטן, וגם, אולי, על ידי בית הספר. הרפורמה שניסה להנהיג – עיצוב מחדש (redesigning) של בתי הספר התיכוניים בארצות הברית – כשלה. סייזר נאסף אל רשימה ארוכה ומכובדת של רפורמטורים מובסים ( יורם הרפז) .

השילוב שבין סביבה מתוקשבת ופיתוח מיומנויות כתיבה של תלמידים בביה"ס היסודי מוצא לאחרונה ביטוי ביותר בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ . התלמידים בכיתה ו' , הלומדים בשיעורי הבעה , נדרשים להתמודד עם כתיבת כתבה עיתונאית , לערוך אותה בכלי תקשוב ולהעלות אותה בפורום של הכיתה. המורים דואגים ליצור למידת עמיתים סביבה כתיבת והפקת העיתון של התלמידים . יש גם בתי ספר יסודיים הדואגים להפעיל את התלמידים בפעילות מתוקשבת בה הם חוקרים את המאפיינים של עיתונים מודפסים מול עיתונים מקוונים. בסקירה הבאנו כמה דוגמאות ליוזמות מבורכות אלו.

אסתי דורון הביאה לידיעתנו וגם תרגמה מאמר מעניין באנגלית המונה 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020. ייתכן שחלק מהדברים נשמעים כמו "מדע בדיוני" אבל זה גם מה שחשבו על ספריו של ז'ול וורן, עד שההיסטוריה הוכיחה שהם כלל אינם בדיוניים. בהמשך מוצגת הרשימה כפי שתורגמה ע"י אסתי דורון מאנגלית. כך לדוגמא, מעבדות המחשב ייעלמו בגלל חיבור מחשבים ניידים לרשת אלחוטית ושיעורי הבית לא יהיו קיימים כי חלק מהלמידה תתבצע מהבית. למעשה כמעט לכל אחת מהתחזיות ברשימה יש כבר היום סימני תזזית של התחלת שינוי - גם אם לא מבצעים אותם הלכה למעשה.

ספרה השיטתי של פרופסור Maggi-Savin-Bade על למידה מאותגרת בעיות בסביבה מקוונת מעורר עניין רב במכללות ובאוניברסיטאות הבריטיות. הספר שיצא לאור ב2007 , זכה לאחרונה לביקורות טובות ומשמש את המרצים ומורי המורים ברחבי העולם. הספר מציג הלכה למעשה את פרקי תכנון למידה מאותגרת בעיות בסביבה ממוחשבת מנקודת מבט יישומית. הספר מציג כמה וכמה דגמים ודוגמאות להעברת קורס או שיעור מאותגר בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת ואינטרנט. אחד הפרקים בספר חשוב זה דן בסוגיות של הערכת הלומדים בשיטת ה-PBL בסביבה מקוונת.

המורים בבריטניה מתקוממים כנגד מבדקים לחידוש רישיון הוראה מידי 5 שנים. המבחן המעשי נועד לבדוק את יכולות וכישורי ההוראה של המורה הן מבחינת תכנון השיעור והן מבחינת העברתו. עפ"י ההצעה , מורים שלא יעברו את המבחן המעשי , לא יורשו לחזור וללמד בכיתה. ההצעה הועלתה ע"י משרד החינוך הבריטי ותת-השר האחראי לבתי הספר. איגודי המורים באנגליה מתנגדים בתוקף להצעה לרישוי חוזר וההתנגדות גם לדיון בפרלמנט הבריטי. אי השקט של המורים באנגליה נמשך בימים אלו נוכח הכוונה של משרד החינוך ליישם את מבחני הרישוי החוזרים כבר השנה.

באנגליה נערכים בשנתיים האחרונות כמה וכמה ניסויים ארציים לבדיקת התקפות של מערכות הערכה ממוחשבות בבתי הספר היסודיים. המאמר הנוכחי מתאר פרויקט ניסוי שנערך באנגליה ונועד לבדוק את היכולות של מורים בביה"ס יסודי לתכנן מבחן ממוחשב לתלמידי כיתות יסוד המתמודדים עם הקניית ורכישת מיומנויות קריאה. הניסוי הממוחשב על צגי המחשבים נערך בקרב תלמידים בגילאי 5-7 ( 1345 תלמידים מ26 בתי ספר). המערכת הממוחשבת להערכת יכולות קריאה נועדה להצביע על קשיי הקריאה של התלמידים והתקדמותם תוך ריכוז וניתוח מידע מסייע למורים על פרופילים של תלמידים מתקשים בקריאה. המטרה הייתה להכשיר את המורים לגבש תמונה מצב דיאגנוסטית על הפרופילים של התלמידים המתמודדים עם קריאה מונחית. ממצאי המחקר מלמדים כי הנחייה מתאימה יכולה לסייע לכך שהמורים עצמם יוכלו לתכנן במערכת הממוחשבת את כל שלבי הבדיקה הממוחשבת וניתוח התוצאות בגישת הערכה מעצבת. ( Marian Sainsbury and Tom Benton ).

אחוז התלמידים הזכאים לבגרות נמצא בירידה מתמדת על פי נתוני משרד החינוך. בשנה החולפת רק 44.4% מתלמידי התיכון השלימו בהצלחה את הבחינות - ירידה חדה של 5% בתוך עשור. את הנתונים המדאיגים האלה ניתן לייחס בוודאי לתקציבים מקוצצים, מורים פחות מנוסים ושורה של בעיות משמעת, אולם לדעתם של האדריכלים דינה אמר וקוריאל אברהם, גם לסביבה הבנויה יש השפעה מרחיקת לכת על הישגיהם של התלמידים. השניים, שותפים במשרד חיפאי מאז 1992, תיכננו יחד למעלה מ-20 מוסדות חינוך. בקרוב יתפרסם ספרם הראשון, "בית ספרי - דימוי, סביבה, אווירה" שסוקר את גוף עבודתם המרשים בתחום התכנון החינוכי.

בספרה החדש של ד"ר איריס מנור-בנימיני חמישה פרקים, חלקם עוסק יותר בשאלות תיאורטיות-עקרוניות, באחרים מושם דגש רב יותר על סוגיות מעשיות. כל פרק בספר מוצגים מקרים שמטרתם להבהיר ולהמחיש מושגים ועקרונות חשובים. כל המקרים מתבססים על מקרים של תלמידים במערכת החינוך. בנוסף, כל פרק מלווה בלוחות המהווים הצעה ליישום של עיקרון או של מיומנות. כל ההצעות פותחו על-ידי צוותים רב-מקצועיים ועבורם, ויושמו על-ידם בשדה. הספר הוא בעל ערך עבור אנשי חינוך, טיפול, רווחה ובריאות העובדים במערכות חינוכיות החל מגילך הרך ועד בגרות וגם אלו שעובדים בשירותי תמיכה נוספים כמו מערכות רווחה

מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה - לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009

התיאוריה שבבסיס המחקר המוצג היא "תזת האינטנסיפיקציה" המסנה להסביר תיאורטית את השתנות תנאי העבודה של מורים. הטעון הוא שלחץ על בתי ספר ועל מורים הולך וגדל כתוצאה מדרישות גבוהות של קובעי מדיניות ומצפיות חברתיות. ארבעת חקרי המקרה שנבדקו הראו שלא כל השינויים מתקבלים באותה מחויבות מצד המורים. המחקר גם הראה שאינטנסיפיקציה אינה רק הוספת שעות עבודה, עיסוק במספר גדול יותר של מטלות שונות, השתתפות בישיבות, עיסוק רב יותר בעבודה מנהלית וכדו'. אינטנסיפיקציה היא גם עומס עבודה במונחים של חשיבות הזהות המקצועית ופגיעה באני המקצועי, ביטחון עצמי ותחושת שליטה במקצוע. (Ballet K., & Kelchtermans, G.)

שוש אלחרר, המורה למדעים באורט ערד, מפעילה בצורה רציפה ושיטתית בלוג פדגוגי להוראה בכיתות המדעים בהם היא מלמדת בביה"ס. הבלוג משמש לתיעוד והמחשת תכנים שהיא מעבירה וכדף קשר לתלמידיה. מתוך עיון בבלוג חינוכי זה ניכרת ההשקעה של המורה בהמחשת התכנים והתהליכים בביולוגיה. הבלוג מלווה את השיעורים שהיא מעבירה בכיתה ומקל רבות על התלמידים בהבנת החומר. כמו כן , מסייע בלוג חינוכי זה לתלמידים להתכונן למבחן עפ"י הנחיות ממוקדות של המורה.

בשנים האחרונות מחוזות החינוך בארה"ב נוטים לעבור לשיטת ניהול מבוזרת יותר אשר מבוססת על צוותים הפועלים בהנחיה ובהשראה של מפקחים במחוז החינוכי. מחקר שנערך במדינת קוניטקט , בדק לאורך זמן עשרים וחמישה צוותי ניהול שפעלו עפ"י שיטת הניהול המבוזרת והגיע למסקנה כי הליווי והנחייה של מפקחי החינוך שניתנו לצוותי הניהול המחוזיים פחות אפקטיבי בהשוואה לליווי עמיתים בצוות הניהול עצמו ולעמיתים המסייעים בצוותי ניהול אחרים. כלומר, צוותי ניהול בחינוך ( הן בשכבת דרג הביניים והן מתוך מנהלי בתי הספר ) זקוקים יותר ללמידת עמיתים ופחות להנחיה או השראה ישירה של בעלי תפקידים . עוד נמצא כי הפעלת צוותי הניהול בצורה אפקטיבית תלויה בהגדרת ברורה של המשימות ואינה תלויה בגורמים בינאישיים ( Higgins, Monica; Young, Lissa; Weiner, Jennie; Wlodarczyk, Steven) .

מבט על שיטת הלמידה של בית החינוך אדם וסביבה בחינוך הלשוני. בית החינוך מפעיל 6 כיתות אם תלת-גיליות א-ג בהן פועלים הילדים ביחד כקהילה לומדת אחת. כל ילד לומד ע"פ קצב אישי, יכולת ועניין וההקניות נערכות בקבוצות גיל מעורבות ע"פ התקדמות אישית. למשל, ילדים קוראים בכיתה א' עשויים ללמוד בקבוצות הקניה עם ילדים בוגרים יותר. הילדים בקהילה נחשפים לחומרי למידה מגוונים ופועלים באופן עצמאי בתרגולים שונים בסביבה הלימודית. למרות זאת קיימות תוכניות לימודים ספיראליות מותאמות לגילאים השונים.

במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

מחקר חדש טוען כי שילוב משחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים בגני ילדים תורם רבות לאוריינות השפה והלשון של הילדים. המחקר שנערך בארה"ב ( ניו יורק וסאן פרנסיסקו ) מצא כי סביבה עתירה במחשבים עם משחקים וסרטי וידאו משפרת את יכולות אוריינות השפה של ילדי הגן ממשפחות של שכבות מצוקה. ילדי הגן שנחשפו למשחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים (מרשתות שידור ציבוריות -איכותיות) גילו יכולות שפה ולשון מפותחים יותר מאותם ילדי הגן אשר נמנעה מהם סביבת גירויים דיגיטאלית זו. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאי 2-8 שנצפו והוערכו בארבעים ושבע גני ילדים שונים ומגוונים. 400 ילדים נצפו במחקר במשך 10 שבועות. בין כלי המחקר התקפים היו : Phonological Awareness Literacy Screening, or PALS. ההבדלים בין הישגי ילדי הגנים שנחשפו למדיות דיגיטאליות ובין ילדים שלא נחשפו דיים היו מובהקים.

מהו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר - אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי". חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם , מספרי הסיפורים; ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות ( גבריאלה ספקטור-מרזל , רבקה תובל-משיח).

נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).

המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)