ב-2013 יזם משרד החינוך רפורמה שתאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים לבתי ספר ציבוריים רשמיים הקשורים לזרם חדש במערכת החינוך: זרם החינוך החרדי-ממלכתי. בבתי ספר חרדיים-ממלכתיים, מצופה מהתלמידים ללמוד את כל תוכנית הליבה, המקבילה לזו הנלמדת בבתי ספר ציבוריים אחרים, ובכלל זה מקצועות חילוניים כמתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. מחקר זה בחן כיצד קבוצה של בתי ספר חרדיים העניקה לגיטימציה לרפורמה חדשנית זו, שהחוק אינו מחייב לאמצה.

טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי האמריקאי ניסו להשיב על שאלה זו. לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

מחקר זה בוחן האם וכיצד מדיניות זכויות היוצרים של אוניברסיטאות בבריטניה מטפלת בסוגיות הקשורות בחומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים. כדי להבין את גישת האוניברסיטאות לנושא, בוצע ניתוח תוכן של 81 גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות. המדובר בסוגיות כגון: בעלות על חומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים ודברים הנאמרים בכיתה; זכויות לסיים חוזה; וזכויות של מי שאינם חברי סגל. בוצעו קרוס-טבולציות עם קבוצת המשימה ועם גילה של מדיניות זכויות היוצרים. ב-90% מהמקרים המדיניות מטפלת באופן גלוי בחומרי לימוד. מספר קטן יותר של אוניברסיטאות (77%) דורשות בעלות על חומרי לימוד פנימיים מאשר על חומרי לימוד מקוונים (84%). רק 20% מטפלות בזכויות על דברים הנאמרים בכיתה, 46% מטפלות בזכויות של מי שאינם מועסקים ו-44% מטפלות בזכויות לסיום חוזה. עם השנים, המדיניות נעשית ליברלית יותר ויותר. מומלץ כי אוניברסיטאות בבריטניה יעבדו עם סגל אקדמי כדי לטפל בסוגיות מפתח בזכויות יוצרים באופן שיאזן בין הזכויות של שני הצדדים. זהו המחקר האמפירי הראשון של גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות בריטיות בעניין בעלות על חומרי הוראה ועל חומרי לימוד מקוונים.

מורים מכירים במשך עשורים את החשיבות של שימוש במסמכים של מקורות ראשוניים שיעזרו לתלמידים להבין היטב את האירועים ההיסטוריים. הודות למשאבים כמו אתר ספריית הקונגרס, למורים יש גישה חסרת תקדים לאלפי מסמכים. שימוש במשאבים אלה מקימים את ההיסטוריה לחיים, וחושף את התלמידים למגוון פורמטים ומבנים של טקסט. בטור זה, ניתנות דוגמאות עבור מורים כיצד לשלב מסמכים של מקורות ראשוניים באמנות השפה (Bates, David, 2017).

נכון כי מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי בחיינו, אבל תמיד נשאלת השאלה: אולי יש שחקנים יעילים נוספים בענף איחזור המידע בתחומים מוגדרים יותר כגון רשתות חברתיות? דבר הנסיין: ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע (כגון תמונה, לינק, וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום, ביחס לרשת חברתית מסויימת (כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ואחרים). התוצאות מאורגנות היטב בלוח התצוגה המאוחד של Social Searcher, אך הרלבנטיות שלהם נמוכה למדי בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל (גם בגרסת החיפוש המתקדם וגם בגרסה הרגילה) וגם במנוע החיפוש BING (המצטיין באיסוף ובאינדוקס פוסטים מפייסבוק) (עמי סלנט).

פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

במחקר חדש שנערך בארה"ב נמצא שביצועי סטודנטים שלמדו מנהל עסקים באופן פרונטלי היו טובים יותר מביצועיהם של אלו שלמדו באופן מקוון. חוזקות ההוראה הפרונטלית התגלו כאשר נבחנו יכולות אנליטיות וכמותניות אך כאשר נבחנה יכולת כתיבת טקסטים, נמצא יתרון בלמידה מקוונת. במהלך השנים האחרונות, מספר הקורסים המקוונים המוצעים על ידי מכללות ואוניברסיטאות גדל. אף איכות הקורסים השתפרה באופן משמעותי. אוניברסיטאות רבות מציעות תכניות מקוונות לתואר ראשון ושני ויש צורך לבחון האם הישגי הסטודנטים טובים יותר כאשר הם לומדים באמצעות מתודת הוראה פרונטלית מאשר באופן מקוון.

תאוריות למידה שונות מנסות לענות על השאלה: כיצד לומדים יכולים לתפקד כמורים של עצמם? כשמודבר בפרחי הוראה, העתידים להכין את דור המחר ולנווט בעולם שטוף טכנולוגיות ומאגרי מידע, למידה עצמית נהיית יעד רלוונטי מתמיד. עם זאת, יש לזכור שהצבת יעד של למידה עצמית במוסד אקדמי אל מול לומדים שמאחוריהם למידה מסורתית רבת-שנים ואל מול מרצים המורגלים בהוראה מעל הקתדרה אינה פשוטה כלל ועיקר.

חשיבותה של הגיאומטריה, כענף מרכזי במתמטיקה וכאבן יסוד בתחומי המדע והטכנולוגיה ובחיי היום-יום, אינה מוטלת בספק. עם זאת, מקצוע זה נחשב לקשה גם ללומדיו וגם למלמדיו. אסופת המאמרים בספר זה מציגה את פניה המגוונות של הגיאומטריה ואת אפשרויות היישום של נושאים גיאומטריים בהכשרת מורים ובהוראה בבית הספר. הספר מציג תמונה רחבה ורבגונית של תחום הגיאומטריה, החל מהוראתו בגן הילדים וכלה בשימוש בכלים טכנולוגיים לקידום ולפיתוח החשיבה הגיאומטרית. הספר בוחן את היחס למקצוע הגיאומטריה, מציע כלים ופעילויות חקר לפיתוח כישורים גיאומטריים, מציג דרכים להתמודד עם הקשיים בלמידת המקצוע וחושף את הקוראים ליופיו של התחום. יותר מכול, הספר מחזק את המודעות לחשיבות המחקר ואת תרומתו לשיפור למידת הגיאומטריה והוראתה.

ספר חדש בהוצאת מופ"ת: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית.

נשירת מורים מהוראה מתרחשת בשיעורים גבוהים במערכות חינוך רבות בעולם. בניגוד למחקרים רבים אחרים אשר בבחינת התופעה התמקדו במורים, המחקר המתואר במאמר זה מבקש לבטא את נקודת מבטם של מנהלי בתי הספר. מנהל בית ספר הוא הממונה הישיר על המורה, ולכן מהווה גורם חשוב ביותר המשפיע על התפתחותו המקצועית של המורה ועל תחושת הרווחה שלו. המחקר מתמקד בבחינת שלושה היבטים בתפיסות המנהלים את הנשירה של מורים מהוראה: מניעים המובילים מורים לעזוב את המקצוע, דרכי ההתמודדות של מנהלים עם תהליך הנשירה של המורים, עמדותיהם של מנהלים באשר לדרכים לצמצם את תופעת הנשירה. המחקר מבוסס על ראיונות עם שמונה מנהלים ועל סקר שנערך בקרב מדגם לא מייצג של 126 מנהלים. הממצאים מצביעים על תפיסה דו-ממדית של הנשירה מהוראה. הממד הראשון הוא הנשירה הגלויה, קרי עזיבה פורמלית של המקצוע: מנהלים תופסים אותה כתופעה שלילית ובלתי-רצויה אם מורים איכותיים מבקשים לעזוב את המקצוע, ולעומת זאת כתופעה חיובית אם מורים בעלי כישורים ומוטיבציה נמוכים מבקשים לעשות כן. הממד השני הוא הנשירה הסמויה, קרי העסקתם של מורים שאינם מתאימים למקצוע ההוראה אך נאחזים ב"חומת המגן" של הקביעוּת. במקרים כאלה הפתרון הוא מציאת הסדרים פרטניים בתוך בית הספר וניעוּת (מוביליוּת) תכופה של מורים בין מוסדות חינוכיים.

המאמר בוחן כיצד בתי הספר בארה"ב מתמודדים עם קהילות שבהן יש אוכלוסיות מגוונות מבחינה דתית המבקשות שמערכת החינוך המחוזית תכיר בזכותן לחגוג את חגיהן. לשם כך, מועצות בית הספר מתמודדות עם מערך מורכב של החלטות לגבי האופן שבו יש לאזן את החגים הדתיים כדי לתרום לזהות האישית והמשפחתית. ועליהן להתאים את לוח שנת הלימודים לחגים הדתיים של תושבי הקהילות (Ted Purinton and Vicki Gunther, 2012)

חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

ישנן שלוש טעויות נפוצות בהבנת תיאוריית החינוך המוסרי של אפלטון, לפיהן: 1. אפלטון הוא הוגה "אינטלקטואלי", במובן זה שהוא טוען כי התנהגות מוסרית נרכשת אך ורק באמצעות לימוד וידיעה תיאורטיים של הטוב, בניגוד לתרגול מעשי או לחיקוי של דמויות מופת. 2. אפלטון הוא אליטיסט הסבור כי רק חלק מהאנשים, המלכים-פילוסופים, מסוגלים להגיע לידיעה של הטוב, ולכן רק הם ראויים לשלוט בחברה – תפיסה הנוגדת את ערכי השוויון והדמוקרטיה. 3. תיאוריית החינוך המוסרי שלו נשענת על תורת הצורות שלו: מטפיסיקה ביזארית שאדם מודרני יתקשה מאוד לקבל או להאמין בה. מטרתו של מאמר זה היא להפריך את שלוש הקביעות האלה שהביאו לזניחתו של אפלטון בתחום התיאוריה של החינוך המוסרי בעידן המודרני, באופן שיוכיח אי אפלטון יכול וצריך להיות רלוונטי למחנכים גם בימינו.

מדעי הרוח נמצאים במשבר בישראל ובעולם כולו: מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח נמצא בירידה תלולה וכתוצאה מכך מבוטלים קורסים רבים, ולעתים אף נסגרות מחלקות שלמות. משבר זה משקף בין השאר את ערכי החברה המערבית הקפיטליסטית המודרנית ואת סדר העדיפויות שלה, ובראשם הצלחה כלכלית ותועלת מעשית. ואולם, האם באמת אין כל תועלת מעשית במדעי הרוח? האמנם ניתן להסתדר בלעדיהם או שמא הם יכולים למלא תפקיד שאין בכוחם של מדעי הטבע ומקצועות לימוד אחרים למלא? מאמר זה משרטט את תרומתם הייחודית של מדעי הרוח, וטוען כי רק הם יכולים לספק משמעות והנחיה מוסרית, עניינים שאף חינוך אינו שלם בלעדיהם.

מחקר זה מבוסס על תצפיות וראיונות עם שתי מורות שלימדו במשותף ערבית ועברית בבית ספר דו-לשוני בישראל. המחקר עומד על מאפייני ההוראה במשותף בכלל ועל אלה, שנדרשו לחינוך הדו-לשוני בפרט ומדגיש בעיקר את השינוי שחל אצל כל אחת מהמורות כתוצאה מתהליך ההוראה במשותף. מחקר זה מתמקד בהוראה במשותף כתהליך התפתחותי בלימוד השפה של תלמידים בגיל הרך. המחקר מספק תובנות לגבי האופן שבו מורים במשותף מתגברים על אתגרים בתהליך ההוראה במשותף, שוקלים מחדש תפיסות קודמות בנוגע להעברת השפה, מתאמים ביניהם את הוראת השפה ומתמודדים עם פערים המשמעותיים בניסיונם המקצועי והאישי.

עד כמה עיצוב הפנים של בית הספר תורם להישגים ולרווחתם של התלמידים? לפי כתבה שפורסמה באתר הארץ, התשובה היא: באופן משמעותי. כדי להדגים את הטענה, מובא סיפורו של בית הספר היסודי אלראזי ביישוב טמרה בגליל המערבי. לדברי מנהלת בית הספר, סמאח עואד, "המסדרונות, המבואות והרחבות הם מקומות המעבירים את התלמיד מחוויית למידה פרונטלית ומסורתית, שבה הוא פסיבי, לחוויית למידה משמעותית שבה הוא הופך לאקטיבי, יוזם ואחראי. מימשנו את החזון החינוכי שלנו והקמנו בבית הספר מרחבי למידה חוץ־כיתתיים".

במאמר דעות זה שהתפרסם בעיתון "הארץ" טוען הכותב, מרצה בכיר לחינוך במכללה האקדמית קיי, כי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2018 הראה כי רפורמת הלמידה המשמעותית לא באמת יצרה שינוי. לדבריו, אסור להסיק מכך כי יש לחזור להוראה שמרנית שבמרכזה שינון צייתני של חומר ופליטתו במבחנים סגורים הבודקים את יכולתו של התלמיד לכוון לתשובה נכונה אחת: תשובתו של המורה. במקום זאת, חיוני לשמר את המעורבות האישית של כל התלמידים בלמידה (ולא רק המצטיינים או הצייתנים שבהם), את העניין והסקרנות שלהם בנלמד, את תחושת האוטונומיה לבטא את כישוריהם ויכולותיהם ואת תחושת המסוגלות והחשיבה היצירתית והביקורתית. מטרתה הראויה מערכת החינוך אינה להעביר חומר לתלמידים פסיביים ולהכינם להצטיינות במבחני המיצ"ב או הבגרות.

היכן מתבצע החינוך היעיל והחשוב ביותר? בבית הספר? לא לדעתו של פיטר גריי, פסיכולוג אבולוציוני ומרצה בכיר לפסיכולוגיה בבוסטון קולג'. לטענת גריי, החינוך הטוב ביותר מתבצע דווקא במשחקים בשכונה ללא השגחת מבוגרים, משחקים שבהם לומדים הילדים כישורים חברתיים שונים שעתידים לסייע להם בחייהם יותר מכל חומר שנלמד במערכת החינוך הרשמית או בחוגים שונים. אלא שבחמישים השנה האחרונות הצטמצם מאוד מספר השעות שהילדים מבלים במשחקים בשכונה או בתחביבים שונים, במטרה לפנות מקום לשעות לימודים ארוכות יותר, להכנת שיעורי בית רבים ובחוגים בפיקוח מבוגרים. הורים רבים בימינו חוששים להתיר לילדיהם לצאת החוצה ולשחק עם ילדים אחרים הרחק מהבית וללא השגחה, וכך הסתיים לו תור הזהב של המשחק החופשי: אותה תקופה במחצית הראשונה של המאה העשרים שבה כבר לא נדרשה עבודת ילדים אך המגמות שתוארו לעיל, כמו גם ההתמכרות לבהייה בודדת במסכים (שאותה גריי אינו מזכיר), עדיין לא תפסו את מקומן.

מאמר זה בוחן את מצב ההשכלה והתעסוקה של צעירות וצעירים ערבים החל בבית הספר התיכון, עבור בלימודים האקדמיים וכלה בצעדיהם הראשונים בשוק העבודה, ומנסה לאפיין את השינויים שהתרחשו בתחומים אלו בשנים האחרונות ואת הבעיות הקיימות בתחומים אלו כיום. הפרק בנוי באופן כרונולוגי: הסעיף הראשון יעסוק בהשכלה תיכונית, הסעיף השני – בתוצאות מבחני הפסיכומטרי, ולאחר מכן ייבחנו ההבדלים בין המגזרים והמגדרים בתחומי הלימוד באקדמיה, ונתוני התעסוקה והשכר של כל קבוצה. החלק האחרון יסכם את התוצאות העיקריות וידון בצעדים האפשריים לשיפור המצב בעתיד הקרוב.

סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים בדפוסי הכתיבה של חוקרים ומרצים. המחקר, המתואר במאמר מבוסס על ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. ראיונות אלה בחנו כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות המידע וכיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע. המאמר מספק תובנות חשובות על הקשר שבין טכנולוגיות מידע לכתיבה באקדמיה.

המחקר נערך באוגנדה ובו התבקשו מורים להעריך את הערכות ההוראה של מנהלים וסגניהם. במחקר השתתפו 934 מורים , 95 מנהלים ושני מפקחים. הנתונים נאספו באמצעות סקר, ראיון ותצפיות. ממצאיו תואמים למחקרים אחרים (Orenaiya, et al., 2014, Phillips, et al., 2014) ולפיהם הערכות מורים מעצבות ומסכמות הן בעלות תפקיד משמעותי בקידום איכות ההוראה, אך אינן מתבצעות בצורה מקצועית דיה.

תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית, ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .

בשנים האחרונות המחקר על אודות חוסן תופס תאוצה. הניסיון להגדיר חוסן נעשה באמצעות הגדרות מדיסציפלינות שונות: כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ולאחרונה גם הגדרות מתחום הגנטיקה. אולם עדיין אין בנמצא הגדרה מכלילה. רוב ההגדרות מציינות את מקורות החוסן כנשענות על ההיבט האישי, הביולוגי, הסביבתי או שילוב של סך הגורמים או חלקם, וכן על סט של מושגים נלווים כמו: חוסן נפשי, חוסן קהילתי, וחוסן חברתי לאומי. העיסוק בתחום החינוך בנושא חוסן ערכי במדינת ישראל לא זכה עדין לדיון מקיף, אי לכך אציג בדו"ח סקירה המנסה להציג באופן מקיף את המושג, תוך התייחסות לנכתב על כך בספרות התיאורטית.

מודל "הלמידה האקטיביסטית" בסמינר הקיבוצים משלב תאוריה ומעשה, פיתוח תודעה ואקטיביזם, דיון בכיתה ומפגש חינוכי מחוצה לה. מודל זה בנוי על קורס אקדמי מלווה, המעניק לסטודנטים בכיתה ידע ושפה תיאורטיים בנושאים כגון צדק חברתי, הפרטה, רב-תרבותיות, מגדר, קיימות, נוער בסיכון, הדרה ועוד. חלק מהקורס בנוי כסדנה שבה הסטודנטים מביאים תיאורי מקרה, דילמות חינוכיות ומידע על הארגונים שהם פועלים בהם ותפקיד המרצה-מנחה הוא להרכיב את המשקפיים התיאורטיים על המעשה החינוכי.

הגדרת הכותבים: הוראה מצוינת מוגדרת כהוראה המובילה להתקדמות משופרת של תלמידים. זוהי הוראה אפקטיבית המובילה להישגים בעלי השפעה על הצלחת תלמידים בעתיד. הסקירה מתייחסת לשלוש שאלות: שאלה ראשונה: מה הופך הוראה למצוינת? – להוראה מצוינת שישה מרכיבים: • ידע תוכן פדגוגי, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • איכות ההוראה, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • אקלים כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים • ניהול כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים • אמונות מורים, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים • התנהגויות מקצועיות, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים.

