-
תקציר
בהשכלה הגבוהה נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות הוראה מבוססות-רשת. שיטה אחת אשר נעשה בה שימוש נרחב היא הקלטה של הרצאות שמועברות במהלך הוראה פנים אל פנים של קורסים בקמפוס. ההקלטות הופכות לאחר מכן לזמינות באופן מקוון לסטודנטים והן מאוזכרות בדרכים שונות כלכידת הרצאה (lecture capture), פודקאסט וידאו (video podcasts) וכמערכת להקלטות הרצאות – לקטופיה (Lectopia). המחברים בחנו את הספרות לגבי הרצאות מוקלטות עבור קורסים בקמפוס מנקודת המבט של הסטודנטים, המרצים והמוסד (O'callaghan, Frances; Neumann, David; Jones, Liz; Creed, Peter, 2017).
-
תקציר
אף על פי שידוע רבות על התפתחות מורים באמצעות פעילויות למידה פורמלית, המחקר לגבי למידה יום-יומית של מורים הוא מוגבל. בסקירה השיטתית הנוכחית, המחברים ניתחו 74 מחקרים המתמקדים בלמידה לא פורמלית של מורים כדי לזהות פעילויות למידה של מורים, תנאים מוקדמים של למידה לא פורמלית ותוצרי למידה. בנוסף, המחברים בחנו באם מורים מתחילים ומנוסים יותר נבדלים ביחס ללמידה לא פורמלית (Kyndt, Eva; Gijbels, David; Grosemans, Ilke; Donche, Vincent, 2016).
-
סיכום
המחקר המתואר במאמר התמקד בשאלה אם וכיצד ארבעה סוגים של משאבי למידה המופעלים בקהיליות למידה מקצועית של מורים – שיתוף עם עמיתים, שיתוף עם מורים מובילים, קריאה וצילום בווידאו – משפיעים על הלמידה ועל יישומה בהוראה בפועל ומה התרומה היחסית של כל אחד מהם. המחקר נערך במסגרת קליניקות בהן מתכשרים לתואר שני לימדו תלמידים בעלי קשיים באוריינות. כל אחד לימד תלמיד אחד. שני הכותבים הראשונים הנחו את הקורסים. מטרות הקורסים היו להכשיר מורים להערכה והוראה מאבחנת של אוריינות. אוכלוסיית המחקר כללה 18 מורים בשני הקורסים. המורים בכל קורס יצרו קהילייה לומדת. לבחינת הלמידה בקורסים השתמשו בדיווח-עצמי מובנה לאחר כל שיעור על מה שנלמד בקהיליית הלמידה, שכלל התייחסות לתרומת המשאבים השונים הנ"ל (Christ, T., Poonam, A., & Chiu, M.M).
-
לינק
השאלה המנחה את כותבי הספר היא מה "עובד" בחינוך בבריטניה ומה –לא? הספר הוא מדריך למחקרים עדכניים העוסקים בשיפור תוצרי למידה של תלמידי גן, בי"ס יסודי ובי"ס תיכון באוריינות, מתמטיקה וטכנולוגיה. הספר רלוונטי בעידן הכלכלה הגלובלית שבה המדינה מנסה להתחרות בארצות שבהן יש כוח אדם משכיל ומיומן בחינוך. הכותבים דנים בשאלה אם המדיניות החינוכית אכן הונחתה ע"י עדויות מחקריות ובוחן כשלים חינוכיים שבטאו התנגדות לשינוי במערכת הבריטית כמו גם סיפורי הצלחה (Cassen Robert, McNally Sandra & Vignoles Anna).
-
לינק
הדגש הנוכחי על שילוב טכנולוגית מחשב וצמצום התכניות החליף את פרוייקטי האומנויות והיצירה. יתרה מכך, היד על האופי המוחשי של עבודת יצירה בבניית מודלים מדעיים, מאפשר לתלמידים להבין תפיסות קשות ומורכבות ולהיות מעורבים ובעלי מוטיבציה כשהם לומדים לפתח מיומנויות חשיבה מרחביות, הגיוניות ונסיבתיות. שימוש אנלוגי הוא לעזר בהבנת מושגים ותפיסות מדעיות מורכבות ולא שגרתיות. מחקר זה על תלמידים של 28 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים מתקדמים, בחן את עבודת ותפיסות התלמיד, במשך לימוד יחידה מדעית, על ארבעה סוגי מאובנים.
-
לינק
רוני בארט ( Ronnie Burt), איש חינוך ומורה לשעבר בבית ספר יסודי, דן בשאלה האם להתיר לפרסם את עבודתם של התלמידים ברשת באופן ציבורי. בארט טוען שלמרות הבעיות הפוטנציאליות יש לפרסום כזה צדדים חיוביים חשובים. בין היתר הוא מונה את העובדה שבכתיבה ציבורית של תלמידים ברשת הם כותבים לקהל אמיתי ולא רק למורה. צד חשוב נוסף הוא שהורים וקרובי משפחה יכולים להיחשף בצורה פשוטה לעבודתו של התלמיד ללא סיסמה. בארט אומר גם שתלמידים היודעים שכל אחד יכול לראות את עבודתם יפעילו מאמץ גדול יותר בכתיבתם.
-
סיכום
טענת המאמר: מורים וקובעי מדיניות נוקטים באחת משלוש דרכים בבואם לשפר את ההוראה: (א) גיוס האנשים המוכשרים ביותר; (ב) שיפור כישוריהם של מתכשרים, מורים מתחילים ומורים ותיקים; (ג) שיפור שיטות ההוראה בכיתה. שלש הדרכים משקפות שתי גישות: דרכים א' ו-ב' מתייחסות לטיפול באנשים עצמם, בעוד שדרך ג' – להוראה עצמה. בארה"ב מקובלת בעיקר הגישה הראשונה לפיה ההתמקדות בשיפור איכות המורים עצמם היא החשובה. שתי הנחות היסוד של גישה זו מעוררות שתי שאלות: 1) אין צורך בקוריקולום אחיד בהכשרת מורים – השאלה היא: כיצד ניתן להכשיר מורים ללא קוריקולום גנרי(Cohen, 2010)? 2) הידע ההוראתי צריך להימצא בראשם של אנשים ולא בצורה של תוצרי ידע ( Hiebert, J., & Morris, A.K).
-
לינק
העבודה הקבוצתית במוט" ב הינה מרכיב חשוב בתהליך הלמידה והיא מאפשרת להביא לידי ביטוי תכנים מדעיים, רעיונות מדעיים ומיומנויות חשיבה. במוט" ב תהליך יצירת המשימה הקבוצתית חשוב לא פחות מהתוצר עצמו. המורה מירי אייכלר עבדה עם תלמידותיה על הכנת תוצר לימודי בדרך שונה היא בחרה להנחות את התלמידות להכין את התוצר הלימודי המשותף באמצעות תוכנות של עריכת ספרים דיגיטליים ( מירי אייכלר).
-
לינק
חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)
תוצרים לימודיים
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין