יהודית וינברגר
מיון:
7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    מאמר זה בוחן מהלך שביצעה מכללה גדולה בישראל במטרה לטפח את כשירויות ההבעה של הסטודנטים להוראה.
    לפי הממצאים, בלטו בהיעדרם שני רכיבים: הוראה ישירה של מיומנויות הבעה והמשגה שלהן. ההמשגה היא המללה של התהליך, מתן שם לכשירויות ההבעה שמפתחים בכל יחידה, לדוגמה: מיזוג טקסטים, גיבוש קוהרנטי של רעיונות, ביסוס הטענה ועוד. טיפוח של כשירויות הבעה, כמו פיתוח של כל סוג של מיומנות במסגרת הלמידה, מחייב פדגוגיה שיש בה התייחסות גלויה ומפורשת לאסטרטגיות הנלמדות ולידע המטא-קוגניטיבי הרלוונטי להן.

  • סיכום

    ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).

  • תקציר

    בסמינר הקיבוצים נפתחו בשנה האחרונה שלושה מחזורים של תכניות ייחודיות להכשרת אקדמאים להוראה. תכניות אלו שונות מהמודל המסורתי של הכשרת אקדמאים להוראה במכללה מבחינת מבנה ואופי התכנית, והן הציבו אתגר לא פשוט בפני המעורבים. אולם גם התכניות הייחודיות אינן מקשה אחת; הן נבדלות זו מזו בעיקר בשל הלמידה והתובנות שצמחו בקרב העוסקים במלאכה. ניתן להתייחס, אם כך , אל שלושה דורות של תכניות. הפעלת שלוש תכניות מיוחדות בפרק זמן כה קצר אִפשרה לסגל האקדמי במכללה למידה מכל אחת מהן, הפקת לקחים ושיפור הדרגתי של התכנית הבאה ( יהודית וינברגר, סמדר דוניצה-שמידט ריבי כרמל).

  • תקציר

    התכנית "חושבים כימיה" פותחה בעבודת צוות של מרצים דיסציפלינריים לכימיה ושל מרצה להוראת המדעים. התכנית נוסתה ע"י המחברים בקורס דיסציפלינרי במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההוראה מיועדת להיות חלק מהתכנית להכשרת סטודנטים להוראת מדע בבית הספר העל יסודי. התכנית משלבת בין מטרות שנועדו לביסוס ולהעמקה של ידע מדעי לבין מטרות שנועדו לפיתוח תפקודי חשיבה גבוהים, תוך הבניית ידע פדגוגי תלוי תוכן בהוראת הכימיה. (יהודית וינברג, אילנה אבישר, יוסי צפדיה)

  • לינק

    הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).

  • רפרנס

    הספר נועד לסקור ולהדגים את הידע על חשיבה מדעית ועל יחסי גומלין בינה לבין לימוד מדעים, את הגישה המומלצת לפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה במוסדות להכשרת מורים ואת שלבי התכנון והביצוע. בספר מוצגות פעילויות שפותחו ו"צמחו" במכללת סמינר הקיבוצים בהנחיית וינברגר והן אמורות לסייע בפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה כדי שהפוטנציאל של למידה משמעותית ינוצל כראוי. המחקר המתואר במונוגרפיה מדגים תכנית לשילוב של הוראת החשיבה בהכשרת מורים למדעים במכללה ומתייחס להיבטים של ידע דיסציפלינרי וידע פדגוגי תלוי תוכן בתחום של פיתוח תפקודי חשיבה גבוהים במסגרת הכשרת מורים (וינברגר יהודית, ענת זוהר)

  • לינק

    מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין