הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

למידה מתוקשבת שונה במהותה מלמידה פנים-אל פנים ומחייבת מתודולוגיות שונות לחלוטין להערכת תהליכי הלמידה. המאמר בוחן את ייחודיות הלמידה המתוקשבת ומציע לשלב מתודולוגיות מדעיות מחוץ לחינוך על מנת להעריך קורסים מתוקשבים ולמידה מתוקשבת. כך לדוגמא, טוענת מחברת המאמר, כי יש מקום ליישם את מתודולוגיית ניתוח המערכת (System analysis) כעוגן שיטתי להערכת למידה מתוקשבת. המאמר, מציע הצעות מעשיות לתכנית פעולה לשילוב הערכה ללמידה מתוקשבת וממליץ לתת משקל גבוה יותר להיבטים קוגניטיביים של הלמידה המתוקשבת בשיטת ההערכה שננקטה (Ellen Mandinach)