״מדהים. מהמם. מושלם. גאונה. נסיכה״ ככה נראה רפרטואר המחמאות המודרני שלנו. אם אנחנו רוצים להגביר את הביטחון העצמי של האהובים עלינו ולא להוריד אותו, אז כדאי שנעצור ונבדוק. בינתיים – אנחנו מובילים לתוצאה ההפוכה. כשאנחנו מקבלים מחמאות מופרזות – ״העבודה שלך מושלמת״ – נוצר אצלנו סטנדרט גבוה, כל כך גבוה שמפחיד לסכן אותו. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להוכיח לאחרים שאנחנו עומדים ברף הזה. אם ניקח על עצמנו אתגר ונעשה טעויות אולי כבר לא נהיה כאלו ״מדהימים״. נוצר אצלנו לחץ שבסופו של דבר עשוי למנוע מאתנו לבחור בהזדמנויות מאתגרות שיכולות באמת לקדם אותנו. המחקר מסביר איך בדרך זו שבחים מוגזמים יכולים לפגוע בנו (יהודית כץ).

אל מול זרם "הפסיכולוגיה החיובית" של מרטין סליגמן המאמר דן בשאלה אם הפסימיות פסולה ואם על האדם להתרחק ממנה כמפני אש. בניתוח המשווה בין האפקטיביות של האופטימיות ובין זו של הפסימיות הוא מציע התייחסות ביקורתית ומפוכחת כלפי זו וכלפי זו, ובתוך כך מראה כמה מתפקידיה החיוביים של פסימיות שקולה בחייו של אדם (אדיר כהן).

טל בן שחר, כיום מומחה עולמי לאושר, היה פעם צעיר לא מאושר שחיפש את מקומו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. רק כשהבין שהוא מטפס על ההר הלא נכון – נפתחה בפניו הדרך להגשמה עצמית, עם קצת עזרה מאיין ראנד (תמירה גלילי).

מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .

כנס מעניין בנושא לקויות למידה והפרעות קשב יתקיים בישראל ב2 בספטמבר 2012 . הכינוס מאורגן ע"י בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( הפ"י) ואגודת ניצן. ביום העיון תוצג גם תכנית א.י.ל " אני יכול להצליח" – תכנית מבוססת מחקר לקידום תפקוד לימודי-רגשי חברתי של מתבגרים על לקויות למידה.

ספר חדש זה בעברית מסכם בלשון פשוטה עשרות שנות מחקר על ההיבטים החיוביים של החוויה האנושית – הנאה, יצירתיות, תהליך ההשתתפות המלאה בחיים המכונה זרימה (FLOW).. אבל זרימה אינה רק נושא אקדמי. שנים ספורות לאחר פרסומה כבר יושמה התאוריה במגוון סוגיות מעשיות. בכל מקום שבו המטרה היא לשפר את איכות החיים, תאוריית הזרימה יכולה להצביע על הדרך. היא העניקה השראה לתוכנית לימודים ניסויית בבתי ספר, להכשרת מנהלים, לתכנון מוצרים ושירותי פנאי (מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי).