ד"ר גילמור קשת ממשיכה בהיערכות המתודית והפדגוגית ללמידת חקר בכיתות בהן היא מלמדת. כותבת ד"ר גילמור קשת במאמר : " לאחר ההכרזה הגדולה על הפרויקט והצגת מהלך העבודה הכללי הזמנתי את התלמידים לחשוב על נושא שמעניין אותם בביולוגיה. אצל חלק מהילדים אין צורך בהזמנה פעילה יותר מזו בכדי להעלות נושאים. ישנם נושאים שמסקרנים אותם ורק מחכים להזדמנות הנכונה לעלות. אצל אחרים מופיעות אפילו שאלות. אבל בדרך כלל צריך יותר מזה כדי להעלות נושאים ושאלות. הילדים יבחרו נושא, ילמדו עליו ומתוך הלימוד והידע יתעוררו השאלות. מה אפשר לעשות כדי לעזור לתלמידים למצוא את נושא העניין?

החודש שלפני חנוכה – זמן מושלם לפרויקט של חקר, אז איך מתחילים? הכנת התלמידים לפרויקט חקר בשלושה רבדים: לעודד mindset מתאים לחקר, ידע "מטה-אסטרטגי", מיומנויות ביצועיות. סקירה מועילה של המרצה והמורה ד"ר גילמור קשת בבלוג המרתק שלה.

תסכימו בוודאי שמורה לא יכול להכין שיעור כשהוא מתבסס על הספר הלימוד של התלמידים שלו – זה לא מספיק. המורה צריך לדעת הרבה יותר מהכתוב בספר הלימוד ואף לשמור על פתיחות אינטלקטואלית והתעדכנות מתמדת. "הספר למורה" שבדרך כלל מתלווה לספר הלימוד אינו מיועד ללמד את המורה את תחום התוכן אלא מציין היבטים דידקטיים לגבי ספר הלימוד. לכן כדאי לארגן ספריה מתאימה המורכבת מספרים וקישורים לאתרי אינטרנט אשר יאפשרו לימוד, התעדכנות וגירוי לרעיונות להוראה. זאת בעיקר אם את/ה מורה בביה"ס העל יסודי ( גילמור קשת) .

ד"ר גילמור קשת כתבה מאמרון מעניין בבלוג שלה (במוזה- נוירו-חינוך, למידת חקר, למידה והוראה מקוונת וספרים) על דרך יצירתית לשילוב יישום מתוקשב בשם wordle היכול לסייע בלמידה מתוקשבת בכיתה בכלל ובתחום הוראת הביולוגיה בפרט.

מתוארות שלוש גישות בהוראת המדעים , גישת השינוי המושגי (conceptual change), הגישה הסוציו-תרבותית, הגישה הביקורתית. הגישה בעלת ההשפעה הארוכה והמשמעותית ביותר בקהילת הוראת המדעים היא גישת השינוי המושגי. רבות מהשיטות ונקודות המבט בגישה זו נבעו מהמחקר ההתפתחותי של פיאז'ה וקישורו לרעיונות על ההיסטוריה של התפתחותו של הידע המדעי (תומס קון). קבוצתו של פוזנר גיבשה מודל ללמידת מדעים המסביר את עמידותן של טעויות המשגה (misconceptions) בפני שינוי. פוזנר ועמיתיו הציעו כי ללומדים יש "אקולוגיות מושגיות" וכי הלמידה אצל אנשים דומה לתהליך המורכב של שינוי תיאוריות במדע. גישה זו חוללה בשנות השמונים כמות גדולה של מאמרים בהם מתוארות תפיסות חלופיות לכל נושא בתכנית הלימודים ( גילמור קשת) .