יותר ויותר מורים מתחילים נכנסים למקצוע ההוראה עם ביטחון עצמי רב יותר לגבי יכולותיהם להשתמש בטכנולוגיות תקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה המסורתיים. החוקרת האוסטרלית פרופסור Louise-Starkey בדקה את החשיבה שלהם והגיעה למסקנות אחרות. במחקרה בדקה כיצד מתחוללים תהליכי החשיבה של המורים החדשים בעידן התקשוב בבתי הספר , כאשר העוגן התיאורטי להשוואה ולמחקר הוא המודל של שולמן משנת 1987 ("ידע אינו יכול להיות מועבר באופן מילולי מהמורה לתלמיד, אלא הלומד הוא שותף פעיל בתהליך בנית הידע החדש. לפיכך התלמידים פעילים בעת הלמידה. חלק ניכר מעבודתם מתרחש בקבוצות קטנות") . באמצעות ניתוח של כמה וכמה מקרים אותם בחנה Louise-Starkey היא הגיעה למסקנה כי המורים המתחילים מוכנים אמנם היום לשלב את המחשב בהוראה אך בעיקר על מנת להעביר ידע מהם לתלמידים , כלומר תפיסת עולם הפדגוגית לא השתנתה ולא רואה את תהליך ההוראה כתהליך מצמיח של קהילת לומדים עפ"י המודלים הפדגוגיים המתקדמים יותר.

המחקר המתואר במאמר חקר התנסויות של ששה מורים מתחילים בעלי יכולות דיגיטאליות במהלך שנת העבודה הראשונה בבית ספר תיכון. נבדקו הגורמים המקדמים והמעכבים שילוב של טכנולוגיות דיגיטאליות בהוראה. הממצאים מצביעים על כך שההקשר משפיע על יכולת המורים המתחילים ליישם את הידע והניסיון שלהם בתחום זה בהוראה. הגורמים המשפיעים הם: מדיניות בית הספר ומבנים המעודדים ומאפשרים נגישות לטכנולוגיות דיגיטאליות, עידוד מורים מתחילים לפתח את תחושתם כסוכני שינוי ותמיכה של מורים חונכים בעלי מומחיות פדגוגית וידע רלוונטיים. תמיכה במורה המתחיל בעל הידע בתחום הטכנולוגי צריכה לכלול: הכרה בחשיבות של בניית תחושה של פעילות, ובדיקת הדרך בה הטכנולוגיות משולבות בתהליך הלמידה. על מורים ותיקים הרואים במורים מתחילים אלה "מושיעים דיגיטאליים" ומצפים לפעילותם בתחום לתת להם טיפוח מקצועי ותמיכה ( Starkey, L).