-
מאמר מלא
במסגרת בימת הדיון בביטאון זה התפרסם 'קול קורא' המזמין לדיון בנושא: ״סטודנטים עם ליקויי למידה כמורים וכמחנכים לעתיד.״ בימה זו מאפשרת לנו כאנשי חינוך להעלות מחשבות ולעסוק בסוגיות הקשורות להשפעת הלקות על תפקודו המקצועי של המורה לעתיד וגם לבחון את תפיסתנו החינוכית בהקשר זה. אנו, קבוצה של מורי מורים בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, בחרנו לדון בסוגיית הכניסה להוראה של מורים עם ליקויי למידה דרך ה'קול קורא' שהתפרסם בביטאון זה ולנתח את האופן שבו ניסחו אותו מחבריו. נקודת המוצא לדיון היא שהטקסט במודעה משקף עמדות ותפיסות שכיחות בקרב העוסקים בהכשרה להוראה וגם בציבור הרחב. מצאנו כאן הזדמנות להביע את עמדתנו על השיח המתנהל בציבור סביב נושא חשוב זה. את עמדותינו נציג על פי הסעיפים השונים כפי שמופיעים ב'קול קורא' (גלעדה אבישר, מרים בן-יהודה, אורית גילור, ריבה מנדל, פנינה שביט).
-
סיכום
הקשר (context) המחקר המוצג הוא בית ספר להתפתחות מקצועית למורי מורים. אחד המאפיינים הייחודיים של בית הספר הוא עבודתם של טיוטורים שהם עמיתים של הלומדים בתוכניות הלמידה השונות המתקיימות בבית הספר. מורי מורים רבים נכנסים למקצוע ההכשרה "באופן מקרי" לאחר הוראה בבית ספר או באקדמיה, ללא הכשרה מוקדמת לתפקיד, ונדרשת להם תקופת זמן ארוכה לבניית התפקיד ולגיבוש הזהות המקצועית החדשה.המאמר מציג דגם של התפתחות מקצועית הכוללת מרכיב טיוטוריאלי ומתמקד באינטראקציה בין חונכים למונחים כפי שהיא נתפסת ע"י המונחים (Reichenberg, R., Avissar, G., Sagee, R).
-
לינק
השותפות המתוארת במאמר זה היא בין בית ספר לחנוך מיוחד לבין מסלול הכשרה לחינוך מיוחד במכללה לחינוך. בית הספר המיוחד הוא אחת המסגרות שמפעיל ארגון ותיק המעניק מגוון שירותים במטרה להבטיח לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות קשות ומורכבות את הזכות למרב ההזדמנויות לצמיחה ולהשתתפות בחיי הקהילה. בבית הספר לומדים כארבעים תלמידים בטווח הגילים 12-4 עם לקות שכלית ותפקוד המצריך תמיכות מרובות. ארבע מחמש הכיתות בבית הספר מיועדות לילדים בגיל בית הספר היסודי ואחת היא כיתת גן (גלעדה אבישר, גילה ווגל).
-
לינק
מאמר זה בא להציג את ה"סיפור" של תכנון לימודים ותכניות לימודים בישראל לתלמידים עם מוגבלויות. שנים רבות למדו תלמידם אלה במסגרות מופרדות ונבדלות במערכת "החינוך המיוחד", וזה למעלה מ-30 שנה רבים מהם לומדים במסגרות המשולבות באופנים שונים בתוך החינוך הרגיל. בעשור האחרון, תכנון לימודים במדינת ישראל במסגרות המיוחדות ובמסגרות המשלבות מבוסס על הערכים שהאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מקדם. סיור זה נבנה על מספר מקורות: (1) ניתוחים של מסמכי תכניות לימודים שהתפרסמו בשנים האחרונות; (2) תמלילי שישה ראיונות עומק מובנים למחצה עם בעלי תפקיד בכירים, בעבר ובהווה, מן האגף לחינוך מיוחד ומן האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך; (3) שני ראיונות עומק עם בעלי תפקיד שעסקו בפיתוח חומרי למידה בגופים שהיו קשורים לאגף לחינוך מיוחד ולאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך ו-(4) עיון במסמך מדיניות פנימי שנכתב באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במסגרת מהלכים קוריקולריים של האגף לחינוך מיוחד ( גלעדה אבישר וציפי באב ) .
-
לינק
תכניות הלימודים והנגישות אליהן הן שעומדות בלב יישום השילוב והן שמבחינות בין יישומו כסדרה של כוונות טובות ותו לא לבין יישומו כמציאות בית ספרית. בספר זה מציעה המחברת להתבונן בנושא לאורן של השאלות המעסיקות את אלה העוסקים בתחום של תכנון לימודים: מה, מדוע, איך, מי, איפה ומתי. דיון זה עשוי לתרום לחשיבה ולעשייה בכיוון של תכנון תכניות לימודים נגישות לכול, לרבות הכשרת אנשי החינוך לעסוק בכך. ארבעת פרקי הספר באים להציג תמונת מצב מקפת, מעמיקה ועדכנית; להעשיר ולהרחיב את מסד הידע הקיים בשפה העברית ותרום לקידום העיון והמחקר בנושא; לתרום להתפתחותם המקצועית של אנשי חינוך בפועַל ושל אנשי חינוך הנמצאים בשלב ההכשרה ולקדם את העשייה בתחום. בפרק הראשון מוצג הרציונאל של תכנון לימודים לתלמידים עם מוגבלויות. בפרק השני מובא ניתוח של המדיניות לתכנון לימודים ושל העשייה בתחום בישראל. לב הספר הוא הפרק השלישי שבו מוצגים הביטויים המעשיים לתכנון לימודים. בפרק הרביעי מוצגות השלכות אפשריות על ההכשרה ועל ההתפתחות המקצועית של מנהלים ומורים ( גלעדה אבישר) .
-
תקציר
זה למעלה מעשר שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך המיוחד בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת בית ברל, לבין השדה, בית הספר בבית איזי שפירא ברעננה. שיתופי פעולה בין מוסדות הכשרה להוראה לבין בתי ספר מתקיימים בעולם כעשרים שנה בדגמים שונים. כשם כולל לדגמים אלה משמש המונח בית ספר לפיתוח מקצועי PDS ) Professional Development School ) . מטרת העל של מחקר זה היא לבדוק לעומק מודל שותפות אקדמיה-שדה במתכונת PDS , כפי שמתקיים בבית ספר מיוחד. לבדיקת דגמים של שותפות מכללה-שדה בהקשר של בית ספר מיוחד יש חשיבות מחקרית, שכן לצד מגמת השילוב ממשיכים להתקיים בתי ספר מיוחדים, וההתנסות המעשית בתכניות ההכשרה לחינוך מיוחד מתקיימת גם בהם. הדיווחים על התנסות מעשית בבתי ספר אלה במתכונת של PDS מועטים ביותר ( גלעדה אבישר, גילה ווגל).
-
סיכום
במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)
-
תקציר
במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)
גלעדה אבישר
מיון:
8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין