אירית לוי-פלדמן
מיון:
9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • תקציר

    המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את תפיסותיהם של מורים באשר להערכתם הרצויה. 1,554 מורים מילאו שאלון כמותי מקוון. רוב המשיבים ראו בהערכה מעצבת (שיפור ופיתוח ההוראה) כמטרתה העיקרית של הערכת מורים. רובם סברו ששני גורמים עיקריים צריכים להיות מעורבים בתהליכי ההערכה המעצבת – המורה עצמו ומנהל בית הספר. ככל שהמורים תפסו את תרבות ההערכה בבית ספרם כגבוהה יותר, הם נטו לראות את הקריטריונים כחשובים יותר להערכה מעצבת. ניתן למקם את תפיסותיהם של המורים באשר למודל ההערכה הרצוי על הרצף שבין תפיסה קונסטרוקטיביסטית לבין תפיסה פוזיטיביסטית.

  • סיכום

    אתגר הקורונה נכנס לחיי המרצים ללא הכנה מוקדמת וחייב את כולם לשינוי בהתנהלות. בתוך כך נולד הצורך בשינוי לא רק של דרכי ההוראה והלמידה אלא גם באופני הערכה חלופיים. מסמך שנשלח למרצי מכללת סמינר הקיבוצים מטעם הפקולטה לחינוך בראשות דיקנית הפקולטה ד"ר אירית לוי-פלדמן, מציע כמה עקרונות חשובים שראוי להביא בחשבון בשעת הערכת ההוראה והלמידה. לצד העקרונות הכלליים מוצגות גם מגוון דוגמאות המספקות הזדמנויות למינוף הערכות הקורסים גם בימים כתיקונם. המסמך כולל גם הצעות לכלים ספציפיים המתאימים לסוגי הערכה שונים, מוכרים ופחות מוכרים, המאפשרים לנהל את ההערכות גם באופן מקוון.

  • תקציר

    על רקע התקדמות תהליך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים ומעברם לחסות אקדמית ולתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, גברו הדרישות לפיתוחו האקדמי של הסגל העובד במכללות להוראה. בתגובה לדרישות אלו נוקטות המכללות להוראה פעולות שונות שמטרתן פיתוח היכולת המחקרית של הסגל העובד במכללות לחינוך. הן משקיעות בנושא משאבים רבים החל בהקצאת שעות למחקר נוסף להוראה וכלה בהקצאת כספים לתרגום, עריכה ונסיעה לכנסים; הן מקיימות כנסי מחקר מקומיים, מפיקות כתבי עת ומציעות במות שונות לפרסום ויצירה. מתוך הבמות השונות אפשר לציין את הקמתן של מסגרות קהילתיות ללמידה המאפשרות לסגל במוסד קיום שיח אינטלקטואלי והזדמנויות למחקר משותף ולכתיבה האקדמית. מכללת סמינר הקיבוצים נקטה את כל הפעולות שהוזכרו, ובהן גם את הקמתן של קהילות למידה מקצועיות. על רקע הקמתן של קהילות הלמידה של מורי המורים במכללה היה עניין גדול לבחון מקרוב אחר פעילותן והשפעתן (רות זוזובסקי, אירית לוי-פלדמן, ניר מיכאלי).

  • תקציר

    בישראל, מאז שנה"ל תשס"ט, התקיימו מספר תכניות "חלופיות" להכשרת מורים: התכנית להכשרת מורים למתמטיקה ולמדעים (תשע"א), התכנית להכשרת מורים לאנגלית (תשס"ט), התכניות להכשרת מהנדסים להוראה (תשע"א ותשע"ג), התכנית להכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (תשע"ג) והתכנית המואצת להכשרת גננות (תשע"ג), אשר נפתחה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג להרחבת מסגרת חינוך החינם לילדים מגיל שלוש. לקראת שנה"ל תשע"ג הזמין משרד החינוך מחקר שיבחן את התכניות האלה (תכניות ההכשרה המיוחדות להוראת המקצועות הנדרשים שהתקיימו מתשס"ט ועד תשע"ג) וגם את תכנית ההכשרה החדשה המתקיימת במספר מכללות להכשרת מורים בישראל מאז תשע"א, התכנית לתואר שני בהוראה, ה-M.Teach, כחלופה לתכניות ההכשרה המסורתיות. דוח זה מציג את המחקר שנערך על כל התכניות החלופיות (נעמי פייגין, פנינת טל, רחל טלמור, אירית לוי פלדמן, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ, בתיה בר-לב).

  • לינק

    ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).

  • לינק

    הכשרתם של פרחי הוראה בארץ ובעולם נעשית בשני סוגי מוסדות: מוסדות מחקריים ומוסדות הוראתיים. בישראל החלוקה הזו ברורה וחד-משמעית: היא מוגדרת בהנחיות המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהן קיימת הבחנה בין "אוניברסיטה" לבין "מכללה להכשרת עובדי הוראה". אם כן, ההכשרה להוראה נעשית בארץ בשני סוגי המוסדות – במכללות לחינוך בעלות האוריינטציה ההוראתית-פדגוגית, כמו גם באוניברסיטאות בעלות האוריינטציה המחקרית. מטרות המחקר היו: א. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישים מכשירי המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות.ב. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישות שלוש הקבוצות הבאות: מרצים מן הפקולטות הדיסציפלינריות באוניברסיטאות, כאלה המעורבים בעקיפין בהכשרה להוראה; מרצים מבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, כאלה המכשירים מורים באופן ישיר; ומרצים מן המכללות לחינוך (לוי-פלדמן, אירית ודוד נבו ).

  • לינק

    הסוגיות בנושא דמות המורה הראוי ודרכי הכשרתו היעילות והטובות מצויות בשנים האחרונות, בעולם בכלל ובישראל בפרט, במרכזם של דיונם ציבוריים וזאת כחלק מצורך בשיפור כללי במערכת החינוך. מטרת המאמר היא להציג מרכיבים בדמותו של המורה הראוי כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות המקצועית, כחלק מפילוסופיות חינוכיות, ובעמדותיהם של חוקרים ואנשי חינוך. בכך המאמר מבקש לתרום לדיון התיאורטי בדמותו של המורה הראוי, כמו גם לדיון המעשי בדרכים הטובות ביותר להכשרתו . המאמר מצביע על כך כי לצד המרכיבים המסורתיים בדמותו של המורה הראוי , נוספו במהלך השנים גם מרכיבים חדשים. מרכיבים אלו, יחד עם המרכיבים המסורתיים, מבטאים את מורכבות ההוראה. ( אירית לוי-פלדמן).

  • לינק

    מחקר זה מתמקד בהערכת המתמחה במהלך שנת ההתמחות ומטרתו לבחון את עמדותיהם של המעורבים בשנת ההתמחות ביחס לשאלות האלה: מה הם מקורות המידע המתאימים ביותר להערכת המתמחה , ומי הם השותפים המועדפים בהערכה? הממצאים מצביעים על כך שחברי הצוות הגרעיני , הכוללים את המורה החונכת, המנהל והמתמחה עצמו, הם אלו שצריכים להעריך את המתמחה. כמו כן נמצא כי גם התלמידים נתפסו כשותפים להערכה.ההשלכות של ממצאי מחקר זה יכולות להצמיח ידע תיאורטי חדש להבניית תהליך הערכת המתמחה, וידע פרקטי חדש, הנובע מההמלצות האופרטיביות של מחקר זה. העיקריות שבהן כוללות המלצה להתמקד בהערכה מעצבת במהלך השנה כולה על ידי הצוות הגרעיני בבית הספר, ובעיקר על-ידי המורה החונכת. מומלץ לשתף את המתמחה בתהליך ההערכה באמצעות פורטפוליו.

  • סיכום

    בשנת 2003 החלה תכנית ניסויית בהדרכה במסלול הגיל הרך. ייחודה בהוספת מרכיב חדש לעבודה המעשית הפורמלית בבתי הספר ובגנים: התנסות מעשית בעבודה חינוכית בארגונים חברתיים חוץ-ממסדיים. סטודנטיות שקיבלו הדרכה פדגוגית על פי הפדגוגיה הביקורתית שובצו על פי בחירתן לעבודה מעשית, נוסף על התנסותן הרגילה בבתי הספר, בארגונים הפועלים לשינוי חברתי. הובעה שביעות רצון גבוהה עד גבוהה מאוד מהיבטים שונים של התכנית. שביעות רצון רבה במיוחד הובעה מן ההתנסות בארגונים ומהקורס בפדגוגיה ביקורתית, שעלה כבעל התרומה הגבוהה ביותר, לפי תפיסת הסטודנטיות, להכשרתן להוראה וכמרכיב החשוב ביותר בתכנית כולה. הסטודנטיות המליצו על יישום כל המרכיבים בתכניות דומות בעתיד, וחלק מן הסטודנטיות ראו צורך וחשיבות לחייב סטודנטים להשתתף בתכנית. (אירית לוי-פלדמן, חגיר גור)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין