רחל ארנון
מיון:
8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    אקדמיה-כיתה היא תוכנית הכשרת סטודנטים להוראה שמשלבת את פרחי ההוראה בצוות בית הספר ומעמיקה את הממד הקליני והמעשי בהכשרתם. מטרתה המשנית של התוכנית היא להשפיע על ההתפתחות המקצועית של המורים המכשירים. מחקר זה בדק, בין השאר, השפעת התוכנית על המוטיבציה של המורים ועל דרכי ההוראה שלהם, הסיפוק שהם חשים מהנחיית סטודנט, כמו גם הקשיים בעבודה זו. נושאים אלה נבחנו ביחס למשתני רקע של המורים, אפיוני ההכשרה לתפקיד והתמיכה והליווי שקיבלו.

  • תקציר

    המחקר נועד לזהות את מוקדי המשיכה ומוקדי הדחיה של מקצוע ההוראה ולהתוות דרכי פעולה שיהפכו אותו לאטרקטיבי בעיני מועמדים ראויים. שתי קבוצות נבדקים השתתפו במחקר: א. צעירים שהגיעו ל"ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים וברובם אינם מתכוונים כלל לפנות להוראה (n=358). ב. סטודנטים העוברים הסבה מקצועית להוראה, לאחר שעסקו במקצועות אחרים (n=186). הנבדקים מלאו שאלון שבו התבקשו להעריך את החשיבות שהם מיחסים לשיקולים שונים בעת בחירת מקצוע בכלל ובאיזה מידה הם מתקיימים במקצוע ההוראה. בדיקת הפער בין ההערכות המקבילות הצביעה על מאפיינים שקיימים בהוראה בצד מאפיינים שנתפסים כחסרים בהוראה (רחל ארנון, פנינה פרנקל, עדנה רובין).

  • לינק

    המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות את גורמי המשיכה והדחייה בבחירת קריירה מקהל היעד שעשוי להתאים להוראה: (א) צעירים המתכוונים לפנות ללימודים אקדמיים; (ב) סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת הסבת אקדמאים להוראה. שאלות המחקר הבאות: א. מה הם ההיבטים המשמעותיים לצעירים בבחירת קריירה ומקצוע? , ב.באיזה מידה היבטים אלה מתקיימים גם במקצוע ההוראה? , ג. אילו שינויים כדאי להכניס על מנת להגביר את שיעור הפנייה להוראה של מועמדים מתאימים? ד. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שהם בעלי פוטנציאל לפנות להוראה? ( ארנון, ר', פרנקל, פ' ורובין, ע' ) .

  • תקציר

    המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

  • לינק

    מטרת המחקר לבדוק את האפקטיביות של שבוע עבודה מעשית והאם להמשיך ולקיים שבוע זה. המחקר התמקד בבדיקת עמדות של כל הנוגעים בדבר: ראשי מסלולים, סטודנטים, מדריכים פדגוגיים ובעלי תפקידים במכללה. ממצאי המחקר המבוססים על שאלונים וראיונות, מעידים על הסכמה גורפת בקרב הנבדקים שיש להמשיך ולקיים התנסות מרוכזת במתכונת של שבוע עבודה מעשית. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההתנהלות של שבוע עבודה מעשית, מהות התרומות והיעדים שניתן להשיג באמצעותו. התרומה המשמעותית היא העמקת ההכרות של הסטודנט עם ההיבטים המערכתיים והמורכבות של מקצוע ההוראה, העמקת ההתנסות בהוראת תחום הדעת ושכלול של מיומנויות ההוראה, וכן חיזוק הדימוי העצמי המקצועי ובדיקה של מידת ההתאמה למקצוע ההוראה. על בסיס ממצאי המחקר גובשו מספר המלצות לפעולה והמלצות הקשורות לפריסה דיפרנציאלית של שבוע ההתנסות על פני שנות הלימוד ולהבדלים בין המסלולים. כמו כן פותח מודל המארגן נושאים אלו ואשר יכול לשמש כנקודת מוצא להבניית מטלות הוראתיות ותכנון טוב יותר של שבוע עבודה מעשית בעתיד (אלמוג, א. וארנון, ר.)

  • רפרנס

    המחקר בדק את תמונת העולם המקצועית של מורים ושל פרחי הוראה ובחן אם יש ביניהם הבדלים מהותיים. תפיסת העולם של הנבדקים נבחנה בעזרת מגוון מדדים: זיכרונות מההוראה, עקרונות שמאמינים בהם, דימוים שמסכימים איתם, ממדי השפעה על הפרט ועל המערכת ותובנות הקשורות לתחומי הדעת שאותם הם מלמדים. הממצא העיקרי מצביע על כך כי עיקר מעייניהם של המורים הוא בקיום מסגרת נאותה בה התלמיד יוכל לפתח את כישוריו ותחושת מסוגלות עצמית ורמה ערכית-מוסרית גבוהה. בקרב פרחי ההוראה מסתמנת מגמה שונה. הם אינם פנויים לדאוג לתלמיד כפרט ומקדישים עדיין מאמץ לרכישת הידע הדיסציפלינרי ולשליטה בדרכי ההוראה שלו. (רחל ארנון)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי מכללת בית ברל בשנים 1990 –2001 על מנת ללמוד על תהליך השתלבותם בעבודה ועל תפיסתם את מקצוע ההוראה.אוכלוסיית המחקר כללה 878 בוגרים שהיוו 20% מכלל הבוגרים שנשלחו אליהם שאלוני המחקר. כלי המחקר היה שאלון מעקב שהופץ בשני נוסחים לכלל אוכלוסיית הבוגרים, אלה העוסקים בהוראה (85%) ואלה שאינם עוסקים בכך (15%).

  • מאמר מלא

    למודל ההתפתחות של ויגוצקי ולמגוון הרעיונות שלו יש השלכות חשובות לתפקיד המורה. המורה אחראי על הלמידה הפורמלית כך שתיעשה בדרך הנכונה, תוך כדי שילוב נבון של הישגי ההתפתחות הספונטנית והתחשבות באפיונים הייחודיים, לפעמים אף המוגבלים, של הלומד. כתביו של ויגוצקי מציגים גישה רלוונטית, ברורה ואופטימית להוראה וללמידה.מושג חשוב בתורתו של ויגוצקי הוא "טווח ההתפתחות הקרובה". לפער בין רמת ההתפתחות הנוכחית של הילד ורמת ההתפתחות שהוא מפגין בעת שניתן לו סיוע מהמבוגר. ההנחה היא שאם רוצים ללמוד על היכולת של הילד, אי אפשר שנגביל את עצמנו רק לרמת ההתפתחות הנוכחית שלו, שכן "מה שהילד מסוגל לעשות בעזרת אחרים מאפיין את התפתחותו השכלית יותר ממה שהוא עושה בעצמו" ו"מה שהילד מסוגל לעשות היום בעזרת סיוע יוכל לבצע מחר בכוחות עצמו" (רחל ארנון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין