אברהם פרנק
מיון:
12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים… בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות".

  • לינק

    בשלהי 2013 פרסם מכון מופ"ת קול קורא להקמת צוות חשיבה בנושא: "חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה". הצוות התחיל את פעילותו בתחילת הסמסטר השני של שנת 2014, וקיים ארבעה "מפגשי היכרות". במפגשים אלה היה על כל חברה וחבר להציג את "האני מאמין" שלה/ו ביחס לחילוץ ההוראה מהמשבר, נקודת מבטה/ו ביחס ל"בעיה המשברית", תפיסתה/ו את מהות "הלמידה המשמעותית", ומודל ל"סדר יום בית-ספרי" ("מערכת השעות") המועדף עליה/ו. לכל נושא הוקדש אחת לחודשיים מפגש בן שלוש שעות, ואחרי כל פרזנטציה נערך דיון במליאה. תקצירי הפרזנטציות והדיונים סוכמו בארבעה פרוטוקולים, ובהתבסס עליהם נכתב נייר עמדה שמטרתו לשמש בסיס רעיוני לחילוץ ההוראה מהמשבר. בנייר עמדה זה ננמק את טענתנו בדבר המשבר המובנה בהוראה, ונציע את תוכני השינוי הפדגוגי והארגוני הנדרשים לחילוץ ההוראה מהמשבר (עמיקם מרבך, טלי רובוביץ-מן, מירי גולדרט, שושי רייטר, אברהם פרנק).

  • לינק

    השאלה "למה בכלל בית ספר?" מובילה כמתבקש אל מטרות החינוך של העשור השני במאה ה-21. השאלה הזאת עולה יותר ויותר בתקופה שבה ניתן להשיג כמויות אדירות של מידע וידע באופן עצמאי ובקלות. הספר בוחן את מאפייני תקופתנו, ובעקבותיהם סוקר 22 מקורות (אישים או אסכולות) מחוללי מטרות חינוכיות. בעקבות הסקירה מחלץ המחבר 14 מטרות מרכזיות, שלטענתו אין אפשרות לקיים בית ספר עם אחת מהן בלבד, ואין אפשרות לממש באותו בית ספר את כולן יחד. הספר בוחן כל אחת מן המטרות מה יש בה ועם אילו מטרות אחרות מתאים לה לחבור, או אם אילו מטרות אחרות היא נמצאת בסתירה. הספר מציג את הבעייתיות לממש מטרות חינוכיות בכלל, ומדוע בתי הספר מתקשים להשתנות, בניגוד לכל מה שקורה בסביבתם. הספר מסתיים בדיון על מטרה חינוכית לאומית – מעבר למוטת כנפיו של בית ספר בודד – כיצד ניתן לצמצם את הפערים החינוכיים הגדולים שקיימים בישראל (אברהם פרנק).

  • מאמר מלא

    מאמר זה בוחן מהו בית ספר שבנוי לצרכים העכשוויים של תלמידיו. יש לברר מהם אותם צרכים, אבל בכל מקרה, בית ספר זה יהיה שונה בוודאי בתכלית מאלה המוכרים לנו כיום. המורים ה"ממוצעים" בַמערכת התחנכו ולימדו בדפוס פרונטלי: הם אנשי מקצוע בתחום דעת, ואת הידע שברשותם הם "מעבירים" לתלמידים. מורים אלה למדו מעט מאוד כיצד לעסוק בסוגיות מתחומי הרגש והחוויה. חלק קטן מהם יודעים את המלאכה בזכות ניסיונם וכישוריהם האישיים, אבל מרביתם אינם מכניסים את היד לאש השורפת הזאת. התלמידים של היום, שנולדו למציאות מורכבת מאוד, נאלצים להתמודד עם הקשיים בעצמם או בעזרת גורמים מזדמנים, ובהם ההורים. מעטים הם ההורים שיודעים כיצד לטפל נכון בבעיות של ילדיהם (אברהם פרנק).

  • לינק

    באחרונה נשלח מכתבם של כ-90 חוקרי חינוך, מהבכירים בעולם, לאנדריאס שלייכר העומד בראש ארגון פיז"ה – נגד המבחן ? כותבי המכתב מעלים טענות רבות וקשות כלפי תפקידו הגלובלי של המבחן, שממשלות, שרי חינוך ואמצעי תקשורת מצפים דאוגים וחרדים, אחת לשלוש שנים, לראות מהו המיקום שיקצה להם ( אברהם פרנק).

  • לינק

    מבין הפעולות הרבות, המורה המתאים לבית הספר הקיים מבצע בעיקר העברת ידע דיסציפלינרי. הוא אינו נדרש לעסוק בצרכים של תלמידיו, בכישורים שלהם – רק הבסיסיים ביותר – אינו מתנסה בדרכי הוראה שונות, והנגיעה שלו לנושאים ערכיים ויצירתיים היא שולית. המערכת לא רק שאינה מעודדת, היא אינה מאפשרת במרבית המקרים הוראה טובה כמו זו שאמור לבצע מורה הפרופסיונלי. למורה כזה דרוש מרחב האוטונומיה המתאים (Eurydice, 2008) – עניין קריטי – שאינו נתון לו בבית הספר הישראלי ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

  • סיכום

    המהות המנהיגותית שמייחסת הספרות המחקרית למנהל בית ספר כוללת פרמטרים רבים. היכולת לבצע חלוקה פנימית בין הפרמטרים הללו משתנה בשל הצירופים הרבים האפשריים. בחיבור שלפנינו חולק מושג המנהיגות החינוכית לתשע קטגוריות שעולות בעוצמה מן הספרות.בדיון על תשעה המהלכים מניהול למנהיגות, נראה שהעיקרון החשוב ביותר הוא המודעות. מנהלים היודעים והמכירים את המהלכים הללו והמודעים למרכזיותם בניהול, אינם צריכים להיות דווקא בעלי "אישיות כריזמטית"; מנהלים כאלה אינם משמרים את הקיים, אלא מקדמים באופן פרואקטיבי ומודע תהליכים של שיפור ( אברהם פרנק).

  • לינק

    מדינת ישראל צריכה להחליט לאן פניה: לשינוי תרבותי של החינוך או לדשדוש מתמשך בדפוס הקיים. אם הכוונה לעבור ללמידת חקר היא רצויה – והיא לא רק רצויה, אלא קריטית – אזי עלינו לבחון את מעשינו, שבהם כנראה מצוי הכשל. בין ההוראה הפרונטלית הרווחת היום להוראת חקר ישנם הבדלים כה גדולים, עד שהם הופכים את שתי הפדגוגיות הללו לפרדיגמות קוטביות, לתמונות עולם חינוכיות שונות. יש לנו צורך בשינוי תרבותי, ושינוי תרבותי הוא עניין גדול מאוד ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    ספרו של אברהם פרנק מכיל 68 מאמרים שפרסם בעיתונים ובאתרי אינטרנט במהלך השנים האחרונות. המאמרים מסודרים בשערים המתמקדים בסוגיות חינוכיות שונות. בשער הראשון מופיע מאמר אחד בלבד. הוא עוסק בעידן הפוסט־מודרני והטכנולוגי ובהשפעותיו על החינוך, בעיקר בכל הנוגע לצורך באוטונומיה רבה יותר למלמדים וללומדים לעומת משטר הבחינות והסטנדרטים השולט במערכת החינוך בארץ בעת הזאת. כבר במאמר זה ממליץ המחבר להגדיר מחדש את מטרות החינוך, המלצה שעליה הוא חוזר במאמרים רבים בספר ( יזהר אופלטקה ) .

  • לינק

    כדי לגבש אתוס או חזון חינוכי בר-יישום דרושה כאמור מידה רבה של אוטונומיה בית-ספרית ה"מחייבת" את המנהל ואת צוותו להוכיח במעשה את הייחוד החזוני שעיצבו. מרבית המרחב הזה נמנע מבתי הספר בישראל. עבודה עיונית חשובה ביצע הרפז (2009 ) בהגדרתו את “המודל השלישי" , שיאפשר חינוך חווייתי ומשמעותי לתלמידים ולמוריהם, אבל זו אינה “שימושית" במציאות הישראלית. החינוך המתואר כאן התאפיין בגישה ערכית מלאת שאר-רוח ובאוטונומיה מרבית לעוסקים במלאכה. אין ספק שאיננו יכולים או צריכים לחזור במדויק אל הדפוסים ההם . אבל אין גם ספק, שללא מידה יתרה של אוטונומיה לצוותי החינוך ( כולל ה"פוחת משעותיו של מקצוע זה ומוסיף על זה ) מחד גיסא, וללא האחריות שיחושו צוותי ההוראה על “מלאכת החינוך" מאידך גיסא – לא תתאפשר יצירת התנאים לתובנה, לפתיחות, לסקרנות אינטלקטואלית , לחקרנות ולעומק מחשבה, הלא הם מרכיביו של שאר-הרוח ( אברהם פרנק ) .

  • לינק

    אלוין טופלר כתב ב-1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי". בספר מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה "גלים": חקלאי, תעשייתי ואחר-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין "גל" אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה שאנחנו עדים לה היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. בית הספר הקיים הוא תוצר של "הגל התעשייתי", ובדפוסיו המוכרים הוא פועל כבר יותר מ-150 שנה. עם המצאת המחשב והטכנולוגיה שנבנתה עליו עבר העולם המפותח לעידן חדש. ה"גל" הפוסט מודרני יוצר בלבול בתחומים רבים, אבל בעיקר מקשה להניח את החינוך במקומו הראוי.הדבר הבסיסי הדרוש בפרדיגמה החדשה הוא רמה גבוהה של אוטונומיה למלמדים וללומדים להחליט מה הם העניינים שיעסקו בהם. האוטונומיה תגיע עד לרמת הכיתה והתלמיד. במסגרת רחבה, שיקבעו משרד החינוך ובית הספר, יחליטו המורים ותלמידיהם מה הנושאים הרלוונטיים והמעניינים שברצונם לחקור ( אברהם פרנק) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין