קבלת רישיון הוראה בישראל מותנית בעמידה בדרישות הערכה מסכמת הנערכת בתום השנה הראשונה של המורים החדשים בתפקידם, המכונה שנת ההתמחות. המחקר הנוכחי התמקד בחקר תהליכי ההערכה המסכמת של מתמחים בהוראה במסגרת הבית ספרית ובמסגרת הגן. במחקר נדגמו בדגימה שיטתית אקראית גיליונות הערכה מסכמת של 613 מתמחים במסגרות החינוך הרגיל, שסיימו את הליך ההתמחות בהצלחה בשנת תשס"ט והיו זכאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה. מסקנות המחקר עשויות לסייע במתן משוב למתכנני המהלך הבא בהערכת המתמחים ובשיפור הכלי החדש העומד להיות מוטמע במערכת החינוך בישראל (דיצה משכית, ציפי ליבמן, הילה אקרמן־אשר).

המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).

מחקר זה בוחן את העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים המתייחסים לאסטרטגיות הוראה שונות הנוגעות לתלמידים, לתוכן, ולאוריינטציה החינוכית של המורה. העמדות של מורים כלפי שינויים כאלה נבחנים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית שלהם. שאלת המחקר היא: באיזו מידה מורים בשלבים השונים של ההתפתחות המקצועית שלהם מחזיקים בעמדות שונות כלפי שינויים פדגוגיים? המשתתפים היו 520 מורים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. הממצאים מראים שקיימים הבדלים משמעותיים בין העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים במהלך השלבים השונים בהתפתחות המקצועית שלהם. ( Ditza Maskit).

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

מחקר חדש שבדק מה חשים המורים בבתי הספר בישראל כלפי מקצוע ההוראה, גילה שרבע מן המורים שנבדקו מצטערים שבחרו במקצוע. כשליש מהמורים חשים כפיות טובה ולחץ בעבודה. במסגרת המחקר התבקשו כ-200 מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים להשיב על שאלונים, ולציין אילו רגשות הם חשים במהלך עבודתם. את המחקר ערכו פרופ' זמירה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר דיצה משכית, מהמכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה. תדמיתם של המורים, מציינות החוקרות, נמוכה לא רק בעיני הציבור, אלא גם בקרב המורים עצמם, שרבים מהם חשים במהלך עבודתם מבולבלים, חסרי ביטחון וכפיות טובה על כך שבחרו בהוראה. מנתוני המחקר עולה כי 22% מהמורים העידו כי הם חשים תחושות של פחד בעבודתם, 28% העידו כי הם מאוכזבים וכרבע הודו שהם לא חשים הנאה או שמחה בעבודתם.

מטרות המחקר לחשוף גורמים המעורבים בתהליכי החדרת שינויים בדרכי עבודתו של המורה, כפי שמדווחים על כך מורים שהתנסו בפועל בשינויים כגון אלה. הנושא נבחר על רקע הלחצים המופעלים על מערכת החינוך ככלל ועל המורים בפרט לשינוי, להתחדשות ולהתייעלות מתמדת של המערכת ותוצריה. במחקר אותרו מקורות יוזמה, הגורמים המרכזיים במערכת ומניעים – שכולם מובילים להחדרתם הלכה למעשה של תהליכי שינוי. כן אותרו גורמים מסייעים לתהליך השינוי עצמו וגורמים מעכבים את התהליך. מדגם המחקר כלל 432 מורים יהודים חילונים ודתיים בבתי ספר יסודיים ממלכתיים, בחטיבת ביניים ובחטיבה עליונה, ומורים מן המגזר הלא יהודי. מן הממצאים עולה , שלגבי מקורות יוזמה מדווחים המורים על מקורות שכיחים, כמו המורה בשיתוף הנהלת בית הספר והמורה עצמו ( מקורות פנימיים) . נטייה זו נמצאה גם לגבי המניעים להחדרתם של תהליכי שינוי בפועל, שבהם נמצאה השכיחות הגבוהה ביותר למניעים פנימיים במהותם, כמו רצון לקדם את התלמידים, רצון לשפר את ההוראה והפילוסופיה החינוכית האישית של המורה ( דיצה משכית).

הרציונל שבבסיס המחקר של היומנים הרפלקטיביים נשען על ההנחה, ששנת ההתמחות מספקת למורה המתחיל מסגרת לימודית, שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד בעצמו תוך כדי התנסות בתנאי אמת את המהויות המעוגנות בעולם ההוראה. מטרות המחקר היו לחשוף את הנושאים המטרידים מתמחים, כפי שהם עולים מהתיעוד העצמי שלהם, ולבדוק כיצד ההוראה נתפסת בעיניהם. אוכלוסיית המחקר כללה 50 מתמחים להוראה שהשתתפו בסדנת התמחות אחת לשבוע. המחקר התבסס על ניתוח יומנים אישיים פתוחים של מתמחים, שנכתבו במהלך שנת ההתמחות, כחלק בלתי נפרד מדרישות הקורס. ביומנים אלו מתוארים אירועים נבחרים שהם חווים במהלך שנת עבודתם הראשונה. בניתוח תוכן, שבוצע בעיקרו בהתאם לשלב הקידוד הפתוח, בלטה כבר בקריאה הראשונה של היומנים החזרה על נושאים אחדים הקרובים ללבם של המתמחים. במאמר מובאים הממצאים העיקריים העולים מניתוח היומנים בשילוב עם דיון בהשתמעויות העולות מהנושאים המעסיקים את המתמחים. מצוטט מדגם חלקי ממכלול הנושאים שהעלו המתמחים, והוא נבחר על פי מידת שכיחותו ביומנים. הנושאים מוצגים בארבע קטגוריות: יומנו של מתמחה – הכתיבה הרפלקטיבית ותרומתה; להיכנס להתמחות – חששות וקשיים; להיות למתמחה – היבטים מעולם ההתמחות; שנת ההתמחות:סיפור אישי של התפתחות מקצועית ( דיצה משכית , אלקה יפה).

בשנת תש"ס הוחלה חובת התמחות בהוראה על ידי אגף ההכשרה לעובדי הוראה במשרד החינוך. ההתמחות כוללת שני מרכיבים עיקריים: הערכה ותמיכה. המחקר המוצע מתמקד בתבחיני הערכה שהובלטו בידי מתמחים במהלך כתיבתם בדוחות משוב לאורך שנת ההתמחות. תבחינים אלו עוצבו במשרד החינוך, והם מתייחסים לתפקודים מרכזיים של המורה המתמחה. הממצאים מראים כי מגוון של תכנים עולים בצורה ספונטנית וחופשית אצל המתמחים בסיטואציה מיוחדת זו של כתיבה אישית על עבודתם במסגרת סדנה מתוקשבת. מסתבר כי התימות המובילות הן אותם הקריטריונים המתמקדים במודעות האישית המקצועית. תימות אלו מופיעות יותר מהתימות הקשורות באופן ישיר במיומנויות הוראה ותפקוד בכיתה. (אלקה יפה, דיצה משכית)

המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)