המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה כי שילוב טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .

אורנית פרידמן היא מורה המייצגת את השדה ועל כן היא מכירה מקרוב את ציבור המורים העובדים בביה"ס ואת התרבות המחשבתית שלהם . המאמרון שלה אינו מחדש מבחינה רעיונית אך הוא מוסיף תבונה להתמודדות הנדרשת היום בבתי ספר מבחינת השינוי החינוכי של מחשבים ככלי הוראה משמעותיים. היא שואלת את השאלה מדוע אם כן אימצו המורים את הטלוויזיה ככלי "רלוונטי" בעבודתם ולא חששו להשתמש בה בהוראה, וכעת כאשר מדברים על שילוב המחשב בהוראה, הרבה מורים מגלים חשש ורתיעה?