הרצאתה של ד"ר הלנה קימרון התמקדה במאפייני קהילת למידה מקצועית בית -ספרית (בתי –ספר יסודיים) המסייעים לביצוע הל"ל איכותית בכיתה ובאלה הבולמים אותה. במהלכה הומחש הדמיון בדפוסי הל"ל בין הלמידה ברמת הארגון לבין הלמידה ברמת הכיתה ביחס לממדים שונים, כגון : היררכיה ; דיפרנציאליות) התאמה לצרכים ); אוריינטציה ללמידה ולחקירה; אחריות לשיפור; שיתופיות ופומביות; תחושת מסוגלות ועוד בנוסף, הודגם, מתוך חקר מקרה, כיצד קהילת למידה מקצועית בית -ספרית, המתפקדת ברמת איכות גבוהה, תורמת לקידום איכות ההל"ל בכיתה והוצע הסבר תאורטי ליחסי הגומלין בין שתי מערכות אלה. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת תל –אביב ( הלנה קימרון) .

המחקר חקר את היחסים בין הערכה עבור למידה (assessment for learning (AfL) ואת התכונות של שני ההקשרים הקשורים לבית הספר – תרבות ההערכה בכיתה (classroom assessment culture (CAC) שבה מוטמעת ההערכה עבור למידה (AfL) וההקשר הרחב יותר שבו תרבות ההערכה בכיתה (CAC) מקננת, כלומר, קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (school-based professional learning community (SBPLC). באיזו מידה השונות בפרקטיקת ההערכה עבור למידה (AfL ) מוסברת על-ידי תכונות שונות של קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC), ואילו תכונות בולטות מאפיינות אותה? הממצאים שדווחו במאמר זה מגבירים את ההבנה שלנו לגבי הגורמים ההקשריים בכיתות ובקהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC) שמקדמים ההערכה עבור למידה (AfL ) ואלה שמעכבים אותה (Menucha Birenbaum, Helena Kimron, Hany Shilton).

מרכזיותה של הערכה מעצבת בקידום הלמידה ובשיפור ההוראה איננה שנויה במחלוקת. אולם, בפועל המורים מתקשים ליישם אותה באופן יעיל בכיתותיהם. לאחרונה הולכת וגוברת ההסכמה לגבי הפוטנציאל של טכנולוגית האינטרנט ביישום הרעיונות העכשוויים של ההערכה. בהרצאה במסגרת כנס מו"ח 2007 הוצגו היתרונות והפוטנציאל של טכנולוגיית האינטרנט לשיפור תהליכים של הערכה מעצבת בבית ספר והוצגה מערכת הערכה חדשנית מבית מטח, אופק-הערכה (http://ofek.cet.ac.il), כמאפשרת מימוש של פוטנציאל זה, תוך שיתוף ברשמים ראשוניים מהתנסויות של בתי ספר במערכת (הלנה קימרון, טלי פרוינד, חני שלטון)

כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)

סביבת הלמידה למורים המוצעת בחוברת ובתקליטור "בהבניה מתמדת" מאפשרת להתוודע לנושא "הכוונה עצמית בלמידה" הן מההיבט התיאורטי והן מההיבט המעשי, על ידי צפייה במסמכים אותנטיים ובקטעי וידיאו שצולמו בבתי ספר. התקליטור כולל תשע יחידות תוכן המעוגנות בתחומים רחבים בנושא "הכוונה עצמית בלמידה". השימוש בחומרים המצויים בסביבת למידה זו מכוון את צוותי המורים בבתי הספר להכנסת שינוי מהותי בתרבות ההל"ה (הוראה-למידה הערכה) בכיתה, ובהיבט המערכתי – בתרבות הבית-ספרית כולה. הכלי מורכב ממדריך למורה ומלומדה שמטרתם – פיתוח קהילות למידה בנושא של הכוונה עצמית בלמידה. התקליטור כולל מאגר דוגמאות אותנטיות בתוך הקשר שלוקטו מבתי ספר הנמצאים בדרכם להשגת היעד של טיפוח הכוונה עצמית בלמידת התלמידים והמורים, חומר תיאורטי רלוונטי, רשימת מקורות להעמקה נוספת, כלים להערכת העשייה ושאלות לרפלקסיה (מנוחה ברנבוים, צופיה יועד, שרה כ"ץ, הלנה קימרון)

הרצאה בכנס מו"ח 2005 אשר במהלכה מתדולוגיה מעניינת להערכת קידום ההישגים בכישורי כתיבה בסביבה. השאלות המרכזיות: כיצד מזהים התקדמות אישית בהישגים בתחום כה מורכב כמו הבעה בכתב בהיקף רחב של משתתפים? כיצד מעריכים פרויקטים שונים עם מטרות שונות ואוכלוסיות יעד שונות בגילאים שונים? כיצד מתאימים את כלי ההערכה לסביבה מתוקשבת? המענה לשאלות המרכזיות היה באמצעות השוואה הוליסטית של תוצרי כתיבה, המבוססת על אינטגרציה גמישה של מכלול קריטריונים להערכה. ההבדל בין הפרויקטים בא לידי ביטוי במשימת הכתיבה הניתנת לתלמידים, אך לא בשיטה. האתגר העיקרי של השיטה: להקטין מידת הפולשנות של הערכה, כלומר לאפשר פרוצדורה דומה עבור פורומים פתוחים: שליפת הטקסים המוקדמים והמאוחרים של התלמידים, בלי שהמורים והתלמידים ירגישו בנוכחותה של הערכה (הלנה קימרון, ריטה סבר' חני שלטון ואורית שפריר)

יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם הרפלקטיבית התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה (בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה')