מירה פוירשטיין
מיון:
8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    הספר מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורת מציג בהרחבה את נקודות ההשקה שבין המדיה למציאות החדשותית והאקטואלית, ואת חלקן של שתי אלו בעיצוב האקטואליה בעיני הציבור. הספר מעוגן בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, ומטרתו להכשיר אנשי חינוך להיות סוכני שינוי ותקשורת משמעותיים לקהל הצעירים בעולם המידע של המאה ה-21, עידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הדגש בספר מושם על שילוב בין ניתוח והבנה ביקורתיים של טקסטים מגוונים במדיה לבין התנסות בהפקה וביצירה של טקסטים חדשים. מטרתו לחנך צעירים להיות אזרחים מעורבים ופעילים בחברה ו"אזרחי רשת" – באמצעות שימוש מושכל ואקטיבי במדיה. תפיסת החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית היא צורך השעה עבור מורי מורים, מורים וצעירים, המתמודדים עם האפקטים הווירליים של החיים במרשתת ועם סוגיות אתיות וערכיות שהסביבות המגוונות של התקשורת מעוררות (מירה פוירשטיין).

  • לינק

    במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

  • לינק

    המחקר בוחן את המושג "הוראה-למידה מאתגרת" כפי שהוא נתפס על ידי מרצים וסטודנטים במכללה אחת לחינוך בתחומי מדעי הרוח, החברה והחינוך. מן הסקירה הספרותית עולה כי הוראה-למידה מאתגרת מזוהה לרוב עם גישות מסוימות שמטרתן לאתגר את חשיבת הלומדים ובהן למידה מאתגרת בעיות, חינוך לחשיבה ביקורתית, למידת חקר ועוד. המחקר הנוכחי מכוון להבנות ידע חדש ברמה הפדגוגית, בפרקטיקה של מרצים וסטודנטים בהכשרה מתוך זיקה לתובנות הרווחות בשיח החינוכי העכשווי. המחקר הוא איכותני-פנומנולוגי. כלי המחקר היו שאלונים פתוחים לסטודנטים, ראיונות חצי-מובנים עם מרצים וסטודנטים ותצפיות בשיעורים. מן הממצאים עולה כי המרצים מעריכים את חשיבותה של סביבת הוראה-למידה מאתגרת, אך מתקשים להשתחרר מהתפיסה המסורתית המעמידה אותם במרכז כסמכות ידע מרכזית ואת מחויבותו של הסטודנט לקלוט את המידע הנלמד. הסטודנטים מעריכים חוויות למידה משמעותיות שבהן התנסו עם מרצים מעוררי השראה, אולם בגישתם האינסטרומנטלית הם מצפים לרוב לקבל מידע יישומי הרלבנטי לעבודתם בתחומי הדעת שבהם התמחו. המחקר מחזק את הצורך באימוץ תפיסה ורעיונות מפתח, העשויים לקדם הכשרת מורים מאתגרת ואיכותית ולטפח בקרב הסטודנטים גישת למידה מעמיקה החותרת להשיג הבנה עבור עצמם ולא כלמידה להשגת הישגים אקדמיים בלבד ( פוירשטיין, מ., קרניאלי, מ.(2010).

  • לינק

    ספר חדש שיצא זה עתה לאור, המבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר מירה פוירשטיין ממכללת אורנים. הספר עוסק בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית- תקשורת המונים, חינוך לחשיבה ביקורתית – והוא מיועד לסטודנטים במדעי הרוח והחברה, ולעוסקים בהוראת החינוך לאוריינות מדיה. הספר של ד"ר מירה פוירשטיין עוסק ברעיונות ובמושגי מפתח בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית (Critical Media Literacy ) שמטרתו: לטפח ולקדם את החשיבה הביקורתית של ילדים ונוער ביחס לתכני המדיה ומסריהם. התחום מעוגן בפרדיגמה הביקורתית ובחינוך לדמוקרטיה המצדדים בטיפוח אנשים חושבים, המסוגלים לנתח ולהעריך מידע באופן בקורתי, כדי לקבל החלטות שקולות ותבוניות החיוניות להבטחת איכות חייהם כאזרחי הדמוקרטיה. בראייה זו, התחום מציב ללומדים אתגרי חשיבה רלבנטיים בעידן של תקשורת רב ערוצית, גלובליזציה ושינויים טכנולוגיים. ידע וכישורים לניווט חכם בסביבות מידע וירטואליות, והתמודדות מושכלת עם הערכים והנורמות המטופחים בעולם ה"רייטינג" של המדיה. הספר הוא תוצר של עבודת דוקטורט שבחנה את החשיבה הביקורתית של תלמידים בביה"ס היסודי מול תכני טלוויזיה ופרסומות מהעיתונות, בעקבות התנסות שיטתית בתכנית לאוריינות מדיה ביקורתית

  • לינק

    המחקר בוחן את תהליכי החשיבה של סטודנטים ביריעה רחבה של פרספקטיבות דיסציפלינריות, ובזאת ייחודיותו. למרות "מבול" הפרסומים (תיאוריות, פרויקטים ותכניות לימודים) ועוצמת העניין שמעורר תחום פיתוח החשיבה, השפעתו על הפרקטיקה החינוכית עדיין שולית, ומכאן חשיבותו של המחקר. ההוראה הנהוגה בבתי הספר עדיין ממשיכה להתעלם מהתחום, המורים שבויים במודל הוראה של "העברת ידע" (הרפז, 2005), ומרביתם מרגישים שממילא הם עושים זאת, ואם כך – אז במה החידוש, ומה יש עוד לשנות ולהוסיף ? על רקע דברים אלה עוצב המחקר במגמה להציע דרכי הוראה-למידה מאתגרות ועתירות חשיבה. הפעלת גישת מחקר איכותנית באוריינטציה פנומנולוגית תאפשר להבין את התפיסות הסמויות של הסטודנטים ואת תהליכי החשיבה שלהם. אם לא נבצע שינויים בהוראה ובלמידה במכללה, ננציח מעגל קסמים. גם המורים הצעירים שיצאו מהמכללה למערכת החינוך לא יהיו בעלי ניסיון בלמידה משולבת בחשיבה, ולכן יתקשו ללמד בדרך זו . במובן הזה המחקר מכוון להנביע ידע בתהליכי חשיבה דיסציפלינריים ודידקטיים, כדי למנף את סביבת הלמידה במכללות להכשרת מורים ולהופכה להכשרה משמעותית ומאתגרת ( מירה פוירשטיין וד"ר מירה קרניאלי).

  • לינק

    זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים. המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש (מירה פוירשטיין)

  • לינק

    מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

  • מאמר מלא

    המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין