המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים. הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).

מנהיגות ממוקדת למידה חיונית לשיפור ההוראה והלמידה, ויש לה תפקיד משמעותי בשיפור הישגי תלמידים . על מנת שזה יקרה חשוב שבתי ספר יצרו מבנים ותהליכים שבהם ידע אודות תהליכי הוראה ולמידה נאסף, מעובד ומשמש בסיס לקבלת החלטות פדגוגיות. מטרת ערכה זו היא לאפשר התבוננות בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר בהשראת פרקטיקת ניהול שמקורה בחברת היולט פאקרד Hewlett-Packard) HP ).

המאמר טוען כי ההגות החינוכית של עידן הנאורות העמידה במרכזה שתי דמויות, הפוכות לכאורה. הדמות האחת היא של המחוקק כמחנך, כלומר מחוקק המופקד על מערכת חינוך שתכליתה לעצב את הרגליו ונימוסיו של הילד ולהתאימו לחברה אשר הוא חי בה. הדמות האחרת היא של המחנך כמחוקק, ולפיה תכלית החינוך היא למצות את מלוא יכולותיו "הטבעיות" של הילד כדי לכונן חברה אוטופית עתידית – חברה שתידרש בה הזדהות מוחלטת בין הפרט לבין הכלל. שתי התפישות הללו הפוכות לכאורה, אך מסקנתן היא זהה. בין אם המחוקק הוא המחנך, בין אם המחנך הוא המחוקק, תהליך החינוך נתפש כפעולה כוחנית של הפעלת סמכות ומרות.

המחבר כותב ביקורת על הספר "שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים" בעריכת גל פישר וניר מיכאלי. הכותבים בספר זה נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת מיטב חוקרי החינוך של ארצות הברית, ובקבוצה האחרת אנשי מעשה וחינוך ישראלים. שתי הקבוצות מנסות לתאר ולהציג לקוראים את השפעתן של רפורמות בחינוך. המחבר טוען כי חשיבותו של הספר הנדון בכך שהוא מביא בפני הקוראים הישראלים את המורכבות הגדולה הכרוכה בביצוע רפורמות, ובד בבד מציג תובנות מחקריות שעניינן התנאים הנדרשים להצלחת הרפורמות האלו.

הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

המחבר חושב שתהליך ההערכה צריך להיות כזה: שלצוות יהיה קל להשתמש בו; לא ידרוש עבודה רבה מדי!; התהליך יהיה פרוש באופן כזה שהילדים ייכללו בתהליך ההערכה ויידעו מה הצעדים הבאים שלהם; והתהליך יהיה גמיש, כך שאנחנו יכולים לאמץ אותו לתחומים שונים של ICT כאשר אנחנו משבצים אותו בתוך תכנית הלימודים. המחבר מציע שימוש בתגים כאמצעי להערכת הישגי הילדים בלימוד מיומנויות הנדרשות לפי תכנית הלימודים הלאומית.

הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.

דגם מומלץ ליחידת לימוד באינטרנט שפיתח ביה"ס מעונה בצפון הארץ. יחידת הלימוד עוסקת בנושא הסיפור העממי והמאפיינים שלהם תוך הפעלת התלמידים במטלות של עיבוד המידע ומיזוג מידע (חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקור מידע אחד או יותר כדי לצור ידע חדש) . היחידה הלימודית מתבצעת בכמה שלבי למידה : שלב ראשון- סיפורי משפחות, שלב שני- שיתוף ועיבוד המידע, שלב שלישי - לימוד סיפור עם ומאפייניו, שלב רביעי- תפקיד המספר, שלב חמישי- שלב היישום, הפעילות הלימודית כוללת הבניית מידע באמצעות שלבי הלמידה הבאים : פעילות אישית מרחוק, פעילות בכתה, רפלקציה אישית.

הרצאתה המקיפה והמרתקת של שלומית פרי ( מנהלת הספרייה לניהול , מדעי החברה וחינוך באוניברסיטת תל אביב ) בכנס Minerva 2011 . בין הנושאים הנסקרים בהרצאה : מאפייני שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי, סוגי רשתות חברתיות מדעיות, שיתוף מחקרי ורשתות חברתיות שיתופיות בתחומי המדע , מאפייני שיתוף בממצאי מחקר ופעילות רשתות חברתיות. בהרצאה נסקרת גם Medhodspace -רשת חברתית בנושא שיטות מחקר שמטרתה לאפשר במה לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר ( שלומית פרי).

מחקר זה חקר את ההשפעה של ידע קודם ואסטרטגיה של למידה שיתופית מתוקשבת על הישגי הלמידה האינדיבידואלית של תלמידי בתי ספר יסודיים. 204 תלמידי כיתה ד' השתתפו במחקר. התוצאות הראו שהתלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם ברמה גבוהה השיגו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר מאשר תלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם נמוך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית בעזרת מחשבים.

המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.

מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין בחינוך ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד. וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)

זהו מחקר תלת-שנתי שנערך באנגליה ועקב אחר מהלך הלמידה של מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה חד-שנתית לבעלי תואר אקדמי ובמהלך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם כמורים מתחילים. תכנון הוא חלק חיוני בבסיס הידע הדרוש למורים מתחילים(Calderhead, 1996 ). מתכשרים להוראה חסרים את הידע ההקשרי שיש למורים מנוסים. ללא ידע זה, וללא הבנה של תכנון כתחזית של אירועים/תגובות/ תשובות מראש, קשה לצפות את הדרכים בהן מה שתוכנן יתפתח בשיעור. הדבר מסביר את הדומיננטיות של מערכים כתובים ככלי בידי מורים מתחילים. הם לא מבינים כי התכנון הכללי, הקצר של מורים מנוסים מבטא את הידע הרב שיש כבר ברשותם(Leinhardt, 1988). הציפייה שסטודנט או מורה מתחיל מגיע לבית הספר כשהוא בעל יכולות תכנון גבוהות שגוייה, כפי שמראה מחקר זה ומחקרים אחרים. ככל שההתנסות הקונקרטית רבה כך יכול המורה ליצור טיפולוגיות, החוזרות ומשתנות כל הזמן, לצורך תכנון ההוראה (Mutton, T., Hagger, H., & Burn, K).

המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן. במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם - פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.

הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).

הכשרת מורים בארה"ב עומדת בפני עתיד לא בטוח, רוחות חדשות קוראות תגר על ההכשרה מבוססת-האוניברסיטה בגלל עלותה, מוקדיה, יעילותה, מבניה וצורותיה והאוריינטציה האידיאולוגית שלה. טווח הדגמים והמבנים החלופיים וכל המיצגים אותם הולך ורב. המחקר אינו החלטי באשר לכיוונים שיש לחקור, וקובעי המדיניות מתעלמים מהקריאות למומחיות ולמקצוענות. קואליציות מסורתיות של תומכים התפרקו ומורגשת היעדרותה של תמיכה פוליטית ומקצועית בהכשרה המסורתית. המאמר מזהה אתגרים העומדים בפני מערכת ההכשרה וקורא למורי המורים להוביל מאמצים לטיפול בצרכים אלה ( Imig, D., Weisman, D. & Imig, S).

קֶשֶב או תשומת לב הינו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב יכול להיות מופנה בשליטה וולונטרית אך קיימים גם גורמים המושכים קשב באופן אוטומטי (תנועה פתאומית, קול חזק). משאב הקשב המוחי מוגבל ואינו בלתי סופי. האדם אינו יכול להשתמש באותם משאבי קשב למספר מטרות בה בעת, השקעת קשב במטרה אחת גוררת התעלמות קשבית ממטרה שנייה (לא ניתן גם לקרוא וגם לכתוב בו זמנית). מערכת הקשב רגישה מאד לגירויים חיצוניים (רעש, צבע, תנועה, גודל וכו' ) ולצרכים אישיים (רעב, עייפות, ציפייה, מוטיבציה וכו') ולכן כאמור מוטית לעתים לפעולה שלא בכוונה מודעת, קיים מאבק מתמיד על הזכות לקשב!. ( מאיר בוכנר).

מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד מתוקשבת של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית. המחקר העריך יחידה מתוקשבת של למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).

הסוגיה של הקניית המיומנויות הנכונות ללומדים במאה ה21 ממשיכה לעורר עניין במערכות חינוך בעולם ( וגם בישראל). לאחרונה פורסם סקר מומחים יותר שיטתי בארה"ב בו התראיינו מעל 100 מומחי חינוך וניהול לגבי המיומנויות שיש להקנות כיום ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות. הסקר נערך ביוזמת .University of Phoenix . הרוב הגדול של מומחי חינוך ומומחי ניהול סבורים שהמיומנות החשובה ביותר שיש להקנות לסטודנטים כיום היא חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות ושאילת שאלות ( 67%). במקום שני ניתנה עדיפות למיומנויות של נגישות מידע וידע , לניתוח והסקת מסקנות ולמיזוג ידע ומקורות מידע , כלומר סינתזה של מקורות מידע ( 37% ).

להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).

חומרי למידה מהווים מקורות חשובים מאד לצורך קבלת החלטות חינוכיות לגבי תכנון סביבות ללמידת מדעים. כדי להיות ערוכים להתחלה טובה, וליכולת מעורבות בפעילויות התלמידים בלימוד מבוסס חקר במדעים,(Inquiry based science ) פרחי הוראה בבית הספר היסודי, צריכים לעבור השתלמויות והכשרות לימודיות, איך להשתמש בחומרי הלמידה באופן יעיל. עד עכשיו נערכו מחקרים בודדים, שבדקו איך פרחי הוראה בבית הספר היסודי שעברו השתלמויות והכשרות לימודיות , התאימו את חומרי הלמידה, כדי לשקף חמש תצורות הכרחיות של הוראה בשיטת חקר ברפורמה של החינוך המדעי בן זמננו ( Forbes, Cory T) .