טכנולוגיות מידע ותקשורת, שהן הרכיב העיקרי של הלמידה המקוונת, מאפשרות אמצעים חלופיים של גישה לחומרי למידה מבוססי רשת המרכיבים את תוכן הלמידה המקוונת. אולם, חומרים אלה יכולים לסייע לספק התנסות חינוכית טובה רק אם הם מתוכננים בקפידה, דבר הנכון במיוחד עבור אנשים בעלי קשיים בלמידה מטקסטים או בעלי לקויות למידה אחרות (כגון דיסלקציה). המכשול העיקרי ללמידה עבור אנשים אלה נובע בדרך כלל מן הצורה שבה מסופקים חומרי הלמידה מבוססי הרשת. תוך שימוש בהנחיות מהספרות הרלוונטית, מאמר זה מספק רשימת תיוג המעריכה את הדרגה שבה חומרי למידה מבוססי רשת לוקחים בחשבון את הצרכים של אנשים בעלי מוגבלויות, בייחוד אלה הסובלים מדיסלקציה (Radovan, Marko; Perdih, Mojca, 2016).