מחקר זה מציג הוכחה של רגשות הנוכחים בסביבות מקוונות, ונתונים אמפיריים המציעים שנוכחות רגשית עשויה להתקיים כאלמנט בסיסי בקהילה מקוונת של חקירה (Cleveland-Innes, Martha and Campbell, Prisca, 2013).

ממצאי המחקר משנת 2005 מלמדים כי סוגיית האינטאקציה בלמידה מתוקשבת היא הרבה יותר מורכבת מאשר אנו חושבים. נמצא כי נוכחות הוראתית, תורמת לאימוץ גישה מעמיקה ללימודים ושאינטראקציה בלבד, איננה מקדמת גישה מעמיקה ללימודים. קורסים A,B שיש בהם נוכחות הוראתית קטנה ביותר אם בכלל, אינם מראים נטיה לשיפור ובמידה מסויימת, אפילו ירידה בקידום למידה מעמיקה ומשמעותית. אינטראקציה ונוכחות עשויים לגרום ליצירת מצב בו חולקים ומאתגרים רעיונות דרך סוגיות ביקורתיות, אך זה לא יוצר באופן ישיר, נוכחות קוגניטיבית או סיוע ללימוד מעמיק. רמות גבוהות של לימוד תלויות פחות בכמות האינטראקציה מאשר באיכותה. מכאן, נוכחות חברתית יכולה להיות תנאי מקדים הכרחי אך לא מספיק, ליצירת קהילת חקר ולעודד גישות רציניות ומעמיקות של לימודים. הממצאים מצביעים על כך שאינטראקציה פשוטה, ללא מבנה ומנהיגות, איננה מספקת. יש צורך בנקודת מבט עשירה יותר מבחינה איכותית של האינטראקציה ( D. Randy Garrison, Martha Cleveland-Innes ).