מטרת מאמר זה היא לחקור האם חינוך מבוגרים יכול לשמש כאמצעי המקל על הכניסה לשוק העבודה ועל שיפור עבודה, באמצעות סקירת חתך אודות חינוך מבוגרים בטורקיה ב- 2012.

לצד השינויים המתחוללים בהשכלה הגבוהה, משתנה גם תפקידו ומעמדו של המרצה, חבר הסגל האקדמי. כעת, יותר מתמיד, פיתוח מקצועי בקרב הסגל האקדמי עונה על צורך מעשי ואסטרטגי כאחד. מבין שלל סוגיות העומדות לפתחנו, ראוי גם לבחון כיצד חברי הסגל האקדמי מתפתחים במסגרת ההשכלה הגבוהה, אלא שהפעם לא כמורים, אלא כלומדים מבוגרים בעצמם.

מאמר זה מוקדש לזיהוי דפוסי בניית ידע בקהילת לומדים מקומית. באמצעות תצפיות, מסמכים וראיונות חצי-מובנים של 20 לומדים, זיהה מחבר המאמר חמישה דפוסים מרכזיים של בניית ידע: הדפוס הראשון מכונה קרינה והוא מתייחס לאופן בו לומדים משתפים ידע כך שהוא מתפשט במהירות. הדפוס השני הוא סירקולציה, בו רוכשים הלומדים ידע מסוים באמצעות חשיפה להיבטיו השונים. הדפוס השלישי, חיקוי, נעשה תוך כדי תצפית, חיקוי ואדפטציה של הידע. הדפוס הרביעי הוא חיברות, תהליך בו לומדים מהם החוקים החברתיים והסתגלות לחוקים אלו. קונטקסטואליזציה הינה הדפוס החמישי, באמצעותה רוכשים הלומדים ידע חדש על ידי מיצוב הידע בהקשרים מקומיים.

המחקר בוחן אילו פעולות יכולות לסייע בהורדת שיעורי נשירה של סטודנטים במכללות. נמצא שתכניות הדרכה למורים ופעילויות לשיתוף מידע בין מורים יכולות לסייע בכך. עוד נמצא שעצם הגדרת הפחתת אחוזי הנשירה כמטרה בעלת חשיבות עליונה על ידי המורים והמכללות סייעה בהשגת המטרה.

הפרקטיקה של למידה מכוונת-עצמית חשובה לסטודנטים מבוגרים מאחר והיא מאפשרת להם ללמוד באופן אפקטיבי תוך תמרון בין עבודה, משפחה ומחויבויות אחרות. מחקר זה מבקש לבחון את מאפייני הלמידה מכוונת-עצמית הנוכחים בתהליך הלמידה של סטודנטים מבוגרים במקרה של אוניברסיטה. נחקר גם הקשר בין רמת היכולת הנתפסת של הסטודנטים המבוגרים בלמידה מכוונת-עצמית לבין הביצוע האקדמי שלהם (Khiat, Henry, 2017).

מאמר זה עוסק בשאלה: כיצד מדיניות דיגיטלית יכולה לסייע בסיפוק צרכי הלמידה של מבוגרים הנמצאים בשוליים מבחינת גישה לאינטרנט ולשירותים דיגיטליים? המאמר מבוסס על תיאור מקרה של אדם המתקשה בכל הקשור לגישה דיגיטלית למידע, בעקבותיו מציעות החוקרות לקובעי מדיניות דיגיטלית לשקול בחיוב מתן סיוע בלמידה דיגיטלית. סיוע זה יכול להתבטא בהשקעה בחדרי מחשב ציבוריים, הנחיה בלמידה דיגיטלית ואף הפחתת דמי האינטרנט החודשיים.

למידה היא תהליך מתמשך. הסביבה העכשווית שמה דגש גם על תהליך של ביטול למידה (delearning) ולמידה מחדש (re-learning). הדבר מעודד את הצורך לרכוש ידע ולפתח מיומנויות לאורך מעגל החיים. עובדים השייכים לסקטורים שונים ולרמות היררכיה שונות יכולים כעת להמשיך בלימודים באמצעות למידה מקוונת. בהתייחסות במיוחד לסטודנטים המבוגרים (גילאי 50 פלוס), הם מסויגים יותר בקבלת משאבים טכנולוגיים. מחקר זה בוחן בעיקר את הקבלה של אפליקציות הטאבלט (Tablet PC) ככלי ללמידה בקרב משתמשים מבוגרים ואילו גורמים עשויים להאיץ את השימוש בטאבלטים (Riaz, Adnan and Adnan, Afia, 2016).

בשנים האחרונות חלה צמיחה מהירה בלמידה בלתי פורמלית של מדעים. העדויות מציעות שהשתתפות בלמידה כזו מעניקה תועלות, כולל ביצועים משופרים בלמידת מדעים פורמלית ועניין מוגבר במדע. נכון להיום, למידה כזו מוענקת באופן טיפוסי לילדים ולמשפחות, כאשר תשומת לב מעטה ניתנת לאוכלוסיות מבוגרות יותר. אולם אנשים מבוגרים הם צרכני ידע נלהבים עם השתתפותם בלמידה המקושרת לרווחה נפשית משופרת ולבריאות טובה יותר. פרשנות זו מציגה את ניסיונם של המחברים בפיתוח ובהעברת אירוע של למידת מדעים בלתי פורמלית למבוגרים. המאמר מתייחס להצלחות, לאתגרים ולקבלה על ידי הקהל, ומספק מספר קטן של המלצות (Brookfield, Katherine; Tilley, Sara; Cox, Maire, 2016).

אוצרות דיגיטלית מספקת דרך להתעלות מעבר לתחומי הלימוד האקדמיים המסורתיים וליצור חומרי הוראה זמינים כדי לתמוך ביוזמות אוריינות בקרב מתבגרים ומבוגרים. יכולות ההוראה שכלי הווב 2.0 (Web 2.0) מציעים מאפשרות לאוצרים להגיע לקהלים בדרך שלא הייתה אפשרית בעבר. המחברים מציעים מסגרת של אוצרות דיגיטלית לשימושם של מורים כאשר הם אוספים, מקטלגים, מבקרים, ממשיגים ומפיצים משאבים (Sharma, Sue Ann; Deschaine, Mark E. , 2016).

המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

מיומנויות של אוריינות מידע הן חיוניות עבור לומדים מבוגרים בהשכלה הגבוהה, בייחוד עבור אלה שאינם מתמצאים במערכות מידע. תוך ציון מחסור בספרות המקצועית המעריכה מיומנויות מסוג זה בקרב לומדים מבוגרים, מאמר זה בוחן את יכולות אוריינות המידע של לומדים מבוגרים בקורס אוריינות מידע (Rapchak, Marcia E.; Lewis, Leslie A.; Motyka, Julie K.; Balmert, Margaret, 2015).

המחקר מחלק את הפונים ללימודים בגיל מבוגר לארבעה טיפוסים שונים. האם אתם נוסטלגים, ידידותיים או פשוט מבקשים מפלט מחיי היום יום? מומחית מספרת מה הכי מעניין מבוגרים בכל העולם ולמה, למרות חששם, מבוגרים הם סטודנטים טובים יותר (שרון רמר-ביאל).

משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) הוא מינוח המורה על משאבים חינוכיים (תוכן ותוכנה) המופצים דרך האינטרנט, ללא תשלום ובנגישות חופשית, המרחיבים את אפשרויות הלמידה של לומדים מבוגרים. עד לאחרונה, הפיתוח של משאבים לימודיים פתוחים התמקד יותר בכמות התכנים מאשר באיכות. במחקר זה, המחברים בחנו את הגורמים המשפיעים על כוונת הלמידה של לומדים מבוגרים בהקשר של משאבים לימודיים פתוחים (Byoung Wook Kim, Won Gyu Lee, Byeong Rae Lee, Jin Gon Shon, 2015).