עם החזרה להוראה פרונטלית, מפלסי מתח וחרדה גבוהים מבעבעים בקרב מורים. עוצמות המתח והחרדה הקיצוניות ביותר נרשמות בעיקר בימים הראשונים שלאחר החזרה ללמידה פרונטאלית ובקרב בני 55+. חששות המורים נובעות בעיקר מהפחד להידבק בנגיף בתוך בית הספר ומהשאיפה לשמור על בריאותם ובריאות בני משפחתם. בנוסף, מורים מלינים על אוזלת יד מצד נציגי משרדי החינוך והבריאות שכושלים באכיפת התקנות והמגבלות ובהסברת וקידום ההנחיות החדשות במערכת החינוך.

לא מעט נכתב בספרות המחקר אודות השפעותיהם של מתח ורגשות שליליים בקרב מורים על שחיקה בעבודה, ביצועים טובים פחות בכיתה וכמובן ירידה בתחושות הסיפוק. אלה משפיעים לא רק על המורה עצמו אלא גם התלמיד ועל הישגיו האקדמיים. עם זאת באשר לדחיינות של מורים כמקור למתח ולחוויות רגשיות שליליות, לא נערכו מחקרים מספקים. המחקרים שכן נעשו התמקדו בדחיינות של תלמידים ואלה שבכל זאת עסקו במורים, השתמשו על פי רוב בכלי דיווח עצמי. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את הפנומנולוגיה של דחיינות מורים מנקודת מבטם, ואת הקשרים בינה ובין חוויות רגשיות ומתח באמצעות גישה איכותנית.

מדיניות אחריותיות מבוססת מבחנים מנבאת במובהק רמות גבוהות יותר של מתח, ובעקבותיו נשירה או מעבר של מורים בין בתי ספר