רפאל ש. פוירשטין
מיון:
2 פריטים
פריטים מ- 1 ל-2
  • לינק

    המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.

  • מאמר מלא

    הדרך להקניית מיומנויות למידה וחשיבה המכונה "התנסות בלמידה מתווכת" מתבססת על תיאוריית כשור ההשתנות הקוגניטיבית המבנית, וההתנסות בלמידה מתווכת אותם פיתח פרופסור פוירשטין . תורת הלמידה המתווכת הינה בעלת חשיבות מרובה בהבהרת תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית ולה שני תפקידים עיקריים; האחד, תפקיד מסביר, היינו להסביר את האופי המיוחד של האדם כיצור משתנה, זהו הערך המסביר של התיאוריה. התפקיד השני הוא תפקיד יישומי-אפליקטיבי של התיאוריה, המגדירה את התנאים הדרושים לשם יצירת שינוי. הלמידה המתווכת מכינה את האדם לתפיסה תהליכית, בכך שהיא יוצרת באדם גמישות המאפשרת לו להינתק מכוח הכבידה המושך אותו לתוכן. המחברים מציינים במאמר את הצורך להדגיש בהוראה את תהליכי היוצרות המידע מהידע הגולמי, וכן את הדגשת התמונה הכללית המתקבלת מהנתונים והדרך ליצור אותה, על חשבון השינון, החזרה והדגשת היתר של הפרטים ( ראובן פוירשטיין , רפאל , ש. פוירשטין ואלכס קוזולין ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין