158 סטודנטים לטיפול בילד ובנוער ולהוראה בישראל דיווחו על רמות נמוכות של תקשורת עם הוריהם ועל רמות גבוהות יותר של קשרים חיוביים עם עמיתים (peers). בנוסף לכך דיווחו הסטודנטים על מעורבותם בהתנהגות מסוכנת ובחוויות של חיפוש-זהות כאשר היו בגיל ההתבגרות. לממצאים יש השלכות יישומיות להכשרת סטודנטים, מפני שהם מרמזים כי כדאי לשים דגש על קישור מתמשך ועקבי בין חוויות אישיות ובין התפתחות אישית