המחברים טוענים שזהו הזמן הקריטי עבור הפסיכולוגיה החינוכית כשדה מחקרי למקד מחדש את תשומת הלב שלה בבסיס ההוכחה לגבי תרומתה להכשרת מורים. תוך בחינה מחדש של המלצות הוועדה החמש עשרה של APA Division בארה"ב, האחראית על בחינת התפקיד של הפסיכולוגיה החינוכית בהכשרת מורים (Anderson et al., 1995), המחברים מציינים שורה של שינויים חיוביים בקורסים של הפסיכולוגיה החינוכית עבור פרחי הוראה. לאחר מכן, המחברים מזהים ודנים בשלושה אתגרים מיידיים עבור הפסיכולוגיה החינוכית כעת: 1) העברת המסר לגבי הרלוונטיות של המחקר בפסיכולוגיה חינוכית לקהילת החינוך הרחבה, 2) פיתוח יחסים שיתופיים עם עמיתים בתכניות להכשרת מורים שתומכות בשיח המקובל ובחזון המשותף של הכשרת מורים אפקטיבית, ו-3) תיעוד הדרכים שבהם הקורסים לפסיכולוגיה חינוכית עושים שינוי בפרקטיקה של מורים שעברו את שלבי ההכשרה (graduating teachers) ובניסיונות החינוכיים של תלמידיהם . המחברים מסכמים את הצעות המופנות לאתגרים אלה.( Helen Patrick, Lynley H Anderman, Paige S Bruening, Lisa C Duffin).