ד"ר שרה האופטמן מהחוג לספרות במכללת אחווה מציינת במאמרה שלושה מדדים אשר הם הבסיס לשיטתה ל"הוראה מיטבית של תחום הספרות". א. יישום התיאוריה של "תורת הספרות" לאור תפיסתו של הרשב ( 2000) את "המבקר הפלורליסטי". ב. שימוש מושכל בכלים של הטכנולוגיה המודרנית בזיקה ל"פדגוגיה החדשה" ( Porter, 1999, Hodoroiwicz, 2000 ). ג. שקילת אלטרנטיבות בתכנון מערכי הוראה, Berliner, 1991) Cushing & Hartman , 2001). השיטה יושמה בקרב 16 סטודנטים בעלי תואר B.A בספרות שהגיעו למכללת "אחווה" מאוניברסיטאות שונות במסגרת הכשרת מורים לחט"ב. באמצעות כלי המחקר הכמותיים והאיכותניים, על פיהם נבחנו עבודות הסטודנטים וייחסם אל שיטת ההוראה, ניתן היה לראות שיפור מובהק במדד הראשון והשלישי שהוצגו לעיל, וכן שביעות רצון ותחושת הישגיות גבוהה שהשתקפה בראיונות. בכל הנוגע למדד השני , השיפור שנצפה היה אטי ומסויג והוא בא לידי ביטוי בעיקר בסיום תהליך הלמידה. כללית ניתן לומר כי הסטודנטים שיקפו בעבודותיהם ובדבריהם את התחושה שהם רכשו כלי הוראה ותובנות ספרותיות ופדגוגיות , שיאפשרו להם להיות "מורים טובים" לספרות.

מחקר זה בוחן מודל, שפותח עבור סטודנטים המתכשרים להוראת הספרות ואשר נועד לשילוב טכנולוגיות להוראת הספרות בכתה. המודל התמקד בפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים תוך שילוב של כלים דיסציפלינאריים, כלים מתודיים-דידקטיים וכלים טכנולוגיים. ממצאי המחקר מלמדים על תרומתו של מודל זה לאוכלוסיית המחקר, 16 סטודנטים בעלי ב.א., שלמדו לקראת תעודת הוראה בספרות. הממצאים מצביעים על הישגים משמעותיים בתוצרים של הסטודנטים, כאשר נתבקשו להציע שני מערכי הוראה מתוקשבים לשיר או לסיפור מתוך תכנית הלימודים. ראיונות המחקר מעידים גם על שיפור מובהק סטטיסטית בתרומתו של המודל לביטחון העצמי של הסטודנט ולתפיסה המקצועית של הוראת הספרות. מסקנות המחקר שופכות אור על השאלה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים להסתייע בטכנולוגיה במהלך הוראת הספרות בכתה? (שרה האופטמן)