מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים בדפוסי הכתיבה של חוקרים ומרצים. המחקר, המתואר במאמר מבוסס על ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. ראיונות אלה בחנו כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות המידע וכיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע. המאמר מספק תובנות חשובות על הקשר שבין טכנולוגיות מידע לכתיבה באקדמיה.

סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

פרופ' אנדרו ד. כהן מאוניברסיטת מינסוטה גיבש רשימה של תשע המלצות שיעזרו לחוקרים להשיג את הגביע הקדוש של העולם האקדמי: פרסום בכתב עת שפיט

שימוש במאמר הכולל הפניות שפורסם בכתב עת הכולל הערכת עמיתים (peer-reviewed) הוא האמצעי המכובד ביותר של תרומה לגוף הידע. אולם, המחברים טוענים שפרסום מידע המבוסס על הוכחות דרך המדיה החדשה – בייחוד דרך בלוגים – גם יכול להיות צורה תקפה של למידה אקדמית (Powell, D. A., Jacob, C. J., & Chapman, B. J., 2012).