המחקר בוצע על ידי קבוצת מומחים לתכניות לימודים מאוניברסיטת בר אילן אשר התבקשו לעצב תכנית לימודים חדשה ללימודי יהדות בבית ספר תיכון באוסטרליה. מונחים על ידי השאלה "מהו הפרופיל האידיאלי של בוגר בית ספר יהודי?", החוקרים ביקשו ליישם מספר תאוריות הקוראות לשיתוף פעולה בבניית תכניות לימודים, תוך שימת דגש על שילוב קולם של התלמידים בתהליך. בדיונים אודות בניית תכנית הלימודים החדשה השתתפו מורים לחינוך יהודי, נציגי מועצת תלמידים, מומחי תכניות לימוד ונציגים של ועד בית הספר.

לא ניתן לחמוק מהגלובליזציה. עם זאת, המערכת הכלכלית והפוליטית הזו מציבה אתגרים קשים, בעיקר בדמות פערי השגשוג בין חלקו הצפוני ובין חלקו הדרומי של כדור הארץ. פערים אלה משמרים את הטענות נגד הגלובליזציה כמערכת כלכלית עולמית יציבה ומאוזנת. מאמר זה מטפל בכמה מהמחלוקות הנוגעות לגלובליזציה וחושף כמה מן האתגרים המיוחדים שהגלובליזציה מציבה בפני גידולם וחינוכם של תלמידים כך שיהפכו לאזרחים פעילים שיכולים להביא בחשבון שיקולים גלובליים. אחת משאלות המפתח שמציב המאמר היא בצלמו של מי נוצר אותו אזרח גלובלי?

המחקר מבקש להבין בצורה טובה יותר את התהליך של תכנית לימודים לאומית בקנה מידה גדול במונחים של אסטרטגיות היישום שבהן השתמשו, תפקידה של הרפורמה, והקוהרנטיות של תכנית הלימודים כפי שנתפסו בידי בעלי העניין האחראים על הבניית תכנית הליבה הלאומית בפינלנד. גוף מחקרי גדול לגבי רפורמה בית-ספרית מראה שגורם מכריע מרכזי עבור האפקטיביות של רפורמה בתכנית הלימודים הוא הדרך שבה הרפורמה מייושמת. בהתאם לכך, יישום רפורמה בתכנית הלימודים גורר תמיד תרגום של הרעיונות החדשים לפרקטיקות חינוכיות חדשות, הכרוך בתהליכי הענקת מובן מורכבים אצל המעורבים (Pietarinen, Janne; Pyhalto, Kirsi; Soini, Tiina, 2017).

דוח זה מבקש לעסוק במושג יושרה במחקר ולבחון את יישומו הפרקטי. נקודת המוצא שלו היא שישנם שינויים רבים שחלים בעשייה המחקרית ושזו נתקלת באתגרים רציניים הנוגעים ליצירת תנאים לקידום יושרה במחקר ולפיתוח סטנדרטים גבוהים של התנהגות מחקרית. הדוח מציע מספר המלצות למוסדות המחקר ולחוקרים להתמודד עם אתגרים אלה ולחזק מנגנונים לתיקון עצמי של התנהלות בלתי אתית במחקר.

מחקר בחינוך משתמש בטווח רחב של מסורות אפיסטמולוגיות הנובעות בחלקן מהטווח הרחב של הבעיות הנחקרות. בעוד שמגוון זה עשוי להיחשב כיתרון לתחום, הוא גם גורם לחוקרים העובדים בתוכו להיות חשופים לחלוקה בין אלה שכדאי להקשיב להם לבין אלה שעל "משתמשי-קצה" להתעלם מהם. אותם אנשים וקבוצות המתעניינים בתוצרי המחקר החינוכי, כגון קובעי מדיניות וספקי שירות, מצפים במידה הולכת וגוברת שממצאי המחקר יהיו נגישים, וייתרמו לשאלות הנוגעות לרב גוניות של "מה עובד". תחת אילוץ זה, תהליכי מחקר המספקים פרטים על מורכבותן של הבעיות החינוכיות, וטבעם הזמני, החלקי והמקרי של הפתרונות, נוטים להידחות כמורכבים יתר על המידה ובלתי נגישים. המגוון האפיסטמולוגי במחקר החינוכי מציג גם אתגרים עבור קליטה של מתכשרים להוראה במקצוע. המחברים מתארים חלק מאתגרים אלה בדיון לגבי מגוון אפיסטמולוגי במחקר בחינוך. הם גם מתארים הבדלים באופן שבו מסורות מחקר מבנות בעיות חינוכיות. הם טוענים שחציית גבולות אפיסטמיים היא תנאי הכרחי לפרקטיות החינוכיות של מורים ושל אלה המתכוננים להצטרף לשורותיהם (Hayes, Debra; Doherty, Catherine, 2017).

בישראל המדען הראשי במשרד החינוך אמון על אישור ההיבטים האתיים של מחקרים הנערכים בשדה החינוכי. כרגולטור, המדען הראשי נדרש לבדוק בקשות רבות של חוקרים המבקשים היתר לאסוף נתונים בקרב תלמידים וצוותי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר. העומס של הבקשות הוביל מהלך של הרחבת מעורבות המוסדות האקדמיים בבדיקה ושל דיון בהיבטים האתיים של מחקרים בתחום החינוך באמצעות ועדות אתיקה מוסדיות. פעילות הוועדות מוסדרת בחוזר מנכ"ל עה/9(ב) שפורסם במאי 2015. על פי הנחיות המדען הראשי של משרד החינוך, יש לצרף לבקשות להיתר לביצוע מחקר המוגשות לו המלצה מטעם ועדת האתיקה המוסדית. איסוף מידע שאינו מתלמידים או על אודותיהם ב-15 מסגרות חינוכיות לכל היותר אינו מחייב אישור מטעמו, וניתן להסתפק באישור של ועדת האתיקה המוסדית ושל מנהלי המסגרות החינוכיות שבהן המחקר נערך. כמו כן, הנחיות המדען הראשי ממליצות שוועדת אתיקה מוסדית תתמנה על ידי ראש המוסד, ויכהנו בה לא פחות משישה חברי סגל, ובהם משפטן, פסיכולוג, איש חינוך ואנשי סגל בכירים המייצגים דיסציפלינות רלוונטיות למחקרים הקשורים לשדה החינוך. הנחיות אלו עוררו את הצורך של מכון מופ"ת כמו גם של המכללות להוראה להקים ועדות אתיקה מוסדיות (עינת גוברמן, רינת ארביב-אלישיב).

לפני שמתחילים בפעילות ספורטיבית, יש לעשות מתיחת שרירים – קביעה זו מקובלת על מתאמנים רבים, חובבנים ומקצוענים, ובכלל זה מורים ותלמידים של חינוך גופני. המתיחות נתפסות כחלק קבוע והכרחי מהחימום לפני הפעילות ובמשך שנים רבות נחשבו למסייעות בשיפור ביצועים ולמונעות פציעות. בנוסף לכך מיוחסת למתיחות יכולת לזרז את ההתאוששות ולצמצם את הסיכון להופעת כאבים – הן כעבור כמה שעות הן בלילה שלאחר הפעילות.

"אחרי אושוויץ, כתיבת שירים היא מעשה ברברי", טען ההוגה היהודי-גרמני תיאודור אדורנו. בפרפרזה ניתן אולי לומר כי אחרי אושוויץ, הוראת היסטוריה היא מעשה קשה ביותר, שבמידה רבה נועד לכישלון, ודאי בישראל אשר בראשית שנותיה הדחיקה את השואה ולעתים אף התנכרה לסיפוריהם של הניצולים. מאז משפט אייכמן בראשית שנות השישים השתנתה הגישה, וכיום הוראת השואה בישראל נשענת במידה רבה על סיפורי ניצולים, באופן שהופך את הלומדים למעין עדים בעצמם; גישה זו מודגמת במובהק בטיולים למחנות ההשמדה בפולין, שם מאזינים התלמידים לסיפורי הניצולים באתרים שבהם התרחשו הזוועות.

מחקר זה בוחן מתודה חדשה לפיה מורים חונכים משתמשים בסרטוני וידיאו קצרים ככלי להנחיית מורים מתחילים בחינוך מיוחד. סרטונים אלו ניתנים לצפייה בזמן הנוח למורים המתחילים כך שהשימוש בכלי אינו מוגבל לזמן מסוים. באופן זה התפתחותם המקצועית של מורים מתחילים מבוססת על כלים נגישים יותר וידידותיים למשתמש מאשר כלים שהשימוש בהם תלוי בזמן ומקום.

המאמר מוקדש לאופן בו מורים מתחילים מדווחים על התפתחותם כמנהלי כיתה ובחינת האמצעים המסייעים לשיפור מתודות ניהול כיתה. המחקר מעלה שגורמי ההשפעה העיקריים לשיפור יכולות ניהול כיתה הם תכניות הכשרה, תמיכת אנשי צוות בית הספר וניסיונם של המורים המתחילים. התועלת הגדולה ביותר נבעה מצפיית אנשי צוות בית הספר בשיעורים והדרכת המורים המתחילים תוך ציון מתודות חלופיות לניהול כיתה. כמו כן, מורים דווחו שלמידה מטעויותיהם דרך תהליך של ניסוי וטעייה סייעה להם רבות. באמצעות אימוץ כלים אלו, מורים מתחילים יכולים לשפר את האופן בו הם מנהלים כיתה בשלב מוקדם של תהליך ההתמקצעות.

מבקר המדינה מנה את תוצאותיה השליליות של העסקת עובדי קבלן במערכת החינוך. שרי חינוך וחברי כנסת הבטיחו פעמים רבות לצמצם את התופעה ואף לבטלה. ובכל זאת, מספרם של מורי הקבלן ממשיך לגדול בהתמדה. הגורמים לכך: משרד האוצר המבקש להקטין את הוצאות המדינה והורים המבקשים כי ילדיהם ייהנו מיום לימודים ארוך אך אינם מתעניינים כיצד משלמים למורים המעבירים את שיעורי ההעשרה.

סקירה זו עוסקת בהכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה מתמקדת בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תוכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תוכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ועל מנהלי בתי ספר.

מחקר זה בוחן אמונות של מורים עתידיים בנוגע לוודאות ידע אודות הוראה. אמונות אלו בעלות השפעה על האופן בו הם תופסים ומשתמשים במקורות ידע אודות חינוך ופרקטיקות הוראה. כתוצאה, מחברי המאמר קוראים למורי מורים לסייע למורים עתידיים בפיתוח חשיבה ביקורתית ויכולות אפיסטמיות נוספות כגון הבנה, בחינת הסברים והגעה לידע חדש באופן ביקורתי.

מאמר זה מביא חלק מממצאי מחקר איכותני רחב יותר שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט של אחת המחברות, המתייחס לראיונות עם 34 מורים בישראל, שמתוכם 12 מורים עזבו באופן זמני או קבוע את משרת ההוראה (ינון, 2014). המאמר מפרט את סיפורי החיים של ארבעה מהם בכל הנוגע להחלטתם לעזוב את המקצוע ומחלץ תובנות הנוגעות לאופן שבו יש לחקור את התופעה של נשירת מורים ולהתייחס אליה בתוכניות להכשרת מורים.

תקציר מנהלים זה דן ברמת ההתמקצעות של מורים מקצועיים בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. משום שהוראת מקצועות בבתי ספר יסודיים אינה ברמה מספקת, סקרו מחברי התקציר ארבע מערכות חינוך מצטיינות על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את רמת ההוראה בארצם. הדגשת חשיבות מומחיותם המקצועית של מורים על ידי מנהיגים חינוכיים רלוונטית לכל חלקי מערכת החינוך, החל מהכשרת המורים, דרך פיתוח תכנית הלימודים וחומרי הדרכת מורים ועד לדרישות מן התלמידים לפתח הבנה מעמיקה של החומרים המקצועיים.

פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

מחקר זה בוחן את ההתנהגויות של גננות העובדות עם ילדים בגילאים 4 עד 6 בהקשר לזכותם להשתתף בפעילויות בגן. בהקשר זה, נחשפו הדרכים השליליות והחיוביות שבהן הגננות מיישמות את זכותם של ילדים להשתתף. בנוסף לכך, יישום הזכות להשתתף הוערך ביחס לדרישות להשתתף. הנתונים על 15 גננות שנצפו בקורס "חוויה בגן" הושגו מתיקיהן של גננות לעתיד. זאת ועוד, 64 שעות של תצפית על כל גננת נרשמו על ידי שתי גננות לעתיד במשך שמונה שבועות. הנתונים המשקפים את התנהגויות הגננות בסביבה החינוכית נותחו תוך שימוש בטכניקות ניתוח תיאוריות. תוצאות המחקר העלו 144 מקרים חיוביים ו-505 מקרים שליליים של 15 גננות במונחי הדרישות האלה. נצפה כי כמה מהגננות מחשיבות התנהגויות מרוכזות-בילד ודמוקרטיות, כמו גם את משאלות הילדים ודעותיהם – ופועלות בהתאם. בנוסף לכך, גננות הפגינו התנהגויות שליליות בעיקר בנוגע לדרישות להשתתף.

למרות קריאות להרחיב את החינוך הקדם-יסודי בארצות הברית (עד גיל חמש), עדיין עולות שאלות לגבי תוצאותיו לטווח בינוני וארוך. עורכי המחקר הנוכחי השתמשו במטה-אנליזה של 22 מחקרים ניסויים (experimental) וכמו-ניסויים (quasi-experimental) באיכות גבוהה שנערכו בין 1960 ל-2016. נמצא כי בממוצע, השתתפות בחינוך הקדם יסודי מובילה להפחתה סטטיסטית מובהקת בהצבה במסגרות של חינוך מיוחד (d = 0.33 SD, 8.1 percentage points) ובהשארת כיתה (d = 0.26 SD, 8.3 percentage points) ומעלה את שיעור המסיימים את החינוך העל-יסודי (d = 0.24 SD, 11.4 percentage points). תוצאות אלה תומכות באפקטיביות של החינוך בילדות המוקדמת בהפחתת הוצאות הקשורות בחינוך ובקידום רווחת הילד.

הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.

עד לפני שנים ספורות נדיר היה למצוא מורים וגננות יוצאי אתיופיה, וגם אם המצב השתפר מעט עדיין ניתן לומר בהכללה כי בני העדה מודרים מהעשייה החינוכית. זאת, במערכת ציבוריות שמדיניותה הרשמית מתיימרת לחתור לשוויון, הכלה ופלורליזם. מאמר זה בוחן את השתלבותם של צעירים יוצאי אתיופיה במערכת ההכשרה להוראה, וכן את השתלבותם כמורות וכגננות במערכת החינוך באמצעות סיפוריהן של מורות וסטודנטיות להוראה.

מחקר זה מנסה לבדוק את השפעת תכנית "אקדמיה-כיתה", תכנית חדשה בהכשרת מורים, על התפתחותם המקצועית של הסטודנטים, מנקודת מבטם. המחקר בוחן את ההשפעה של תכנית ההכשרה החדשה על יחסי הסטודנטים עם המורים המכשירים, המדריכים הפדגוגים ותלמידי בית הספר. אוכלוסיית המחקר הינה 32 סטודנטים שנה ג' הלומדים במכללת סכנין המתנסים שלושה ימים בשבוע בבתי ספר סמוכים (Assadi, Nabil; Murad, Tareq, 2017).

המחויבות לכונן מערכת של הכשרת מורים "המובלת על ידי בתי הספר" באנגליה, אשר הוכרזה בידי ממשלת הקואליציה ב-2011 ונשמרה בנוקשות לאחר מכן, ייצגה פרידה מרחיקת לכת מסוגים קודמים של עמיתות בהכשרת מורים ראשונית. ב-2014, הממשלה כוננה "סקירה של הכשרת מורים ראשונית", בהובלתו של מנהל בית ספר יסודי, סר אנדרו קרטר. דבר זה נתן אות להכרה בהכשרת מורים כ"בעיית מדיניות", במונחים של מרילין קוכרן-סמית. הדוח, שפורסם בתחילת שנת 2015, היה מגוון יותר ממה שניתן היה לצפות, אף על-פי שמספר מתחים עמוקים הופיעו בקריאה אנליטית צמודה יותר; ארבעה ממתחים אלה דומים לאלה שהוגדרו בעבר על ידי קוכרן-סמית ושניים הם מופעים חדשים. מאמר זה מזהה ודן במתחים אלה כפי שהם מופיעים בסקירה של קרטר ומקשר אותם לדיונים רחבים יותר אודות הקשרים בין הוראה, הכשרת מורים, עדויות ומחקר, ותהליכי קביעת מדיניות בחינוך (Mutton, Trevor; Burn, Katharine; Menter, Ian, 2017).

בספרו "אין מידה לאדם" הראה המדען האמריקאי סטיבן ג'יי גולד בצורה משכנעת כי אין הגדרה מוסכמת ואובייקטיבית של אינטליגנציה, וכי גם לא ניתן להגיע להגדרה כזו שתהיה רלוונטית ומועילה בכל התחומים ובכל ההקשרים. בהתאם לכך, לא ניתן גם לקבוע שיטת מדידה מוסכמת ואובייקטיבית של אינטליגנציה. עם זאת, למרות חוסר האפשרות להגדיר ולמדוד אינטליגנציה, מערכות חינוך רבות, ובכללן זו הישראלית, מפעילות מסגרות מיוחדות לתלמידים מחוננים. מאמר זה סוקר את השינויים שחלו בתחום איתורם של ילדים מחוננים באירלנד, אשר הרחיבו את הגדרת המחוננות כך שתכלול גם יכולות כגון חשיבה יצירתית, מנהיגות, הצטיינות באמנויות ויזואליות וביצועיות, יכולות פסיכומוטוריות, כישורים מכניים וכן יכולות ספציפיות בתחומים כאמפתיה, הבנה וניהול משא ומתן.

מאמר זה סוקר מחקרים שבחנו כיצד תלמידים על הרצף האוטיסטי חוו תהליך מעבר לבית ספר חדש. מחקרים אלו בחנו את צרכי וקשיי התלמידים בעת המעבר או את התמיכה שניתנה לתלמידים והתועלת שעלתה מסיפוק סוג תמיכה ספציפי. ממצאי המאמר כוללים תיאור הקשיים שחווים התלמידים, הוריהם ומוריהם לצד דרכי הפעולה המשמשות לתמיכה בתלמידים והוריהם במהלך המעבר.

הורים לילדים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות מדווחים על מתח רב יותר מאשר הורים לילדים שאינם חווים קשיים דומים. מתחים אלו מחמירים עקב אי שביעות רצון משירותי בית הספר, בעיות בשיתוף ההורים בפעילויות בית הספר ובעקבות צורך ההורים לספק הגנה הורית לילדיהם. מטרת המחקר לבחון האם טכניקות מיינדפולנס יכולות להפחית מתחים הנוצרים בקרב ההורים בנוגע להתנהלות בתי הספר ומסגרות החינוך המיוחד. מיינדפולנס, המכונה גם מודעות קשובה או קשיבות, היא תהליך של הסבת תשומת לב מכוונת המלווה בתגובות לא שיפוטיות והתמקדות בחוויה המתפתחת בזמן הווה. תהליך זה כולל טכניקות רבות ומגוונות המשמשות להורדת רמות לחץ.

מחקר זה בוחן את השפעתם של קשרים סביבתיים ומערכות יחסים על האופן בו מורים עתידיים לחינוך מיוחד משקיעים בעבודתם בקורס הוראה קלינית. מידת מעורבות הסטודנטים בקורס מתבטאת בכמות הזמן שהם הקדישו ללמידת הקורס, אופן קבלת החלטותיהם וקצב התפתחות הלמידה שלהם. אחד הגורמים החשובים ביותר שנמצאו כמשפיעים על מידת ההשקעה של סטודנטים בעבודה הקלינית הינו יצירת קשר טוב עם המורה המנחה.

מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.

חקר מקרה זה בוחן כיצד שני פרויקטים של סיפור דיגיטלי של מועמדים להוראה שנוצרו בקורסים לשיטות אוריינות הפכו לגלוי את חזונם המתפתח וניתן למיקוח של הוראה ולמידה. הסיפורים הדיגיטליים נוצרו כדי להראות ולתאר את כיתות האוריינות העתידיות שלהם. תוך שימוש בניתוח מטאפורי, החוקרים חשפו מטאפורות מרומזות של סטודנטים ושל מורים הקיימות בכל אחד מהסיפורים הדיגיטליים של מועמדים להוראה. במטאפורות אלה ניתן לראות בבירור את המתחים בין האופן שבו מועמדים להוראה חזו את תפקיד המורה ואת תפקיד הסטודנט לבין האופן שבו הם מתייחסים למודלים בולטים של חינוך כולל מודלים תעשייתיים ומודלים של חקירה (Tammi R. Davis,Jackie Sydnor,Sharon Daley &Linda Coggin, 2017).

מאמר זה עוסק בשאלה: כיצד מדיניות דיגיטלית יכולה לסייע בסיפוק צרכי הלמידה של מבוגרים הנמצאים בשוליים מבחינת גישה לאינטרנט ולשירותים דיגיטליים? המאמר מבוסס על תיאור מקרה של אדם המתקשה בכל הקשור לגישה דיגיטלית למידע, בעקבותיו מציעות החוקרות לקובעי מדיניות דיגיטלית לשקול בחיוב מתן סיוע בלמידה דיגיטלית. סיוע זה יכול להתבטא בהשקעה בחדרי מחשב ציבוריים, הנחיה בלמידה דיגיטלית ואף הפחתת דמי האינטרנט החודשיים.

מאמר זה בוחן את הטענה לפיה המעמד הלשוני המיוחד של ערבים ישראלים, שהוא תוצאה של מדיניות לשונית מכוונת, מהווה מכשול משמעותי בפני נגישותם ללימודים אקדמיים. הטענה היא, כי מדיניות זו מתעלמת מנקודת הפתיחה הנחותה של אוכלוסייה זו ומהקשיים שבתי הספר הערביים מתמודדים עימם. אף שהמחברת אינה טוענת, כי מדובר במדיניות שמכוונת נגד האוכלוסייה הערבית, הטענה היא, כי היא נובעת מחוסר הבנה או מחוסר רגישות לבעיותיה של קבוצת המיעוט הערבי וכי השלכותיה הן משמעותיות. בשל נקודת הפתיחה השונה של התלמידים הערביים דרישת המוסדות להשכלה גבוהה לשליטה גבוהה באנגלית של המועמדים יוצרת אי-שיוויון ניכר בסיכויי קבלתם למוסדות אלה. הניתוח שבוצע במחקר זה מראה, כי סיכוי הצלחתם של תלמידים אלה לעמוד בדרישות הסף באנגלית נמוכים משמעותית מסיכוייהם להצליח בשני מקצועות בגרות אחרים, היסטוריה ומתמטיקה. כן הוא מראה, שתנאי הסף המתייחס לבחינת הבגרות באנגלית מהווה חלק מהפער בנגישות להשכלה גבוהה של יהודים וערבים.

מאמר זה מבוסס על סקר שבו השתתפו מורי מורים מאנגליה, סקוטלנד ואירלנד ושבחן את עמדותיהם של מורי מורים באוניברסיטאות בנוגע לצרכי הלמידה המקצועית שלהם ואת הפעילויות השונות, שנדרשות למימוש צרכים אלה. המאמר מצטרף לכתיבה מועטה יחסית, העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורי מורים ועומד על המאפיינים המיוחדים של תהליכי הלמידה של קבוצה זו כפי שמתוארים מנקודת מבטם האישית. תהליכי הלמידה המקצועית נבחנים לאור מגמות של אקדמיזציה, מדידה ודירוג ביצועים של מוסדות אקדמיים וגם תוכניות להכשרת מורים.

המאמר מציג מחקר-עצמי של קבוצת סטודנטים לדוקטורט בחינוך, שחקרו את צמיחת זהותם כחוקרי הכשרת מורים תוך כדי לימודים לתואר השלישי במסגרת קבוצת תמיכה שהקימו. המחקר העצמי נמשך שנה במטרה לבחון כיצד ההשתתפות בקבוצה תורמת לצמיחת זהויותיהם כמורי-מורים חוקרים. התמיכה ההדדית באה לידי ביטוי בהעלאת זוויות ראייה חדשות אל מול נתוני המחקרים , האזנה לניתוחים של כל אחד, קריאה והערות על טיוטות, ותיקוף או מתן אישור לערך של המחקרים. הם גם פתחו הבנות משותפות בדבר המורכבויות של הכשרת מורים ושיתופיות במהלך הדיונים הרפלקטיביים שלהם שהתמקדו בקישור המחקר והשיתוף לפרקטיקה כמורי מורים.

בעשורים האחרונים גדל העניין בחקר התפתחות מקצועית של מורי מורים, אולם רוב המחקרים הם מחקרים מקומיים המציעים תובנות בנושא במדינות שונות. חרף הצורך הגדל בחילופי מידע בנושא, מיזמים מחקריים משווים בין-לאומיים עדיין מועטים. אחד הממצאים שעלה בכמה מחקרים הוא שינוי המיקוד האישי של מורי מורים מתחילים מיכולות ניהול כיתה ליכולות של צמיחה כמורה וכאדם, והתמקדות בבירור המשמעות של המעבר מתפקיד של מורה לתפקיד של מכשיר מורים או "מורה מסדר שני". מורי מורים מנוסים צריכים להתמודד עם לחץ מוסדי לעמידה בסטנדרטים גבוהים, לבצע מחקרים ולהצליח במכרזים ובהשגת מענקים. מחקרים הצביעו על השונות בסוגי למידה בהתפתחות מקצועית של מורי מורים החל מלמידה פורמלית ולא-פורמלית ועד פעולות דליברטיביות לקידום יכולות אישיות, השתתפות במחקרים אקדמיים, בסמינרים ובסדנאות, קבלה ומתן משוב מחברי צוות ופעילויות אישיות וקבוצתיות המקדמות התמקצעות. מן המחקרים עולה העיסוק במחקר כפעילות חשובה ביותר בהקשר של התפתחות אישית וחדשנות הוראתית (Van der Klink, M., Kools, Q, Avissar, G., White, S., & Sakata, T).

מאמר זה מוקדש לבחינת אמצעים לעידוד תלמידים בבתי ספר על-יסודיים ללמוד מדעים. מחבריו מצאו שבעקבות עבודה ניסויית במעבדה, גדל העניין שהביעו תלמידים בלימודי מדעים. לפיכך, עבודה ניסויית במעבדה יכולה להוות תוסף חשוב בחינוך מדעי. לפי החוקרים, כאשר תלמידים עוברים ללמוד בבית ספר על-יסודי, פוחת העניין שהם מביעים בלימודי המדעים. יש לעודד את אותם לעסוק בנושאים מדעיים הנוגעים לחיי היום-יום, למשל שינוי אקלים וטיהור מים, משום שהדבר מגביר את המוטיבציה שלהם ללימוד המקצועות המדעיים.

ב-2012 חלה מהפכה בחינוך המדעי בארה"ב, במסגרתה בוצע מעבר לפדגוגיה אקטיבית ומרוכזת בתלמיד. במקום לימוד תיאורטי ומופשט, נעשה מאמץ להקנות מובן לתופעות יומיומיות המוכרות לתלמידים מחייהם. מהפכה חינוכית זו הגדילה את הרלוונטיות של השיעורים, ולכן גם את המוטיבציה של התלמידים. ד"ר תום ביאליק, מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הציג בכנס שנערך במכון ויצמן כלי חינמי המאפשר למורי מדעים ליצור ביחד עם תלמידים מודלים מדעיים המעניקים מובן לתופעות.

ישנם הבדלים אינדיבידואליים הן בטמפרמנט והן במוטיבציה. הם מתבטאים למשל במה שנתפש כמתגמל ומה כמאיים, למה ניתן להתקרב וממה יש להתרחק. על אף הבדלים אלו, קיים ידע מועט בספרות המחקרית אודות היחסים בין טמפרמנט ומוטיבציה וכיצד יחסים אלו מתבטאים בסביבה חינוכית. מחקר זה בוחן כיצד אספקטים שונים של טמפרמנט, כלומר רגישויות לגמול ועונש, מנבאים את המטרות אותן מנסים התלמידים להשיג ביחס ללמידה וביצוע.

מאמר זה דן בסוציאליזציה אקדמית כהיבט מסוים של השפעת הורים על הישגי ילדיהם בבית הספר. בעוד הקשר בין השפעות ההורים על חוויותיהם והישגיהם של ילדים בבית הספר נחקר רבות, טרם נדונה בספרות המחקר השאלה כיצד עמדות ההורים כלפי חוויותיהם שלהם בבית הספר משפיעות על חינוך ילדיהם. במאמר נבחנים היחסים בין סוציאליזציה אקדמית וביצועי תלמידים בבית הספר לצד השלכותיהם של יחסים אלו על תפקיד מערכת החינוך אשר מייצרת ומשכפלת אי שוויון חברתי.

מאמר זה מתאר כיצד הגדלת מעורבות ההורים בתהליכי הלמידה תורמת להתקדמות הלמידה במסגרת בית ספרית. החוקר וצוות ביה"ס שסייע במחקר עודדו את מעורבות ההורים בלמידה הן במסגרת בית הספר והן בבית. כתוצאה, ההורים למדו להכיר את חוזקות וחולשות ילדיהם ודרכים לסייע להם בלמידה. נמצא שעל אנשי חינוך לערב הורים בתהליכי הלמידה של ילדיהם לא רק בביתם אלא גם במסגרת פעילויות בית הספר.

מעורבות ההורים בחינוך הילדים, ובכלל זה הסביבה הביתית שהם יוצרים, היא הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים: 33%. זוהי השפעה גדולה הרבה יותר מאשר גורמים כאיכות בית הספר (7%) או איכות המורים (13%). עם זאת, מעורבות ההורים משפיעה בדרכים מפתיעות. המרכיב המשפיע ביותר במעורבות ההורים הוא העברת מסר לילדים כי הציפיות מהם גבוהות. מרכיב זה מהווה 87% מהשפעתם הכוללת של ההורים על הישגי ילדיהם. פיקוח ההורים על הכנת שיעורי הבית אינו משפר את הישגי הילדים. ככל שההורים מהדקים את הפיקוח, כך יורדת המוטיבציה של הילדים להכין את השיעורים. לשיחות בין הורים לתלמידים על הנעשה בבית הספר ("מה למדתם היום?") יש השפעה קטנה על הצלחת הילדים. מעורבות ההורים בפעילויות בית-ספריות שונות אינה משפיעה על הישגי ילדיהם. לסיכום, תפקידם של ההורים הוא לסייע לילדיהם לפתח מוטיבציה פנימית להשקיע, להתמיד ולהצליח, לעורר בהם סקרנות ולהעניק להם אהבה ותמיכה. במקום לתפקד כשוטר, על ההורה לעודד את ילדיו באופן יומיומי להפנים את חשיבות הלימודים, ההקרבה והעבודה הקשה. על המורים והמנהלים לכבד את ההורים ולחלוק עמם את הציפיות הגבוהות שלהם מהילדים.