מאמר זה קיבץ כמה מחשבות רווחות על הסכנות והסיכויים של מדעי המוח החינוכיים, וגיבש אותן באמצעות דוגמאות לדרכי עבודתם של מדעי המוח. תחילה הצגנו שמונה הסתייגויות מן הניסיונות הנוכחיים לחבר בין החינוך למדעי המוח. החוקרים עמדו על כך שגם אם יהיה אפשר להתגבר עקרונית על ארבע ההסתייגויות המדעיות – שעניינן מציאה של מכנה משותף לשיטות, לנתונים, לתאוריות ולפילוסופיות של שתי הדיסציפלינות – ייוותרו ארבע הסתייגויות הקשורות בתיאום המעשי ביניהן. אחר כך הם בחנו מחדש את שמונה ההסתייגויות, והפעם הביאו דוגמאות מן הספֵרות הנוירו־מדעיות שמצביעות על פוטנציאל לסינרגיה בין חינוך למדעי המוח. הטענה העיקרית שלהם היא שאף על פי שההסתייגויות מאתגרות את מדעי המוח החינוכיים, הן מייצגות גם הזדמנות למחקרים חדשים ופורצי דרך ( סשנק ורמה, ברוס ד' מקנדליס ודניאל ל' שוורץ ) .