מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, כפי שהם נתפסים על ידי המורים עצמם, במטרה לפתח תכניות שמביאות בחשבון את קולם של המורים ומספקות מענה ישיר לצרכים אלה. מהממצאים עולה כי המורים מצביעים על קשיים בהתמודדות עם כיתות הטרוגניות של תלמידים ועל הצורך להכיר חומרי למידה מגוונים, תוך פיתוח יכולתם להתאים חומרים אלה לסוגי הלומדים. המורים זקוקים להכוונה מעמיקה שתסייע להם להתמודד עם תלמידים מתקשים ( עטרה שריקי, דורית פטקין).

מטרתו של מחקר זה הייתה לזהות את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי. התוצאות ציינו שהמורים התייחסו בעיקר לקשיים שלהם בהתמודדות עם כיתות רב-גוניות מבחינה מתמטית, כמו גם לידע הבלתי מספיק שלהם לגבי חומרי הלמידה המתאימים וכיצד להתאים את חומרי הלמידה הללו ליכולות השונות של התלמידים. הם גם הביעו את הצורך להיות מסוגלים להתמודד עם ההיבטים הרגשיים של למידת מתמטיקה – הנעת התלמידים ללמוד מתמטיקה, הפחתת הפחדים ממתמטיקה, ועוד (Atara Shriki and Dorit Patkin, 2013).

התוודעות לדרכים שונות להקניית מושגים בכל תחום דעת נלמד היא אחד מתפקידיו של כל מורה, ובייחוד מורים למתמטיקה. מחקרים מצביעים על טעויות ועל קשיים בהקניית מושגים במתמטיקה ובלמידתם. למושגים רבים מובנים שונים בהקשרים שונים. לכן יש להידרש לדימוי המושג מתוך תשומת לב למהות המושג, וכן לתפיסות מוטעות המתפתחות תוך כדי הקניית המושג. במאמר זה מתוארת פעילות שנעשתה עם 28 מורים הלומדים לתואר שני בחינוך מתמטי במכללה להכשרת מורים, במסגרת קורס בהנדסת המרחב, תחום שנתפס כקשה במיוחד ללומדים אותו (דורית פטקין).

המאמר מבקש להציג ממצאי מחקר, שבדק את ההשפעה של שינויי נוסח ואפיונים מתמטיים על היכולת לפתור בעיות אתגר בקרב מתכשרות להוראת מתמטיקה וקרב מורות למתמטיקה. מתוך הממצאים עולה כי כאשר מוצגת בעיה שיש בה שינוי בניסוח המילולי של אחד ממרכיביה, אבל שינוי זה אינו גורם לשינוי במאפיינים המתמטיים ובתהליך הפתרון, אין הבדל משמעותי באחוז התשובות הנכונות בשני הנוסחים של הבעיה. אולם כאשר מוצגת בעיה שנעשית בה שינוי בניסוח המילולי של אחד ממרכיביה, הגורם לשינוי במאפיינים המתמטיים ובתהליך הפתרון, יש פער גדול בין שני הנוסחים באחוז התשובות הנכונות. ממצאים אלה התקבלו גם אצל המתכשרות להוראת מתמטיקה וגם אצל המורות בפועל. בנוסף, נמצא כי המתכשרות להוראה הציגו בתהליך הפתרון חשיבה מקורית יותר מאשר המורות בפועל. לכן, מומלץ להתמקד במסגרת השתלמויות ובהכשרת מורים גם בבעיות אתגר עם ניסוחים מילוליים שונים כדי להגמיש את החשיבה המובילה לפתרונן ( דורית פטקין , אביקם גזית).

מטרת המחקר לבדוק האם שימוש במודל המשלב מוסיקה בהוראת מתמטיקה תורם להוראה חווייתית ומשמעותית של מושגים במתמטיקה, והאם הוראת המושג 'שבר' נתרמת על ידי חשיפה למודל אינטגרטיבי זה. 24 פרחי הוראה במסלול להכשרת מורים למתמטיקה (ביה"ס היסודי), חסרי כל הכשרה פורמאלית במוסיקה, נחשפו למערכי שיעור על אבני היסוד באוריינות מוסיקלית. בנוסף להצגה הדרגתית של סמלים המהווים את אלמנט ה'כתיבה' המוסיקלית (תווים, תיבות, מקצבים, משקלים, גבהי צלילים ועוד), אלמנט ה'קריאה' מצא ביטוי בביצוע המוסיקלי בזמן השיעור (מחיאות כף, שירה, נגינה במגוון כלי הקשה). בכל שלב הוצגו במקביל המושגים המתמטיים הרלוונטיים בנושא השברים. (יפעת סימפסון, דורית פטקין)