מטרת המחקר הייתה לזהות תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם סטודנטים, ללמוד את מאפייניהן ולהבחין ביניהן. במחקר השתתפו 86 מורי מורים ממכללה אחת לחינוך שענו על שאלון מקוון. נערכו ראיונות חצי-מובנים לחלק מהעונים על השאלון. ניתוח הנתונים העלה שלוש תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם מתכשרים להוראה: 1) תפקיד מורה המורים הוא לסייע למתכשרים להצליח בלימודיהם; 2) תפקיד מורה מורים הוא להעצים מתכשרים ולסייע להם לצמוח; 3) תפקיד מורה המורים הוא לשרת כמתווך בין תיאוריה ומעשה (Leah Shagrir).

חקר מאפיינים מקצועיים של מורי מורים עומד במרכזם של מחקרים רבים בעשור האחרון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחשוף תובנות חדשות בדבר הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלה באמצעות השוואה בין שני דגמים של מסגרות הכשרת מורים הפועלים בהקשרים שונים. הנתונים נאספו בשני אתרים: ארה"ב וישראל. שני הדגמים מציעים יתרונות המאפשרים לסגל לפתח ולקדם פעילויות מקצועיות. בין ההשתמעויות לחיזוק המאפיינים המקצועיים של מורי המורים: חיזוק שיתוף הפעולה בין מוסדות הפועלים בדגמים שונים, שיתופי פעולה במחקרים ובכנסים, ייזום של פעילויות מוסדיות שעשויות לסייע לסגל לפתח קריירה מקצועית ולגבש זהות של מומחים אקדמיים בתחומם, חיזוק הקשר הפורמלי והבלתי פורמלי עם בתי הספר המאמנים וחקר ובחינה מתמשכים של האינטראקציה הזאת והשפעתה על מקצועיות מורי המורים (Leah Shagrir).

המחקר המוצג מבקש לזהות אילו דפוסי ומאפייני התפתחות מקצועית משמשים לצמיחה אישית של מכשיר המורים, אילו דפוסי ומאפייני התפתחות משמשים לקידום המקצועי שלו; מהן המוטיבציות המעודדות התפתחות מקצועית ואילו קשיים וצרכים משפיעים על ההתפתחות המקצועית של מכשירי המורים (לאה שגריר).

הסקירה מציגה מגוון של מחקרי בוגרים אשר נעשו במכללות להכשרת מורים בארץ. היא מתייחסת לדוחות מחקר מתחילת שנות התשעים שנשלחו ע"י המכללות למוכן מופת או שנענו לפניית החוקרות. הסקירה כוללת תמונת מצב בתחום המחקרי ומטרת לאפיין את המחקרים, לברר במה הם עוסקים, לעמוד על המשותף ועל השונה ביניהם, על הגישות המחקריות וכדומה. הסקירה נותנת תמונה כללית הדומה בחלקה הגדול לממצאי מחקרים דומים שנערכו בעולם המערבי, אולם היא אינה חודרת מספיק לעומקם של תהליכי ההכשרה ולמורכבות העשייה המקצועית של הבוגרים. אין בדוחות גם הד לוויכוח האקדמי והציבורי על הכשרת המורים ועל איכות המורים , ונראה כאילו יש נתק מסוים בין השאלות המעניינות את המוסדות לבין מה שמטריד את הציבור בתחום החינוך. החוקרות מציגות את השאלה אם יש צורך בקביעת סטנדרטים לאומיים ובקיום מחקרי מעקב מערכתיים אחידים שיאפשרו מדידה אובייקטיבית יעילה ואחידה שתתן מענה מספק לקובעי המדיניות או שעדיפים מחקרי עומק קטנים יותר שילוו את הבוגרים לאורך הדרך, יחשפו את המורכבות הרבה של עשייתם וישפכו אור על שאלות שונות ( שגריר לאה, ברק יהודית,פישל דיתה ).